יחסי אישות ביהדות

יחסי אישות הוא כינוי ליחסי מין, לרוב בהקשרים הלכתיים או משפטיים.

בכתובה יהודית מחוייב הגבר כלפי אישתו כי "עֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע"

חז"ל

• "תאווה מטלת שלום בין איש לאשתו." ~ מדרש קהלת רבה (י"ב, ה')
• "הרהור מביא לידי תאווה ותאווה מביאה לידי אהבה." ~ מדרש כלה רבתי (ב')
• "ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום." ~ תלמוד בבלי, נדה י"ז
• "הנה טוב מאוד – זה יצר טוב, והנה טוב מאוד – זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד הוא? אתמהא!, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים." ~ בראשית רבה, פרשה ט'

ראשונים

• "בני אדם הבריאים הרכים והענוגים, שאין להם מלאכה שמכשלת כוחן, אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה." ~ רמב"ם
• "כשיבוא האיש הסכל לאסור הביאה יותר ממה שנאסר מן הבעילות יהיה עושה מעשים רעים והוא לא ידע, ויגיע אל הקצה האחר ויצא מן המיצוע לגמרי." ~ רמב"ם פרק ה' משמונה פרקים
• "ומה נכון הוא שהוא חרפה! כי הוא לנו מבחינת מה שאנו בעלי־חיים ולא יותר, ככל הבהמות. אין בו דבר מעניין האנושיות." ~ הרמב"ם במורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ו
• "ואם כלי המשגל הם דברי גנאי איך ברא ה' דבר שיש בו מום, גנות, או חיסרון... נמצא כי הקב"ה הוא כל דרכיו משפט וטהרה ונקיות, ונמצא הכעור כלו מצד פעולת האדם. [...] נמצאו דברי היוני הבליעל הבלים בטלים מצד אחד. והוא כשיהיה החבור לשם שמים אין דבר קדוש ונקי למעלה הימנו." ~ אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן
• "חיבור האדם אל אישתו כראוי [הרי הוא] בדמיון בריאת שמים וארץ... בניין העולם ויישובו, ונעשה בו שותף למעשה בראשית." ~ אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן, אות ב'
• "אמרו לחסיד אחד... תהרהר ביראת שמים בשעת ביאה שיהיו בניך צדיקים, אמר להם ברבות התאוה יהיו הבנים צדיקים לפי שהרהור התורה מבטלת התאוה." ~ רבי יהודה החסיד

אחרונים

• "וישמש באימה וביראה כמו שאמרו על רבי אליעזר שהיה מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמו שכפאו שד... כלומר, שלא היה מאריך באותו מעשה, ודומה לו כמו שבִעתו שד ונבעת והניח המעשה, כל כך היה מקצר בתשמיש... וצריך בעל נפש לזהר בזה." ~ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ, סעיף ח'
• "תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא." ~ שולחן ערוך, אורח חיים, ר"פ, א'
• "דעו בניי כי אין קדושה בכל הקדושות כקדושת הזיווג, אם הוא בקדושה, ומקדש עצמו בתשמיש, כאשר הזהירו רבותינו ז"ל, כי אז הוא כדמות וצלם העליון, ומעורר הזיווג העליון" (של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג).
• "אין ערוך אליו בכל מעשה בשר ודם, כשיופעל בכוונה טהורה ומחשבה זכה ונקייה... ונראה כי מרוב גודל פרי חשיבות זה הפועל... הוצרך לצניעות ביותר כדי שלא תשלוט בו עין הרע... ומחמת זה יש לנהוג צניעות יתירה והסתר במעשה היקר והנורא והעצום הלז." ~ רבי יעקב עמדין
• "הן הפילוסופיה היוונית והן הנצרות לא תפסו את הבחינה המטפיזית־מוסרית בהזדווגות המינית. רק בהלכה יש לפעולה זו יסוד מוצק בחיים הדתיים – מצוות פרו ורבו היא מצווה ראשונה בתורה... הלכות תשמיש המיטה מיוסדות על עקרון פסיכולוגי ועל היגיינה מינית והן מפליאות בפיקחותן וב'חדישותן'. כמה תשומת לב והבנה עדינה ואינטימית טמונות בדינים אלה. ואותה ההלכה, הקשה כברזל, שאסרה הזדווגות לאשה בימי נידתה ועשתה כמה סייגים לאיסור זה, הטילה חובה מוחלטת על האדם להזדקק לאשתו מפרק לפרק מתוך אהבה וחיבה. ההלכה קבעה את המושג 'בעילת מצווה'. האדם עובד את בוראו בגופו, באכילתו ובפעולה המינית, ויפה עבודה זו מעבודת התפילה." ~ הרב יוסף דוב סולובייצ'יק
• "באשתו הטהורה הכול מצווה, רק על דרך החסידות מי שראוי לכך ממעט בתענוג." ~ אברהם ישעיה קרליץ

ראו גם

• יחסי מין

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יחסי אישות (הלכה)