יעקב גולומב

"לחבר במו ידינו את ספר חיינו."

יעקב גולומב (נולד ב־5 ביוני 1947) הוא פילוסוף ישראלי. חקר בייחוד את כתביהם של הוגים אקזיסטנציאליסטים.

---

• "הדבר החשוב ביותר שלמדתי בפילוסופיה הוא כי באופן מוחלט אסור ללכת שבי אחרי מוחלטים למיניהם."
• "מול איבוד החיים לטעם מציעים לנו קאמי וניטשה לפניו את חיובי החיים ואת ההשלמה עמם."
• "אני מצטט לתלמידי את אזהרתו המאלפת של זרתוסטרא: 'זוהי דרכי שלי – והיכן שלכם?'."
• "נשתדל עד כמה שזה אפשרי עבורנו לחבר במו ידינו את ספר חיינו."
• "כמו שעל האדם כל יום ביומו לערוך במו ידיו את שולחנו הקיומי – כך עליו השכם והערב לעצב, לשנות ולצקת את זהותו האישית."
• "אין זהות חד משמעית ובטוחה בסופה של הדרך, החיפוש אחריה וההליכה בדרך זו היא היא זהותנו האמיתית."
• "רק פילוסופיה שיש לה שורשים עמוקים בחיים יכולה לעצב חיים אלה ולהשפיע עליהם."
• "נטייה זו לראות כל דבר כשייך לסדר – היא נטייה אנושית מובהקת."
• "אסור להם לפילוסופים לעסוק בפוליטיקה. הם רציניים ואידיאליסטיים מדי לשם כך. הם לא רואים את הדברים כפי שהם – כפי שמנסים ההיסטוריונים... אלא כפי שהיו רוצים שיהיו."
• "משך אותי יותר מכול אל תורתו של ניטשה הייתה פנייתו אל קוראיו: 'לא לתת למתים לקבור את החיים.' "

האדם האסתטי על פי סרן קירקגור

• "האדם האסתטי מנסה לחיות ב'אי־אמצעיות'... אין הוא רוצה להטיל בינו לבין החיים רשתות מושגיות והשקפות מוסריות ועיוניות שימנעו בעדו מלבוא במגע קונקרטי וישיר עם מה שהחיים יכולים להציע לו."
• "הקטגוריות של הספירה האסתטית אינן טוב או רע, אלא: סיפוק או תסכול, הנאה או כאב, אושר או סבל, אקסטזה או ייאוש, עניין או שעמום, הנאה או כאב."
• "האיש האסתטי חי את המציאות הדמיונית־האפשרית ולא הממשית־הקונקרטית. בכוח דמיון מפותח הוא מחפש את המעניין."
• "האימה היא הביטוי הנפשי־רגשי לכך שבאדם טמונה תשוקה אל הנצח שאינה באה על סיפוקה בזמן."
• "האיום המתמיד על החיים האסתטיים הוא כאב ותסכול, אך מצד אחר מאיים השעמום בשל החזרה הבלתי־פוסקת של הגירויים הדומים והזהים."
• "באיש האסתטי מתעוררת אובססיה של בריחה משעמום ותביעה מתמדת להתנסויות חדשות: לאירועים, ולסחורות חדשות, לאספנות אקזוטית של מקומות, בני־אדם, מצרכים ומזונות."