יעל שרוני

שחקנית ישראלית

יעל שרוני (נולדה ב־10 באוגוסט 1975) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה.

יעל שרוני, 2004

  • "זו המהות של סאטירה, היא נועדה לתת אגרוף בבטן. אבל היה קשה לתת אגרוף, אחרי שחטפנו את כל האגרופים שרק אפשר" ~ על הסאטירה בסדרה 'היהודים באים אל מול המציאות בישראל של אחרי ה7 באוקטובר 2023 (לב אדלר ענת, "אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה", אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024)
  • "חברה מתוקנת שחיה סיטואציה כל כך מורכבת, חייבת לשאול את עצמה שאלות, וזה מה שאנחנו עושים" ~ על הסאטירה בסדרה 'היהודים באים אל מול המציאות בישראל של אחרי ה7 באוקטובר 2023 (לב אדלר ענת, "אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה", אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024)
  • "אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה. אני גם מסתכלת על הבנות שלי, ואז אין לי ברירה אלא לבחור בתקווה. אבל אני כן אגיד שנוכח מה שאנחנו עוברים, העצב והכאב כל כך גדולים, שבאמת נגמרו המילים ואין אוויר יותר ואין דבר שאני כמהה לו יותר מאשר לראות בשובם של החטופות והחטופים" ~ על המציאות המורכבת בישראל אחרי מתקפת ה7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" (לב אדלר ענת, "אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה", אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024)
  • "כשעדי סיפרה לי על הרעיון להעלות את ההצגה במשרד אמיתי זה הדליק אותי. כבר קשה לי לצפות בתיאטרון ריאליסטי על במת תיאטרון, ופה יש יציאה מאוד מרעננת שמחיה את ההצגה והופכת את הקהל לסטטיסטים שמייצגים את העובדים במשרד. כשאמרתי לעדי שלבעלי יש משרד הייטק נפערו לה העיניים, ונדב החליט לזרום איתה. הבעיה היא שיכולנו לעשות חזרות רק בערב, וכך יצא שנדב הלך למשרד בבוקר, וכשהוא חזר הביתה אני נסעתי למשרד" ~ על ההצגה "צירים" (המתארת מערכת יחסים מורכבת וקשה בין מנהלת בכירה לעובדת זוטרה בחברת הייטק) בכיכובה ובכיכובה של עינת הולנד (חלוץ דינה, "חליפת כוח: יעל שרוני ועינת הולנד נכנסות אל חיי המשרד בשיא הסטייל", אתר "לאישה", תאריך 13.2.2022)
  • "בחיים אני שלגייה, אז תנו לי לשחק את המכשפה" ~ על תפקידי הנשים המרושעות שגילמה במהלך הקריירה (בירנברג יואב, אתר YNET, תאריך 19.1.2022)
  • "דמות רעה היא הרבה יותר מאתגרת ומורכבת. היא נותנת לך מקום להוציא את הצדדים האפלים שנמצאים בכולנו, שבחיים רובנו לא מוציאים אותם. בהתחלה הייתי בשוק שנותנים לי את התפקידים האלה. אמרתי, מה הם רואים בי שאני לא רואה. הייתי בטוחה שאני בצד של הטובים, שאני בת השכן הטובה, אבל חיבקתי את התפקידים האלה בשתי ידיים" ~ על התפקידים האייקוניים שקיבלה בתחילת דרכה כשחקנית (דף "ידיעות אחרונות" אינסטגרם, 19.1.2022)
  • "מה שהכי מטריד אותי בימים אלה הוא מה לעזאזל קרה לנו כעם! כמויות השנאה והקיטוב שנוצרו פה הופכות מיום ליום קשות יותר לגישור. גדל פה דור שיונק את השנאה הזאת. זה מטריד אותי מאוד" ~ על החברה הישראלית ("יעל שרוני: גדל פה דור שיונק שנאה, זה מטריד אותי מאוד", "את", תאריך 14.1.2021)
  • "ברמה האישית למדתי להסתכל עליהם לא כאל מגזר אלא כבני אדם, איש־איש, להתחיל להשיל מעליי דעות קדומות. מצאתי את האנשים בסך הכול צמאים לגלות גם את הצד שלנו החילוני, שלא לומר אתאיסטי במקרה שלי" ~ על השפעת הסדרה "סרוגים" על חייה (רט ריקי, "חמישה כוכבים וגעגוע: שחקני "סרוגים" במפגש נוסטלג", אתר "מקור ראשון, תאריך 15.4.2018)
  • "זה כיף לשחק את הרע. הרע יכול ללכת רחוק, ללכת לקצה, מצד שני עמד מולי אתגר לגרום לצופה לשנוא ולאהוב את הדמות, שיבינו שהרוע יושב על פצע וירגישו אולי סוג של חמלה או אפילו אהבה כלפי הדמות כי יש בה כל מיני צדדים, גם הומוריסטים. אני לא אדם כוחני אבל אני כן משדרת סמכות ולפעמים בלי קבלות. גם בתיאטרון אני משחקת דמויות מאוד פגיעות יותר". ~ על הדמות של נירית בסדרה "צפוף" ועל התפקידים האחרים הקריירה שלה כשחקנית (געתון יעל, "גם בסצנה אינטימית, הבמאי צריך לשמור על השחקנית", אתר "וואלה", תאריך 26.4.20217)
  • "בגיל 17 התגלגלתי לשיעור חד־פעמי אצל ניסן נתיב ואמרו לנו ללכת במעגל כמו קופים. אמרתי לעצמי 'על החיים ועל המוות, זה המסע שלך, באת לבדוק אז תבדקי'. כשהייתי צריכה לעשות משהו מול אנשים זרים חששתי שאתפגר במקום. אבל עוד לפני שארבעת החודשים הגיעו לסיומם רציתי להפסיק את הלימודים לתואר, שהפך לטפל עבורי. ההורים לחצו עליי להמשיך אז חרקתי שיניים עד לקבלת התעודה" ~ על ההתחלה בתחום לימודי המשחק (סמדר שיר, "לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים", באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016)
  • "למזלי, אחרי כל היריון חיכתה לי עבודה וזה בהחלט הציל אותי... כשסיימתי את חופשת הלידה הראשונה נכנסתי לתקופה הכי מאתגרת בחיי. צילמתי שלושה פרויקטים במקביל – 'רמזור', 'סרוגים' ו'המיוחדת'. אני אף פעם לא מונעת מהפחד של 'מה יהיה אם לא יהיה', אלא מהאמונה שיהיה טוב, וזה עובד. נדב ואני יודעים שהעבודה שלי באה בצרורות. יש תקופה של פיק ויש תקופה של מנוחה. כשמגיע הפיק כולם מתגייסים וזה מקסים. כשאין לחץ אני פנויה לעשות לביתי. לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים. לדוגמה, אני מאוד אוהבת לבשל - יש שבועיים של גורמה ושבועיים של 'תזמינו משהו' או 'שימו פסטה בסיר'" ~ על הניווט בין קריירה ובין חיי משפחה (סמדר שיר, "לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים", באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016)
  • "שתי הסדרות ('סרוגים' ו'רמזור') האלה שודרו בו־זמנית וזה פעל לטובתי בכך שלא נוצר לי סטריאוטיפ. הדמות של יפעת ('סרוגים') שונה מאוד מלילך ('רמזור'). זו הייתה דרמה, יפעת הייתה מישהי שמתבוננת פנימה, ושמחתי שאני יכולה להראות שיש לי מנעד רחב. אגב, עוד לא עשיתי קולנוע ואין לי הסבר למה" ~ על ההשוואה בין שתי דמויות שונות בתכלית שגילמה במקביל (סמדר שיר, "לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים", באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016)
  • "בניגוד ללילך, נירית היא לא מעצבנת. היא דווקא דמות מדליקה. מה שכן, היא נוהגת לשקר לילדים שלה כדי לגונן עליהם ולהגן על עצמה. הזוגיות שלה עם מיקי, אותו משחק אלי, היא חזקה. הם עובדים ביחד כצוות." ~ על ההבדל בין דמותה בסדרה 'משפחה מודרנית' ולבין דמותה בסדרה "רמזור" (מאיה בניטה, "משפחה מודרנית: אלי פיניש ויעל שרוני משחקים אותה זוג מאוהב", באתר עכבר העיר, 16 באוגוסט 2016)
  • "עוד משהו שאני אוהבת בסדרה זה שהיא לגמרי מופרעת, היא לא רק הכל נייס וחמוד. האימא שם לא בוחלת באמצעים, שקרים זה אחד הכלים המשמעותיים שלה בחינוך הילדים. למשל על הבן היא נורא מגוננת, אז היא לא סיפרה לו מעולם שהסבתא מתה. היא תמציא שקרים מכאן ועד הודעה חדשה כדי שהילד לא ידע שהסבתא שלו מתה או שיצטרך להתמודד עם מוות" ~ באירוע השקת הסדרה "צפוף" (מזרחי טל, "אלי פיניש ויעל שרוני מכינים קרמשניט מופרע", אתר NRG, תאריך 18.8.2024)
  • "לילך היא ביץ' קלאסית! לקח לי זמן להתחבר אליה ולהבין שבקומדיה אתה חייב להקצין כדי שייצא מצחיק." ~ על הדרך בה נאלצה ללמוד לגלם את דמותה של לילך בסדרה "רמזור" (אורית נבון, "החיים זה לא איצקו", באתר mako,‏ 7 באפריל 2014)
  • "אני למדתי לחבק את זה בזרועות פתוחות. בורגנות זה פשוט הדבר הטבעי שקורה לך ככל שהזמן עובר. אתה מתמסד, אתה מתחתן, אתה עובר לגור במקום שקט יותר. התהליך הזה עושה לי טוב" ~ על ההשתנות בחיים עם השנים שחולפות (דביר נמרוד, "שידורים בצבע: ראיון עם יעל שרוני וליאת הר לב", אתר NRG, תאריך 30.5.2011)
  • "אז הגיע הטוויסט הכיפי בעלילה: פתאום הוא שאל בשיחת טלפון – תגידי, מה את עושה, בעצם? ואז אני אומרת לו תקשיב, אני שחקנית, ואתה יכול לפתוח עכשיו טלוויזיה ולראות אותי, אני רק מבקשת ממך, תזכור שהדמות שלי לא אומרת עליי כלום. כאילו, נלחצתי, מה, עכשיו הוא יחשוב שאני כמו לילך? ואני מחכה שהפרק ייגמר, שיכתוב לי פידבק, משהו. הוא היה בהלם." ~ על הדרך השנונה בה הכירה את בעלה (אורית נבון, "החיים זה לא איצקו", באתר mako,‏ 7 באפריל 2014)
  • "המצב באמת לא מזהיר, ואני מרגישה שאני צריכה להיות יותר פעילה בנושאים האלה. זה שיאיר לפיד עכשיו הולך לפוליטיקה, זה בכלל הפך אותי לאקטיבית יותר. אמרתי לעצמי, 'די, אם יאיר יוצא מהקומפורט זון שלו, אז קדימה, גם אני יכולה. אני חושבת שגם לנו מגיע איזה אובמה כזה... בהחלט יש מצב שאני משלשלת יאיר" ~ על פוליטיקה (יוני בינרט, "יעל שרוני נגמלת מריאליטי ומצטרפת למשטרה", באתר Xnet,‏ 18 בינואר 2012)
  • "גם אני צורכת ריאליטי, אבל יש פשוט אוברדוז מטורף של הדבר הזה בזמן האחרון. מטורף. באיזשהו שלב אתה פשוט אומר לעצמך 'די, אני לא רוצה לראות יותר את החיים של האנשים האלה! למה זה אמור לעניין אותי?'. אני מתה על 'המירוץ למיליון' כבר מהעונה הראשונה, וכבר מאז אני מפנטזת שאני עושה את זה." ~ על תופעת תוכניות המציאות (יוני בינרט, "יעל שרוני נגמלת מריאליטי ומצטרפת למשטרה", באתר Xnet,‏ 18 בינואר 2012)
  • "כשיצאתי מבית הספר למשחק היה לי קשה לעשות טלנובלות. מה פתאום שאני אעשה את זה? אחר כך הבנתי שמדובר בהזדמנות שתפתח לי הרבה דלתות אז הלכתי על זה. היום אני לא שוללת לשחק בטלנובלה גם בעתיד כי זה כיף. הדמויות אולי חד ממדיות אבל אתה מנסה להביא מעבר לזה. אם הדמות היא רעה כמו שקרה בתפקידים שאני גילמתי אז בכלל, כיף להשתולל ולהביא את השגעת. אני יותר נהנית אמנם בתפקידים דרמטיים כי אז יש לי משיכה לחפש את האירוניה אצלי בראש" ~ על תחילת דרכה בעולם המשחק (יערה יעקב, "את בסדר: ראיון עם יעל שרוני", באתר nrg,‏ 22 בינואר 2011)
  • "יכול להיות שהלא בסדר פשוט יוצא במשחק. כשהייתי ילדה ניסיתי להיות בסדר. היה לי רצון שיהיה בסדר. קצת לרצות את כולם. זה היה חלק מהאג'נדה שלי. לא היה גיל שבו מרדתי. כשבחרתי ללמוד משחק כנראה שזה היה המרד. היה בפעולה הזו משהו שהיה ללכת נגד כל מה שעשיתי עד אז, נגד המסלול שהיה צפוי לי. מישהו אחר יכול לומר שזה לא הרבה אבל מהצד שלי זה היה המון. באתי ללימודים עם סנטר מאוד חזק של עצמי. ידעתי מי אני ושאני הולכת ללמוד מקצוע. אחרי שלוש שנים יצאתי ההפך הגמור. לא היה לי סנטר של עצמי. זה פירק, טשטש לי את האישיות. הרגשתי שאני לא יודעת מי אני. איבדתי את עצמי ולא ידעתי איפה יעל שנכנסה לבית ספר" ~ על המהפך שעברה מאחת שהולכת בתלם סלול ועד היותה שחקנית (יערה יעקב, "את בסדר: ראיון עם יעל שרוני", באתר nrg,‏ 22 בינואר 2011)
  • "יש מחיר בלהיות שחקן ומחיר בלהיות סלבס. המחיר במשחק הוא שאתה מרגיש כל הזמן שאתה בחוסר ודאות אם תהיה עבודה או לא, אם אהיה טובה, אם יאהבו אותי או את המוצר או לא. אין שקט וזה מחיר גדול מאוד ואתה צריך לחנך את עצמך לנסות למצוא את השקט. המחיר של להיות סלב זה פולשנות לא נעימה וזה שאנשים לא יודעים את הגבול. מצד אחד, מאוד נעים ללכת ברחוב ולשמוע אנשים אומרים לך שהם אוהבים את מה עושה, אבל לפעמים הם מרגישים צורך להביך אותך כי יש ביניכם איזו משפחתיות שלא באמת קיימת אז זה לא תמיד נעים. צריך להשלים עם זה כי זה חלק מהמקצוע." ~ על ההבדל בין להיות שחקן ולבין להיות סלבס (יערה יעקב, "את בסדר: ראיון עם יעל שרוני", באתר nrg,‏ 22 בינואר 2011)
  • "לא גדלתי באווירה של צבא. הייתי ילדה קטנה כשאבא השתחרר, וגם מהמעט שאני זוכרת הוא אף פעם לא היה כמו גידי גוב בסדרה כן מה?!. הייתה משמעת בבית, אבל אני לא טיפוס מרדני מדי ולכן הסתדרתי מצוין עם ההורים. גם הייתי האחות הקטנה, עם שתי אחיות הרבה יותר מבוגרות ממני, כך שגדלתי קצת כמו בת יחידה וקיבלתי המון תשומת לב. אין לי שום טראומות ילדות להיאחז בהן כדי להסביר למה החלטתי ללמוד משחק" ~ על הרקע ממנו צמחה (פרי טל, "רעה לתפארת", אתר NRG, תאריך 3.6.2005)
  • "אני אספר לך משהו. כשהייתי ילדה חיינו שנתיים בניו יורק, ולקחו אותי לראות מחזמר, ואחת השחקניות קלטה אותי בקהל ואיכשהו העיניים שלה ננעלו עליי והיא לא הפסיקה להביט בי. זה עשה אותי הכי מאושרת בעולם. אני חושבת שזה היה הרגע שבו החלטתי שיום אחד אני אהיה על הבמה ואגרום למישהי בקהל להרגיש אושר כזה. מצחיק שמה שמשך אותי למשחק היה הבמה, וההצעה הגדולה הראשונה שקיבלתי מיד עם סיום הלימודים בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין היתה מהטלוויזיה. אבל ככה זה במקצוע. אין שליטה על מה שקורה, והרבה פעמים לוקחים מה שיש" ~ על חוויה בתיאטרון בניו יורק שגרמה לה לרצות להיות שחקנית (פרי טל, "רעה לתפארת", אתר NRG, תאריך 3.6.2005)
  • "אם אני סלחנית? שמע, ביקורת בונה אני בהחלט מוכנה לקבל. ביקורות שהתייחסו רק לעובדה שהגעתי מטלנובלה עצבנו אותי" ~ על ביקורות בתחילת דרכה כשחקנית (פרי טל, "רעה לתפארת", אתר NRG, תאריך 3.6.2005)

נאמר עליה

עריכה
  • "יעל שרוני הצליחה למצב את עצמה בשנים האחרונות כשחקנית מגוונת. מי שגילמה את הביץ' ב"שיר שלנו" וב"רמזור" מצליחה אט-אט להתנער מהטייפקאסט של הרעה, שכל כך כיף להתמכר אליו ומדגימה קשת של יכולות - בתיאטרון, בדרמות טלויזיוניות ובסדרות לילדים ונוער" ~ על הגיוון בדמויות שיעל שרוני מבצעת (געתון יעל, "גם בסצנה אינטימית, הבמאי צריך לשמור על השחקנית", אתר וואלה, 26.4.2017)
  • "לחשוף שבמציאות יעל שרוני היא בחורה אינטליגנטית, נעימת מזג ורחוקה מהאלטר אגו הטלוויזיוני שלה כמרחק נינט מפריס הילטון - זה כמעט צפוי. אבל לגלות שבין יום צילומים אינטנסיבי אחד למשנהו, היא מפנטזת בסתר על עתיד ורוד למדינה ואיך תוכל לקדם אישית את בואו - זו כבר ליגה אחרת. כי הדמות של שרון סילבר, כמו שאר דמויות הטלנובלות באופן כללי, מנותקת מהמציאות שמחוץ לעלילת הנקמה שלה, והקיום שלה אי שם בישראל הוא מקרי בהחלט עבורה. ובסדר, ככה זה בז'אנר. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מה ששרון סילבר מנסה להרוס, כלומר כל מה שזז, יעל שרוני תשמח לשקם" ~ על המרחק בין אופייה האמיתי של יעל שרוני ולבין הדמויות הרעות אותן היא משחקת (פרי טל, "רעה לתפארת", אתר NRG, תאריך 3.6.2005)