ישראל בר-כוכב
משורר ישראלי (1950–2021)
ישראל בר-כוכב (1 באוגוסט 1950 - 16 בנובמבר 2021) הוא משורר ופסיכולוג ישראלי.
אמרותיו
עריכה- "הדברים משתנים כשאתה מתבונן בהם וההארות עולות ומתגלות מתוך תהליך של התבוננות."
- "היכולת לחלום היא היכולת להיות מוקסם. האדם המודרני שרוצה להיות מוקסם רץ להודו או לאמזונס בזמן שזה כבר נמצא אצלו בנפש."
- "היקסמות היא סוג עמוק של הסתכלות. השירה מיטיבה להגדיר את הקסם הרבה יותר מכל זן אחר של הסתכלות, כמו פילוסופיה או פסיכולוגיה."
- "השירה היא המורה שלי לכל דבר. השירה שקראתי, וגם השירה שכתבתי, כי הרי אני לא כותב אותה מתוך היגיון ותכנון מלא, כך שגם היא מלמדת אותי דברים."
- "העיסוק בפסיכולוגיה הוא עבורי הצד הממשי של ההשקפה האקזיסטנציאליסטית־הומניסטית שאני דבק בה. זאת דרכי לממש את החובה לעזור להקטין את הסבל האנושי."
- "לשירה אין תפקיד, היא סיבת עצמה כשם שיש בין קסמי העולם פריחה, מים, שמים, שמש וגשם ואהבה, כאב ואבדן, כך מתקיימת ותתקיים לעד השירה."
- "האלוהים, תקרא לזה ארכיטיפ האלוהים או בכל שם אחר, נמצא בנפש של כל אחד. הארכיטיפ הזה אחראי על ההתפעלות, על רגש הקדושה ועל רגש היופי. יש מושג שמחבר את היופי עם הקדושה: הנשגב."
מתוך שיריו
עריכה- "משיכה היא נטיית הגוף לצד האהבה."
- "הייתי מפליג איתך ושוכח את מה שכבר לא יהיה."
- "איש ליד אישה בלילה וגם אם תאמר לו כן הוא לבדו בעולם."
- "לחיות פירושו לראות את האושר עובר ושב."
- "הגוף צובר מילים הגוף אינו משקר לכן מוטב שנשמע."
- "אמי שידעה לדלות עליזוּת בעולם קר."
- "השירה אוהבת את פחד המוות / השירה אוהבת את ההיסוס / השירה אוהבת את המבוכה."
- "אבי, אבי, גם כשהעמדת מגדלי שמירה, גדרות תיל סביב עורך, רציתי לקרוב אליך."
- "עיר החלב של הנערה האנגלייה מעל בית הקפה בכיכר לסטר. השמים מתעננים. אושר הגשם קרב."
- "חדשות על כל גבעה רעננה בעיתוני היום והלילה. מחשבים אוגרים מידע אבל שיער הראש מכסיף."
- "השכנים נמשכו אל צעקות האלמנה להשתתף בשמחת הנשארים."
- "אפילו שהוא מת הוא עוד קם לכלות בי את זעמו, אני כרגיל נמלט לגן הפתוח ומביט אל החלון כאילו כלום."
- "היו לך עיניים כחולות כשמי הילדות שלי, של שער חטים וזהב, לחיים סמוקות כענבי מוסקט וקול רך."
- "כשהמורה המת שב לחצצר בקולו החדגוני את אמיתות החיים: 'חכו חכו עוד תראו!' וככלות הזמן אכן ראינו."
- "הוא יושב בחדרים רוכן על נייר ומילים, לש בחומר השותק, מדבר את שיריו."
- "אני מקשיב לציפורים / לקריאתן העצית / ליַרקוּתָן / ציפור היא המשכו המאושר של הענף."
- "אָז הִפְלִיאָה חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף, לִימוֹנֵי שְׂרָד נָהֲרוּ מִבַּעַד לִזְכוּכִית הַחֹרֶף וְאֶפְשָׁר הָיָה לִנְשֹׁם לִרְוָחָה."
- "מצלצלת מנהלת הסניף: 'מר בר-כוכב אתה במינוס'... מה את דואגת, כל זהב הימים לפנינו, ספרים, שירים ומוזיקה, עושר גדול בעינינו."
- "לבעלי מחשבה ישירה ניתנו הנדסה, פיזיקה... לבעלי העיניים החדות ניתנו הציד, המלחמות ולקצרי הרואים העירום והתמים ניתנה השירה."
- "וְאִמִּי בְּלִדְתָּהּ בַּת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים
- וְאָבִי בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים וּשְׁנֵי יְמֵי חַיָּיו שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה
- וְעֶשְׂרִים שָׁנָה מָלַךְ עַל חַיַּי וְעַל גַּנִּי וְעַל בֵּית יַלְדוּתִי."
- "כעסוֹ של אבי בחולצת השבת,
- כאביו באצבעות ידו החזקות
- מַטְעַמֵּי כְּאֵב עלו על השולחן
- ובחדר ירדה שתיקה כבדה."
- "יְלָדוֹת בְּיֹפִי יְהוּדִי חוֹגְרוֹת שְׂמָלוֹת
- כֵּהוֹת אֲרֻכּוֹת
- עוֹמְדוֹת בֶּחָצֵר לְהַמְתִּיק בְּקוֹל
- נָעִים,
- בְּבֵית מְנוּחָה לִזְקֵנִים בִּשְׁעַת
- הֶחָלָב
- מְשִׁיבִים אֶת הַיְשִׁישִׁים אֶל יַנְקוּתָם."
- "רַק בְּאִיֵּי אַנְדְמַן נוּכַל לָשׁוּב לְהיות מַה שֶּׁהָיִינוּ:
- בֵּין סַעֲרוֹת הֶעָתִיד לָבוֹא
- בינתיים יֵשׁ לְהוֹדוֹת לָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ,
- ולְאַהֲבָה שהִיא אֹשֶר הַיּוֹדֵעַ אֶת עַצְמוֹ."
פסוקי ירח (1999)
עריכהדף ציטוטים מורחב – פסוקי ירח |
- "ברמת יצחק כל מראות העולם, מאורות קולנוע לילי אל צינוק הממתקים של יורם. ריח תפוזים ויסמין, דקלים קרחים." ~ אטלנטיס
- "אדון הנחמות / אדון הצדק והאמת / אדון, אולי תעזור לי."
- "הַשִּׁירָה אוֹהֶבֶת אֶת הֶעְדֵּר הַזֶּהוּת / הַשִּׁירָה אוֹהֶבֶת אֶת הַחֲגִיגָה / טַנְטָלוֹס הוּא הַמְּשׁוֹרֵר הָרִאשׁוֹן."
נאמר עליו
עריכה- "תרם לשירה העברית קורפוס שירים לירי רומנטי, מעודן אך ססגוני." ~ גלעד מאירי
- "אחד המעודנים והמעניינים במשוררינו ואני קורא את שיריו שנים, מופתע מכישרונו השירי, מהדיוק בלשונו ומהרעננות והמקוריות של שפתו." ~ עמוס עוז
- "[שיריו] מבטאים קשת רחבה של דימויים ואסוציאציות מהטבע ומתרבויות שונות, בהווה ובעבר. לא תמיד הם קלים להבנה, ודורשים מאמץ והתרכזות – דווקא זוהי גדולתם." ~ עמיה ליבליך
- "מספר לספר מפתח בר־כוכב את עוצמת הניסיון המתמיד שלו להגיע עד הטמיר, עד הנעלם, עד למה שאין מילים לתארו." ~ אורי ברנשטיין