ישראל אומן

פרופ' ישראל אוֹמַן (באנגלית: Robert John Aumann) (נולד ב־8 ביוני 1930), מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

על זכייתו בפרס נובל

"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה."
"לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי... והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים – יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים." ~ מסביר בקצרה את המחקר עליו זכה בפרס, בראיון לעיתון מקור ראשון

על הסכסוך הערבי־ישראלי

"הסכסוך הזה נמשך כבר 80 שנה לפחות, ולצערי אני חייב להגיד כי איני רואה סוף." ~ (מקור)
"אצלנו אין שום דבר קדוש. אנחנו רציונלים ולכן כל הזמן מפסידים... אני לא מדבר על משהו דתי, אלא על הדגשים, על מטרה. משהו שעבורו אנחנו נמצאים כאן." ~ (מקור)
"אנחנו כל הזמן צועקים 'שלום, שלום, שלום', ובכך מדרבנים את הצד השני לבקש יותר. הם משכנעים את עצמם שמגיע להם יותר, וכך אנחנו מרחיקים את השלום." ~ על המשא ומתן המדיני של ישראל עם הערבים (מקור)
"צעקות השלום מזיקות. אני רוצה שלום, אבל הדרך שבה אנחנו הולכים עשרות שנים לא מובילה לשלום. הרי הגירוש הוביל למלחמת לבנון השנייה, הפגזת ערי הדרום, עופרת יצוקה ואירועי המשט." ~ (מקור)
"אנחנו רציונלים לאללה, וזאת הבעיה שלנו." ~ (מקור)
"הדרך הכי הגיונית היא שתהיה כאן מדינה יהודית ומדינה ערבית. מדינה יהודית איפה שיושבים יהודים ומדינה ערבית איפה שיושבים ערבים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה." ~ (מקור)
"אני לא אומר שכל הארץ היא שלנו ושאי אפשר לחלק. אפשר איכשהו להתחלק. אבל להגיד עלינו שאין לנו זכות או שאנחנו מפריעים? העסק הרי לא התחיל ב־1967... אם לא נבין שיש לנו זכות כאן וכל הזמן נתנצל על הכיבוש – לא נשרוד כאן. אם אני לא משכנע את עצמי בצדקת דרכי, שמגיע לי ושיש לי מקום, אני אצא בלא כלום." ~ (מקור)

ביקורת על מערכת המשפט

"מה שקורה כאן זו ממש הפיכה. בארצות דרום אמריקה ובארצות ערב יש הפיכות של גנרלים; כאן יש הפיכה של משפטנים. הם משתלטים על כל חלקה טובה, וזו סכנה גדולה."
"הם חושבים את עצמם למחוקקים. שאלתי פעם את אהרון ברק אם הוא חושב שהרשות השופטת היא גם מחוקקת, והוא ענה: 'בוודאי, וכך גם צריך להיות; גם חז"ל היו שופטים ומחוקקים ביחד'. הוא צודק לגבי חז"ל, אבל המשטר הנוכחי לא הולך לפיהם. אם ברק רוצה להיות כמו חז"ל, שיהיה עד הסוף".
אומן מבקר גם את המבנה של הוועדה לבחירה שופטים "איפה נשמע כדבר הזה: השופטים יושבים בוועדה לבחירת שופטים, ועוד יש להם זכות וטו? אנחנו והודו המדינות היחידות בעולם שבהן זה כך. לא להאמין שיש שופטים שלא התמנו בישראל בגלל שלא התאימו לאג'נדה של השופטים המחליטים. הזויה גם העובדה שנציגי לשכת עורכי הדין יושבים בוועדה: כדי לקבל קידום השופטים צריכים למצוא חן בעיני עורכי הדין המופיעים באולמם?!"
אומן נותן עוד דוגמה להפקרות המשפטית שהוא מתאר: הסמכות מרחיקת הלכת שנטלה לעצמה הרשות השופטת בפרשנות החוק. "בשנה שעברה היה מקרה שבו אחד מראשי חמאס רצה רישיון לגור בירושלים", מתאר אומן. "לפי החוק, לשר הפנים יש רשות לסרב לכך לפי ראות עיניו. שר הפנים אכן סירב, אולם עתרו לבג"ץ, ובית המשפט אמר שבמקרה הזה ההחלטה של השר אינה סבירה. כלומר, גם כשהחוק אומר 'ראות עיניו' הוא בעצם מתכוון ל'ראות עיניו של בית המשפט'. אותו דבר הם עשו בנוגע לפעילת ה-BDS שלא רצו להכניס לארץ; ועוד לא דיברנו על נתיב האבות, עמונה, מגרון."
"מערכת המשפט נכנסת אפילו לניהול מלחמה. במלחמת לבנון השנייה אמרה הפרקליטות הצבאית על כל צעד ושעל אם מותר או אסור לעשות אותו. מי שמע כדבר הזה? זו החונטה היחידה בעולם שמתגברת אפילו על הגנרלים! חייבים לעצור את ההפיכה הזאת".
"פרקליט המדינה, וכמוהו היועץ המשפטי לממשלה, רוצים להיות שופטים בבית המשפט העליון", טוען אומן. "לכן הם בעצה אחת עם בית המשפט. הם רוצים למצוא חן בעיני השופטים שישבו אחר כך בוועדה לבחירת שופטים וידונו בעניינם".
"אני מתקשה לספור על כף יד אחת את מספר הפרופסורים למשפטים שמתנגדים למהלכים של היועמ"ש והפרקליטות. השופטים והפרקליטים בעצמם צמחו באקדמיה; הכול משפחה אחת.
"הפרקליטות ומוסד היועץ המשפטי לממשלה מנהלים משטר כוחני. לדוגמה, רק היועץ יכול לייצג את הממשלה בבית המשפט, ואם אינו רוצה להגן עליה, יש לו זכות וטו להחליט שגם שום עורך דין אחר לא יגן עליה. זה מהלך כוחני של ממש." ~ (מקור)
"לסיום, אתייחס לרתיעה...מ"פוליטיקאים"..בהליכים כאלה. נכון, פוליטיקאים אינם מושלמים, אבל כך היא הדמוקרטיה, לא מושלמת. אך היא גרועה פחות משאר שיטות הממשל. בלי פוליטיקה אין דמוקרטיה, ובכל מקום שאנחנו מגרשים את נבחרי הציבור, אנחנו מזמינים על עצמנו עריצות. לכאן התגלגלנו, ומשם עלינו להישמר"(מתייחס להסדרת מערכת המשפט, בהקדמה לספר "למה שהעם יבחר את השופטים", שמחה רוטמן)

נושאים שונים

"זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים – לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה – לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' – בסוף תילחם. מה היה הכישלון הגדול של מלחמת העולם השנייה? רצו לנהל מלחמה שלא רצו להרוג בה ולא רצו להיהרג. במלחמה הורגים ונהרגים, ואתה צריך להיות מוכן לזה."
"הטיפול בפליטים המגורשים הוא חרפה לאומית. מדובר באנשים יצרניים, שבנו התיישבות מפוארת, וכעת החריבו את חייהם. גם זה משפיע על החוסן הלאומי." ~ מתוך נאום שנשא בכנס הרצליה לאחר תוכנית ההתנתקות (מקור)
"אנחנו זורקים צלחת על הרצפה, שוברים אותה לאלף רסיסים ושואלים אותי מה לעשות עכשיו. לא יודע. אתם שברתם." ~ בתשובה לשאלה האם צריך לדעתו לחזור לגוש קטיף (מקור)
"חזירות לא מפריעה לי. מה שאני צריך הוא שלי יהיה טוב, ואם לשני פי אלף יותר – שיבושם לו." ~ על פערים חברתיים בישראל (מקור)
״הטענות נגד הענקת הזיכיון לגז הטבעי לאדם או לחברה אחת מוצדקות. זה לא בסדר. אם זאת היתה הדרך הטובה ביותר לטפל בנכס הזה, אז לא אכפת לי שיצחק תשובה יהיה הבעלים של זה. מה הוא יכול לעשות עם 100 מיליארד דולר? אני יודע מה המדינה יכולה לעשות עם זה. אני חושב שצריך לתקן את זה.״ ~ על פערים חברתיים בישראל (מקור)
"אני לא מצטער על כך שעלינו ארצה." ~ בהתייחסות לנפילת בנו, שלמה אומן, במלחמת לבנון הראשונה (מקור)