יוזף רות

יוזף רוֹת (לעיתים רוט, בגרמנית: Joseph Roth; ‏2 בספטמבר 1894 – 27 במאי 1939) היה סופר ועיתונאי יהודי־אוסטרי.

יוזף רות בימי נעוריו

כללי

• "אני צרפתי ממזרח אירופה, הומניסט, רציונליסט דתי, קתולי בעל מוח יהודי, מהפכן אמיתי."
• "הציונות היא רק פתרון חלקי של שאלת היהודים. לשוויון זכויות מוחלט, ולמעמד של כבוד שמתוך חירות חיצונית, יוכלו היהודים להגיע רק כאשר 'העמים המארחים' שלהם ישיגו חירות בתוכם פנימה ויגיעו לאותו מעמד של כבוד המאפשר אהדה לסבלו של הזולת."

אפריל (1925)

• "שמעתי מה אמרו האנשים זה לזה וחשתי את מר גורלם, את קטנותן של חוויותיהם, את צרותו וחוסר משקלו של כאבם."
• "אנשים מזדמנים חנו בצדי הדרך: שומרי הסף של העיר. בוטחים בסביבתם וגלויי לב."
• "האם נהגו האנשים בעיר ההיא ללכת לישון מאוחר כל כך, או שזה היה בגלל חודש אפריל ובגלל הציפייה ששררה באוויר ותבעה מכל יצור חי להישאר ער?"

יהודים נודדים (1927)

• "החשש של הערבי לחירותו מובן ממש כמו רצונו הכן של היהודי לחיות עם הערבי בשכנות טובה."
• "האם היהודים הם אומה ככל אומה אחרת; האם הם פחות או יותר מכך; האם הם קהילה דתית, או קהילה שבטית, או גוף מאוחד מבחינה רוחנית בלבד; האם אפשר להחשיב את היהודים כ'עם' בלי קשר לדתם, עם שבמשך שנים שימר את זהותו רק מכוחה של דת ומכוח מעמדו המיוחד במדינות אירופה."

מארש ראדצקי (1932)

דף ציטוטים מורחב – מארש ראדצקי

• "לילה־לילה לפני שנרדם ובוקר־בוקר לאחר שהקיץ שינן לעצמו את דרגתו החדשה ואת מעמדו החדש וניגש אל המראה כדי להיווכח שקלסתר־פניו נשאר כשהיה."
• "את המשפט שנחרץ יש לקלוט במלוא משמעותו, לעבד אותו, לחקוק אותו בזיכרון, להטמיעו בלב ובמוח."
• "החיים חלפו להם כמדומה מהר יותר מן המחשבות. ועד שגמלה איזו החלטה בלב כבר היה איש זקן."

נאמר עליו

• "הוא מספר בחסד. הוא מיטיב לתאר אוירה ואנשים, ויש אלמנט מיסטי־נסי בכתיבה שלו." ~ פרופ' איטה שדלצקי
• "יצירותיו המרכזיות – שהיו השיא האסתטי שלו – חמקו דווקא מעיני הקורא הישראלי, בעוד שבעולם רואים בו אחד הסופרים הגדולים של המאה ה־20." ~ אוריאל קון