יורם טהרלב
משורר, מלחין וסופר ישראלי
יורם טהרלב, (נולד ב-1938), משורר ופזמונאי ישראלי.
מתוך שיריועריכה
ארץ ישראל ומדינת ישראלעריכה
- "הירדן כמו ראי, קחי משקפת ותראי אֵת השפע והפרי פה במזרח" ~ את עיניך שא מזרחה
- "ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצילך כרמל" ~ ההר הירוק תמיד
- "רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים אז ברחתי אל ההר הירוק תמיד" ~ הנ"ל
- "צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט אל אחינו - אל ההר הירוק תמיד" ~ הנ"ל
- "ארץ ישראל השלימה! אנחנו לא נחזיר אף שעל אדמה! שטח משוחרר לא יוחזר לא היום ולא מחר!"~ לא נחזיר אף שעל
- "הדגל שלי הוא כחול ולבן אתמול, היום וגם מחר. הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמידבר" ~ הדגל שלי
- "סלי עגבניות אספתי בשדותיה, אהבתי פרחה בשדה חמניות." ~ אהבת ציון
- "הם קראו לפלשתינה - ישראל!" ~ אין כבר דרך חזרה
- "הם ביקשו: נחזור לרגע, נחסל פה את הנגע, אך אנחנו רק קראנו: 'בלי טובות'" ~ הנ"ל
- "הגלים המקציפים החותרים אל החופים וההר, ההר הסב שהיה לנו כאב" ~ בין כרמל לים
- "אל השקט הכחול בין כרמל לים" ~ הנ"ל
- "והיום ראיתי כאן בין כבישים טרופי עשן, בין קרעי הערפל שוב את ארץ ישראל" ~ הנ"ל
- "יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה" ~ קום והתהלך בארץ
- "ומתחת לאספלט לבנייני הראווה, מסתתרת המולדת ביישנית וענווה" ~ הנ"ל
- "ארצנו הקטנטונת עם סטריאו יפני וראש אמריקני דה לנד אוף מילק אנד האני" ~ ארצנו הקטנטונת
- "איפה אסקימו לימון ואיפה מיץ יפאורה, כי היום אם תסתכל ימינה או שמאלה פה תמצא רק גל חדש וג'ינס צמוד אחורה" ~ הנ"ל
- "העברית העצובה עומדת לה בסתר, כי לכל חנות היום קוראים בוטיק או סנטר. דרגסטור מילק בר וגם פאב נפתח פה מידי חודש ופיצריות, כמובטח בכל ספרי הקודש" ~ הנ"ל
- "את ארץ ישראל אשר היתה שלנו לקחו הקבלנים, קנו המתווכים..." ~ אהבת ציון
- "גם העברית שלה, אותה למדנו יחד כבר שכחה מילים כמו תלם וחריש, וגם האהבה, אשר יפתה כמו זמר כן, גם האהבה עומדת על הכביש" ~ הנ"ל
- "אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל" ~ הדרך אל הכפר
מלחמותעריכה
- "בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו משם בכח של שתי פלוגות" ~ גבעת התחמושת
- "עמוד השחר עוד לא קם, חצי פלוגה שכבה בדם, אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת" ~ הנ"ל
- "בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת" ~ הנ"ל
- "מי שהלך ראשון נפל, צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת" ~ הנ"ל
- "אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת" ~ הנ"ל
- "חזרנו על העיר שבעה מגבעת התחמושת" ~ הנ"ל
- "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום" ~ הנ"ל
- "מתוך המלחמות חזרנו כאחים" ~ ההר הירוק תמיד
- "כשהעם נקרא לתורן אז הרב רבנו גורן על ראשו חבש את קובע הפלדה עם שופר ועם קפוטה הוא מיהר אל הדקוטה ולחם גם בסיני גם ביהודה"~ על הרב שלמה גורן, מתוך השיר: "רבנו גורן"
אהבהעריכה
- "אינני מה שאת רוצה, ולא מה שאני רוצה אבל יחדיו אולי נמצא את מה שאיש משנינו לא מוצא" ~ אהבה בגילי
- "סלי עגבניות אספתי בשדותיה, אהבתי פרחה בשדה חמניות." ~ אהבת ציון
- "ליבי רודף את לבבך בשדות האהבה" ~ אהובתי יפה שלי
- "ואם תבקשי לא לבכות הליל, אשב לידך וגם אתן לך כתף" ~ אינך יכולה
- "ואם תבקשי את פני לשכוח אתן לך בלחי נשיקה אחרונה" ~ הנ"ל
- "ביום שנפרדנו נשאר לי כאב, אחד בפה ואחד בלב" ~ אישה חסידה הייתה
- "בוא אלי, עוד נותרה בי אהבה בוא אלי, לא כיסה אותה אבק ומתחת לעפר עודה נושמת אל תשכח, אל תשכח" ~ אל תשכח
- "האהבה היא עבודה, היא דורשת את כל הכוח אבל רק בזכותה אתה מתחיל פתאום לפרוח" ~ אלף בית באהבה
- "האהבה שמחה גדולה בה" ~ אמא כל הלילה לא ישנתי
- "אני אוהב אותך בלי כל הסתיגויות, ולא רק בהזדמנויות חגיגיות" ~ אני אוהב אותך
- "אני אוהב אותך כשאת אומרת: לא, ואחרי דקה, כשאת צוחקת: בוא" ~ הנ"ל
- "אֵת מי אני אוהבת קשה לי להחליט, גד נתן לי בושם, דן הביא תקליט, דודו לי אמר שליבו נישבר..." ~ את מי אני אוהבת
משפחהעריכה
- "כל שבת יוצאים אנחנו כאיש אחד, כובע על הראש ומימיה על הצד" ~ אבא אמא, וארץ ישראל
- "אם נרחק גם אלף קילומטר, אל ביתנו אנו עוד קרובים" ~ אל הדרך
- "ננצור את התקווה מאב לבן, מדור לדור" ~ אנחנו ואתם
אושר ושמחהעריכה
- "אם פרי העמק נוסע העירה, וקילו בננה עולה עוד בלירה 'אך לך בתישעים, במיוחד בשבילך!' אז למה שלא נחייך?" ~ אז למה שלא נחייך
- "אדם שליבו שמח, מביא את האור לכולם" ~ הנ"ל
שירהעריכה
- "חיוך מקרב נשמות ושיר מקרב בני אדם מעל כל החומות, אז שירו עוד ועוד!" ~ אלף בית באהבה
- "שרים אנשים על ליבם הקרוע בין גשם לשמש זהב" ~ בין כרמל לים
- "שיר אינו חינם" ~ בלדה על סוס עם כתם על המצח
- "אסור לשכוח את המנגינה" ~ הדגל שלי
מזג האווירעריכה
- "הרוח אדירה עזה ומטלטלת, אני שוב מחפש על מי להישען עוד מנסה לנעוץ את שרשי בסלע" ~ אחרי הגשם
- "רוח ערב מתפרכסת מביאה אל המרפסת ריח שחת ואספסת, וקצת נחת גם" ~ ארבע אחרי הצהריים
- "מה יפים לילות הקיץ, מה קשים ימי השמש, אבודה אני עוברת בין היום לבין הליל" ~ בין ערביים
- "בין הקצף והמים מחפשת מסונוורת רגע אור ורגע צל" ~ הנ"ל
אחרעריכה
- "אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה" ~ אין כבר דרך חזרה
- "תלחץ על התפוז אז תקבל כוס מיץ, תלחץ על עיפרון ישבר לך השפיץ. תלחץ על הבנזין תיזהר מהשוטרת, לחץ את השוטרת תראה היא נהדרת" ~ אל תלחץ על הבננה
- "טוב אחד בננה במקרר משתי בננה על העץ" ~ הנ"ל
- "אני אוהב מכל דווקא את הדברים שאין להם קונים ואין להם מוכרים" ~ אלה הדברים
- "אני לא אשכח לעולם, צריך לאהוב כל אדם. להבין ואת הכל לתת, זה האלף-בית" ~ אלף-בית באהבה
- "אני מבקש את עזרת הציבור שקצת יעזרו לי, ולא בדיבור" ~ אני מבקש את עזרת הציבור
- "בשבת נרוץ עם דגל למגרש הכדורגל, בראבו, טבריה כבר השיגה נקודה אחת בליגה. השופט היה, דוּמָני, קצת עיוור אבל טְבֵרְיַיני" ~ בוא לטבריה
- "בואי נהיה שוב לגוף אחד את והטנגו ואני" ~ בואי נשוב אל הטנגו
- "לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר" ~ בים בם בום
- "זרקה לו פרח משמיים, בים בם בום. יחד עם צינצנת מים בים בם בום" הנ"ל
- "פורח אבק הדרכים אל פנינו" ~ בין גשם לשמש זהב
- "והבית כליל היופי קירותיו סוכר וטופי, שוקולדה המרבד. סוכריות תלויות מלמעלה כמנורות בשחור הלילה מצופות בשוקולד" ~ בית השוקולד
- "תמיד קרא, בוטח: עלייה והתיישבות, עם שני אלה ננצח" ~ בלדה לבן גוריון
- "אבדה הדרך אל הכפר, הדרך בה רציתי לשוב בחזרה" ~ הדרך אל הכפר
- "אוטו דרך על נמלה" ~ ההפסקה הגדולה
- "במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ השאירו אבן לרגלי" ~ הייה לי חבר, הייה לי אח
- "משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא" ~ חסקה
- "ממי את מפחדת, תגידי בקול רם, מן הספינה הזאתי או מגלי הים" ~ הנ"ל
- "ישנן בנות אשר יוצאות עם כל אחד, אם הן רואות בחור נחמד הן מוכנות לטוס מיד איתו אפילו עד אילת" ~ ישנן בנות
- " ישנן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב"לאישה" וזה אם תשאלו אותי, כל עולמן התרבותי" ~ הנ"ל
- "גם אם עברו שלושים שנה איש לא שכח אתכם, אנשי תזמורת הגדנ"ע" ~ מוכרחים להמשיך לנגן