יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (38 - 100 לערך) נודע גם בשם יוספוס פלאוויוס (בלטינית: Josephus Flavius), שם שניתן לו עם לקיחתו לרומא (השם המלא: טיטוס פלאוויוס יוספוס), היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול.

דיוקן יוסף בן מתתיהו

כללי

• "ואם יבוא איש ללמד חובה עליי, כי הפרזתי בגנות העריצים ומעשי הרצח אשר עשו, או גדשתי את הסאה בקינותי על אסונות מולדתי, ישא־נא פנים למכאובי, אשר קלקלו את שורת ההיסטוריה... ואם יישקלו כל האסונות שהיו מימות עולם כנגד הפרענות אשר עברה על היהודים, תכריע את כולם." ~ "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", ספר א', מבוא, ד'
• "אלפי עמים אחרים, שהכמיהה לחירות ממלאה את לבם, נכנעו. האם אתם בלבד תחשבו שאין זה לפי כבודכם לסור למשמעתם של מי שהעולם כולו כפוף להם? איזהו החַיִל, איזהו הנשק אשר בו אתם בוטחים... האם תדַמו בלִבכם כי אתם עומדים לצאת למלחמה במִצרִים או בערבים? האם אינכם רואים את גדולת האימפריה הרומית, האם אינכם יודעים את מידת חולשתכם... לא נותר לכם אלא לחפש מפלט בעזרתו של אלוהים — אך גם זו נוטה לצד הרומאים, שהרי בלי עזרת האל לא היו יכולים להקים אימפריה כה אדירה." ~ דברי אגריפס בספר "תולדות מלחמת היהודים ברומאים"
• "אתה חושב, אספסיאנוס, כי יוסף הנלכד בידך הוא שבוי מלחמה לבד, אולם באמת אני ציר שלוח לדבר אליך גדולות... אתה, אספסינוס, תהיה קיסר, הנה שליט יחיד אתה, ועמך טיטוס בנך..." ~ נבואתו של יוסף לאספסיאנוס לאחר נפילתו בשבי. "תולדות מלחמות היהודים", ספר ג', ח', ט'
• "אלבינוס, אשר קם לנציב אחרי פסטוס, לא הלך בדרכיו ולא נבצר ממנו כל דבר נבלה... ...אף כי היה אלבינוס איש חמס אשר כזה, בא אחריו גסיוס פלורוס והראה לדעת, למולו גם אלבינוס לצדיק גדול יחשב." ~על הנציבים הרומאים שהמרידו את היהודים- תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ב', י"ד, א-ב
• "השולח יד בנפשו... לא ולא! אין זה מעשה־גבורה, רק מורך־לב מאין כמוהו ... כי איש רך־לב הוא הקברניט, אשר ירא את רוח הסערה והטביע את אניתו בים. הן בשלחנו יד בנפשנו נעבור על חוקי הטבע... הלא אין בקרב היצורים אף אחד מאבד את עצמו לדעת, כי חוק הטבע הנאמן גוזר על כולם לבחור בחיים. על־כן נחשבים בעינינו לאויבים כל הקמים עלינו לגזול ממנו את חיינו". ~ יוסף מנסה לשכנע את המסתתרים איתו במערה שאסור להתאבד.
• "אוי לאומללים האלה, אשר לקלה בכל הרעות נחשב בעיניהם שחוט בידיהם את נשיהם ואת בניהם!" ~ על סופם של מורדי מצדה. "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", ספר ז', ט' ,א'
• "התורה אומרת כי האשה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה, כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון".
• "הוי ירושלים, האומללה בערים! מה מכל אשר עוללו לך הרומאים – אשר נכנסו פנימה לטהר באש את הטומאה [שחוללו] אנשיך – מה מכל אלה ישווה לסבל הזה? לא היית עוד משכן האלוהים, ולא יכולת להוסיף להיות משכנו, לאחר שהיית לבית העלמין של בניך, ובית המקדש היה לקבר אחים להמון החללים של מלחמת אחים. מי ייתן ויתהפך גורלך – אם תצליחי לחלות את פני האלוהים, מחריבך!".
• "בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה - אם לא אומר עוד יותר מהם - לכתוב את המעשים לזכרון; וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב - ואם מותר לי להעז בדברי - עוד ישמרו לדורות."
• "והמעשים מוכיחים עד כמה אנו שמים לב לספרינו כי בדורות הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר."

על הצבא הרומי

• "אם יתבונן איש ליתר טכסיסי צבאותיהם, יבין וידע, כי רק בתבונת כפיהם עשו להם הרומאים את הממשלה הגדולה הזאת ולא קבלו אותה במתנה ממזלם..." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', ה', א'
• "הם חושבים, כי טוב להם אם יקרה אותם פגע בעשותם דברם במועצות ודעת מאשר תבוא עליהם טובה במקרה, כי הטוב אשר הגיע לאדם פתאום משיא אותו לעשות דבריו בקלות ראש...." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', ה', ו'
• " 'עדיף כשלון שבא לאחר שיקול דעת מניצחון שמעניק המזל הבוגד' - כי טובה הבאה מאליה מביאה לידי חוסר זהירות, ואילו התבוננות, אף על פי שפעמים אין המזל מאיר לה פנים מביאה לידי זהירות מועילה למנוע מקרים כאלו לעתיד לבוא. ועוד, 'טובה הבאה מאליה אין למקבלה חלק בה', ואילו באסונות הבאים בניגוד למחשבה השקולה, נחמה פורטא יש בהם: שהרי נמלכו ושקלו עניין זה יפה." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ג פרק ה - 6

על שריפת המקדש בידי הרומאים

• "ואיש אחד רץ לבשר את הדבר [דבר שריפת המקדש] לטיטוס... והקיסר קפץ כמו שהוא מעל משכבו ומהר במרוצה אל ההיכל לעצור את האש..." ~ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ו', ד', ו'
• "וכראות הקיסר, כי אין לאל ידו לכבוש את כעס אנשי צבאו המתהוללים והאש מוסיפה לאכול סביב, בא עם שרי צבאותיו אל הבית... ...בראותו, כי לא נגעה עוד הלהבה עד ההיכל לפנים, רק אכלה את הלשכות הסובבות אותו לבד, עלתה בלבו מחשבה נכונה, כי עוד יוכל להציל את הבנין, ומיהר החוצה וניסה בעצמו לדבר על לב אנשי הצבא, כי יכבו את האש..." ~ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ו', ד', ז'
• "ככה היה בית המקדש למאכלת אש על אף הקיסר ועל חמתו" ~ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ו', ד', ז'
• "מי האיש אשר לא ירבה להמר על חרבן הבית הזה, הוא הנפלא מכל הבנינים, אשר ראו עינינו ואשר שמעו מהם אזנינו..." ~ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ו', ד', ח'

בנאום ששם בפי אלעזר בן יאיר

• "כי אם בחרנו במוות מחיי עבדות."
• "כי מות נמות בטרם עבדים נהיה לשונאינו, ובני חורין נעזוב את ארצות החיים, אנו, ונשינו ובנינו."

נאמר עליו

• "כל הכבוד ליוסף בן מתתיהו! שוב הוכיח את מהימנותו בתיאוריו הטופוגראפיים". ~ הארכאולוג נחמן אביגד על גילוי מגדל ששייך לקו הצפוני של "החומה הראשונה" ברובע היהודי בירושלים, בחפירה שזומנה "לפי הנחיות" שנשאבו מדבריו של יוספוס.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יוסף בן מתתיהו

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוסף בן מתתיהו