יוהאן הויזינחה

היסטוריון הולנדי

יוהאן הויזינחה (1872 - 1945), היסטוריון ובלשן הולנדי, שחקר את חיי היום יום והתרבות בימי הביניים המאוחרים.

"אני שקוע מדי בתוך ההיסטוריה. לגביי היא איננה עוד מדע, היא החיים עצמם."

  • "כל ספר היסטוריה בונה הֶקשרים ומעצב צורות, שבהן ניתנת להבנה מציאות שעברה מן העולם."
  • "אני שקוע מדי בתוך ההיסטוריה. לגביי היא איננה עוד מדע, היא החיים עצמם."
  • "כולנו היינו תומכים נלהבים של 'תנועת שנות השמונים' במאה ה־19, שלימדה אותנו להעמיד את האמנות מעל למדע, לחפש את משמעות החיים האמיתית עמוק בתוך נפשנו פנימה, ולהתעלם מעניינים פוליטיים ומאלה הקשורים להם. במשך כל תקופת היותי סטודנט מעולם לא פתחתי עיתון."
  • "לבי כבר אמר לי, כי האימפרסיוניזם אינו הדרך היחידה להתחדשות, וכי לא היה כל צורך לדחות את העבר כדי לצדד בחידוש."
  • "ההיסטוריה היא צורה מנטלית, שבה תרבות נותנת דין וחשבון לעצמה על עברהּ."
  • "האינטואיציה הופכת כאן לקטגוריה האנושית החשובה ביותר; זהו רגש אנושי עמוק, הכרוך בתפיסה בלתי־אמצעית של פשר ומובן."
  • "בנרטיב ההיסטורי לא פחות מאשר ביצירת האמנות, הכוונה היא לפעול על הקורא באופן שיוכל, באמצעות כוח דמיונו, לדמות לעצמו בבהירות פיסת מציאות; באופן שתוכן הדימוי יחרוג בהרבה מעבר לגבולות המשמעות המדויקת של המילים הכתובות."
  • "רוויזיה במושג ה'אמנות', כפי שנעשה הדבר במושג ה'מדע' – כלומר לבסס את האמנות ככלי שתפקידו להפוך את העולם למובן."
  • "היסטוריון התרבות, כשהוא צָר צורה לתופעה היסטורית, לא זו בלבד שהוא בונה את קווי־המִתאר שלה, אלא שהוא גם צובע אותה בבהירות ויזואלית ומאיר אותה באמצעות רמזים חזותיים."
  • "כל שפה אנושית משתמשת בלשון אנתרופומורפית, מתנסחת בדימויים מתחום הפעילות האנושית וצובעת את המופשט בדימויים השאוּלים מתחום התפיסה החושית. אבל חובת מדעי הרוח להיות ערים לטיבה הפיגורטיבי של לשונם."
  • "ללא דימוי ומטפורה לא ייתכן לבטא שום מחשבה. וכאשר אנו מדברים על מהותם הבלתי נתפסת של הדברים, כל מילה היא דימוי."
  • "כל הבנה פסיכולוגית מעמיקה, של קבוצה או יחיד, היא תמיד בגדר מורפולוגיה, כלומר שאיפה לצוּר צורה."
  • "בעיית הפֶּריודיזציה מחזירה אותנו תמיד אל הדבר הכורך יחדיו את כל ביטויי התרבות של תקופה נתונה ועושה אותם להומוגניים."
  • "אדם מסוים בנקודת זמן מסוימת, היא ורק היא מהווה ממשות אמיתית, וכל השאר אינו אלא הפשטה מדעית־תיאורטית."
  • "סמוך לסוף המאה ה־14 התקדמה הטכניקה של הציור במידה כזאת בהישגיה, עד שאף התעלתה על הספרות באמנות זו של מסירת פרטים."
  • "כמעט מתקבל הרושם שתקופה זו הביעה את מידותיה הטובות בציור ואת חטאיה בכתב, אך רושם זה נובע מטעות אופטית."
  • "לפענח את המסר של הרנסאנס אלינו, כפי שהיה באמת: ... משחק אצילי, סגנון מפואר, חוש מעודן לצורה, פשטות וצחות של המחשבה והביטוי, השתוקקות להרמוניה נצחית."
  • "סרטי הקולנוע הם רק חלק, אם כי החלק החשוב ביותר, של תהליך השינוי העמוק המתרחש בציוויליזציה שלנו: המעבר מן הקריאה לצפייה. ההתקדמות הטכנולוגית בצילום ובאמנות השעתוק היא שאִפשרה את התפנית הזאת."
  • "הקלוּת הבלתי מוגבלת של כלי התקשורת ודרכי הפצת המידע, בצירוף האינטרס הכלכלי השולט בהם במידה רבה, הופכים את חלק הארי של התרבות לציבורית במלוא מובן המילה... התרבות מוצגת לראווה בעיתון, בבית הספר ובמוזיאון, נגישה לכל אדם."
  • "גם אם יכולים אנו להעמיד תקופות מסוימות בעבר כנעלוֹת מזו שלנו... חיינו אינם מודרכים עוד על ידי אידאל של רסטורציה. איננו יכולים ואיננו רוצים להסתכל אחורנית... אם ברצוננו לשמר את התרבות, עלינו להמשיך ליצור אותה."
  • "העבודה שעשיתי, לטוב או לרע, והעומדת להסתיים בקרוב, הבזיקה במוחי כמו ביקור חטוף בגן, נוגע בפרח פה ושם – וממשיך הלאה."