יהלום מן הישימון

יהלום מן הישימון הוא רומן מאת סמי מיכאל על סיפור אהבה בבגדד. הספר יצא לאור ב־2015.

עטיפת הספר

---

• "נהוג היה שבנים נגמלים מאמותיהם בעודם רכים בשנים."
• "תמיד כשטרחו יחד על מלאכה כלשהי התקרבה אליו כמדומה יותר משנדרש."
• "בסקרנות היה פולש אל אזורים נידחים וחש בהם בטוח, כאילו שומרים סמויים היו מופקדים על שלומו."
• "למרות גלי הצינה העזה הפוקדים את העיר מדי חורף, לרוב לא היה נהוג להסיק את הבתים באמצעי כלשהו."
• "הכיר אחד או שניים מידידיו הממולחים של אביו שנקטו תכסיס זה, כלומר לא לסיים משפט, ולהותיר את המקשיבים המרותקים באוזניים לטושות שמשוועות לקלוט עוד."
• "השיבה מבט אל הנער הלוטש בה עיניים, ושיגרה אליו חיוך זהיר ונואש כשל מהמר נועז. כמאל הופתע. הוא דימה בנפשו כי חיוכה נשא ריח וקול."
• "הנערה הזו שהגיעה מעולם שחון ומאוים, עולם גדוש ביזיון, מצוקה וסכנות, מסוגלת לפלס את דרכה בחיוך כובש, מסנוור ואמיתי."
• "היא משכה אותו אל פתח המרתף, ושם הזכירה לו כללי נימוס הרווחים בהכנסת אורחים, לא מתבוננים באורח שעה שהוא מתכבד."
• "הוא התנתק מעל החצר השופעת התרחשויות ושם פעמיו אל השוק. מוכרי הדגים והבשר נעלו מזמן את דוכניהם, שכּן שעת הבישול בבתים חלפה זה כבר ואך לקוחות מעטים עוד שוטטו להם בין החנויות."
• "הוא התעניין ברקע, והעמיק להתבונן מעבר למה שהבמאי והצלם ביקשו להציג. הוא סקר את הרחובות, הפארקים, החנויות על מרכולתן, ארשתם של העוברים ושבים, הוא בחן את לבוש הבריות, תנועותיהן."

נאמר עליו

• "הליכה מעודנת לאחור, אל מקום, זמן, אורחות חיים ותפישות ערכיות ותרבותיות שהיו להם תוקף ומשמעות בעולם אחר, ואולי כבר אין להם קיום אלא בתודעה. זה עולם שעודנו חיוני בזיכרונו של המחבר, והוא מהדהד בספר הזה את טעמיו וריחותיו." ~ עדנה שמש