פתיחת התפריט הראשי
יוסי פלד

יוסי פלד (נולד ב־18 בינואר 1941), שר בלי תיק בממשלת ישראל, המרכז את תחום פעילות ניצולי השואה ואחראי על הטיפול באנשי צד"ל שבישראל, וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שירת בצה"ל כלוחם ומפקד בשריון. שימש כאלוף פיקוד הצפון בשנים 1986 - 1991.

  • "אני מעריך שהסכם עם סוריה אפשרי, וזה לא בהכרח וויתור על רמת הגולן. ברמת הגולן יש ריכוז אוכלוסיה, היא חולשת על ריכוזי מים וצירי תחבורה, וירידה מרמת הגולן, בעיניי, מסכנת את קיומנו הפיזי. כמו כל תושבי המדינה, גם אני רוצה שיהיה שלום, אך בשבילי שלום הוא לא המטרה, הוא האמצעי. המטרה העליונה היא הבטחת קיומנו הפיזי ושמירה על ביטחון האזרחים." ~ (מקור)
  • "אם איראן תגיע ליכולת גרעינית צבאית, יהיה עולם אחר, לא מזרח תיכון אחר." ~ (מקור)
  • "אם חס ושלום איראן תגיע ליכולת זו, גם אם דבר לא ייפול פה, כמה משפחות במדינת ישראל ירצו להמשיך תחת איום זה? למדינת ישראל יש אחריות קודם כל לקיומה הפיזי, ועל פי עיקרון זה עלינו לקבל החלטות. ההיסטוריה העניקה לנו מתנה חד פעמית וזו מדינת ישראל, וחובתנו העליונה היא להגן עליה. אם נפספס את המתנה הזו, לא נקבל הזדמנות שנייה." ~ (מקור)
  • "את יצחק רבין ז"ל זכיתי להכיר במהלך שירותנו הצבאי, לפני למעלה מ־30 שנה. עוד לפני תפקידי האחרון בצה"ל כאלוף פיקוד הצפון, רבין היה שר הביטחון. אותו סבב מינויים בצה"ל היה מכריע והתקבל אחרי לא מעט זמן, אך ידעתי, כי רבין התעקש למנות אותי לתפקיד, לאור ניסיון העבר העשיר שלי והתרומה שאוכל להביא לתפקידי ולשמירה על השקט ביישובי הצפון. הערכתי ושמחתי על החלטתו וידעתי, שקיבל אותה מתוך היותו מפקד מנוסה, בקיא בפרטים וכן. ידעתי שיגבה אותי, והרגשתי שלא אוכל לאכזב אותו." ~ מתוך נאום בכנס במיאמי לזכרו של יצחק רבין
  • "במהלך תפקידי כאלוף פיקוד הצפון ביקש רבין שאתלווה אליו לביקור ממלכתי בגרמניה, מיד סירבתי. לא ידעתי כיצד אוכל, לאור ההיסטוריה האישית שלי ושל משפחתי, לעמוד על אדמת גרמניה ולהצדיע לדגל הגרמני במהלך ניגון ההמנון הגרמני, אותה מדינה שאחראית לכך שאבי ובני משפחתי נרצחו באושוויץ, ואמי ששרדה בנס את ביתן 10 הידוע לשמצה של דר' מנגלה. רבין לא קיבל את תשובתי השלילית והתעקש על הצטרפותי. כשעמדתי על אדמת גרמניה במדי צה"ל, צבא מדינת היהודים, בעודי מצדיע ומזיל דמעה, הבטתי לשמיים וחשבתי: אבי מביט בי עכשיו מלמעלה, בטח מחייך בזווית פיו, גאה בי. רבין עמד לצדי בקור רוח, יודע ומרגיש עד כמה ביקור זה טעון וקשה בשבילי. עד היום אני מעריך את התעקשותו על הצטרפותי למסע הזה. במסגרת תפקידי נפגשתי לא מעט עם יצחק, גם בשטח וגם בלשכתו – דלתו תמיד הייתה פתוחה בפניי." ~ מתוך נאום בכנס במיאמי לזכרו של יצחק רבין
  • "אל תיקח שום דבר כמובן מאליו. כבד את הצד השני ולעולם אל תיתן ללבך לגבוה ולחשוב ש'אני ואפסי עוד'. צריך לזכור שהערבים רבים מאיתנו, ואם דיברנו כל הזמן על האיכות מול הכמות, אז בשלב מסוים כמות גדולה יכולה להיות תשובה לאיכות." ~ על מלחמת יום הכיפורים (ראיון)
  • "מוסר זה לא דבר שלילי. השאלה היא איזה שימוש עושים במוסר. אני רואה את המושג היהודי 'עניי עירך קודמים' כמושג שחל לא רק בעניין של עניים. גם ילדי ישראל קודמים לילדים אחרים. האמן לי שאין לי שום עניין שילדים פלשתינים ייפגעו. להיפך, פגיעה שלהם עושה לי רע על הלב, אבל אני זוכר שילדי ישראל קודמים. חלק מהמוסריות שלנו היא מוסריות מזויפת. בשם המוסר המזויף מניפים לפעמים דגלים מוטעים." ~ על מוסר בלחימה (ראיון)
  • "רמת הביצוע הייתה גבוהה. בתחקיר לאחר הפעולה אמרתי לצנחנים, שמכל הפעולות שבוצעו בארבע שנותיי בצפון, זו אחת הפעולות שתהייה ציון־דרך ליכולת ולרמת הביצוע של צה"ל." ~ על מבצע "שומרי יער" שביצעו הצנחנים בלבנון. מתוך ספרו "איש צבא". (מקור)
  • "אנחנו הולכים לעוד סיבוב בצפון, אך איני יודע מתי, כמו שאף אחד אחר אינו יודע. גם לא ידענו שמלחמת לבנון השנייה תפרוץ. המטרה הראשונית של ישראל, היא להבטיח את הקיום של מדינת היהודים לתמיד." ~ (מקור)
  • "בניגוד לשרים אחרים אני אומר כי השלום הוא לא המטרה. זה היעד הראשוני. קיבלנו מההיסטוריה מתנה חד־פעמית – בית יהודי. אם נאבד אותו, לא תהיה לנו הזדמנות שנייה." ~ (מקור)
  • "את כל מלחמת לבנון השנייה עשיתי בצפון, לא עם הצבא, אלא במטולה, בקריית שמונה, וביישובי הצפון. אלו היו מראות נוראים, אם היית רואה רכב חונה ברחובות קריית שמונה זאת הייתה סיבה למסיבה, העיר נראתה ריקה לחלוטין. רק שהיית נכנס לבתים היית מגלה שיש אנשים. אלו שאין להם רכב, שנשארו בצפון כי לא הייתה להם ברירה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שהצבא לא סיפק את הסחורה, והעורף האזרחי הופקר לעמותות שביצעו את התפקיד שהמדינה הייתה צריכה למלא." ~ על מלחמת לבנון השנייה (ראיון)
  • "התנהלות הומאנית ככל האפשר מול הפלשתינאים היא חובתו של עם מוסרי. חובתנו היא קודם כול, להגן על אזרחינו ביישובי עורף עזה, שדרות ואשקלון. מאז שהצטרפתי לליכוד, לפני למעלה משנתיים, אני חוזר שוב ושוב על כך שנוצרה משוואה בלתי אפשרית באזור רצועת עזה. חמאס מנצל את המוסרית שלנו מתוך הנחה כי כשהם יורים מבתי ספר, ומרכזי אוכלוסייה אנחנו לא נעשה דבר. את המשוואה הזאת יש לפרק, צריך להודיע לחמאס כי מקום שיירו ממנו יהפוך לעיי חורבות. בכדי להימנע מפגיעה קשה אנחנו צריכים למצוא דרכים לשמור על אמות מידה מוסריות, כמו התראה של מספר שעות מראש שתאפשר לפנות בתי ספר מהם יורים. חייבים לפעול, בסופו של דבר איננו יכולים להפקיר את תושבינו." ~ על העימות עם החמאס ברצועת עזה (ראיון)
  • "אסור לנו לפחד ממה יגיד העולם. בסופו של דבר אנחנו חיים פה, ואנו סובלים ממדיניות של 'שב ועל תעשה'. אינני רוצה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינאית ברצועת עזה, אך אני חוזר ומדגיש אנו חייבים להגן קודם כל על עצמנו, כפי שנאמר במסורת היהודית – עניי עירך קודמים." ~ על העימות עם החמאס ברצועת עזה (ראיון)
  • "אז האלופים, ואני ביניהם, היו 'ברדים'. לא אינטליגנטיים כמו היום. המטרה הייתה כל הזמן להשמיד את האויב, והדרך הייתה ברורה מאוד – באמצעות הפעלה ישירה של כוח. החזבאללה חטפו במיידון בומבה בומבה. לא השארנו מהמאחז שלהם אבן על אבן." ~ על מבצע חוק וסדר אותו יזם כאלוף פיקוד צפון (מקור)
  • "צה"ל והסורים היו עייפים ומותשים, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מול דיוויזיה שבה 300 טנקים עיראקיים רעננים ונכונים לקרב, כשאני על התל עם 14 טנקים, בלי סיוע ארטילרי, בלי כלום." ~ על קרב שניהלה חטיבת הטנקים עליה פיקד בתל ענתר במלחמת יום הכיפורים (ראיון)
  • "התנועה העיראקית התקדמה ממרחק של שלושה קילומטרים אלינו. מה שמדהים היה שהם פשוט לא עצרו. ירינו בהם, פגענו, אבל זה לא שינה את התנועה שלהם. פגענו בארבעה טנקים? המשיכו לנסוע, פגענו בשבעה? והם ממשיכים לנסוע. אנחנו יורים והם מסתערים עלינו בגלים. זה מה שהיה לעשות, רק לומר 'שמע ישראל'." ~ על קרב שניהלה חטיבת הטנקים עליה פיקד בתל ענתר במלחמת יום הכיפורים (ראיון)
  • "מדוע אף אחד לא מנסה לעשות ילדים באמצע תל אביב? כי אם מישהו היה מנסה כולם היו באים ומחילים לתת לו עצות" משיב למרצה במכללה הלונדונית לבטחון,שיעץ לישראל ללכת לשלום עם חוסיין. מתוך ספרו "איש צבא".
  • "הקרב הזה הוכרע על ידי שלושה טנקים שהחזקתי מאחורי הרכס ולא שיתפתי אותם בלחימה, למרות שהייתי זקוק לכל טנק, כי במצב כזה כל תותח טנק הוא משמעותי ויכול לשנות את מאזן הכוחות. בשלב מסוים נתתי פקודה למפקד פלוגה, בחור מבאר שבע בשם גוזלן: 'גוזלן, עכשיו אתה יוצא עם שלושת הטנקים לשטח הפתוח שבמערב התל, מופיע באגף של העיראקים ועם השלישייה שלך תתקוף את הדיוויזיה.' זה מה שעשינו וזה מה ששבר את העיראקים, שלושה טנקים ממקום בלתי צפוי מול ים של טנקים עיראקיים." ~ על קרב שניהלה חטיבת הטנקים עליה פיקד בתל ענתר במלחמת יום הכיפורים (ראיון)
  • "חטיבת טנקים חוסלה שם. ההתקפה העיראקית נשברה בזכות שלושת הטנקים של גוזלן. אם אני שואל את עצמי מאיפה הרעיון לקחת את שלושת הטנקים הללו ולשים אותם בצד, מאיפה האומץ לוותר על שלושה קנים במצב כזה קשה? יהיו מי שיגידו 'שומר פתאים ה''." ~ על קרב שניהלה חטיבת הטנקים עליה פיקד בתל ענתר במלחמת יום הכיפורים (ראיון)
  • "בתחילת ספטמבר 1986, אני מפקד על המבצע היזום הראשון שלי כאלוף פיקוד הצפון. הכוח המבצע הוא סיירת גולני בפיקודו של הרס"ן דאז, אמיר מיטל ז"ל. המשימה: תקיפת שני מבני מחבלים בכפר זביקין. אחת המטרות: להביא שבוי לצורך קבלת אינפורמציה על התארגנות המחבלים באזור. המשימה מבוצעת, ומצרור בודד שנורה לעבר הכוח, יש לכוחותינו הרוג אחד. יואב, בנו של האלוף עמנואל סקל. אני מכיר את האלוף עמנואל סקל שנים רבות, שירתנו יחד בחיל השריון. כשהידיעה על כך מגיעה ברשתות הקשר, אני יושב בחפ"ק ליד גבול הלבנון. עם אור ראשון, כשהכוח עשה את דרכו חזרה, נכנסתי לתוך לבנון כדי לפגוש את המפקדים והחיילים. הרגשתי צורך לפגוש אותם, לדבר אתם מוקדם ככל האפשר. בפגישה אתם, אני מזהה שוב: חבורת לוחמים צעירים, להוטים להשתתף בפעילות מבצעית, ובכל פעם שנפגע להם חבר, הם חוזרים בשקט בעיניים אדומות." ~ מתוך הספר "איש צבא" מאת יוסי פלד (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמוד 295.

קישורים חיצונייםעריכה