כי הזמן תמים

כי הזמן תמים הוא ספר שירים מאת יצחק לאור שיצא לאור ב־2022.


  • "לינוק חיים מפטמת השכחה."
  • "הייתי גבר בלי לדעת מוות, עכשיו / אני איש נשל."
  • "מעודף השמיים יימזגו ספלים / של אגמים כחולים בארץ / החמה הזאת."
  • "עפעף הדמדומים צונח לאיטו / על עפעף האדמה, תיכף חושך."
  • "כִּי מַהוּ הָרָצוֹן הַזֶּה שֶׁלִּי לִזְכֹּר, אִם לֹא לִכְתֹּב."
  • "שמות צבעים במקום / צבעים, לא שמות פרחים במקום, / פרחים, תן לזיכרון להתקלף, חדוות / ההיזכרות."
  • "לא עשית שום תמונה מן המילים / הללו, ושום מושג לא היה לך מה / נחבא בהן זולת החומריות והתשוקה / אל יופיין העמום, המפויח כמו המילה / יקום, ואל תחקור בהן, חזור עליהן / בלי דעת, חיה את הצמרמורת עד / שתמות ולא תדע."
  • "קוֹלֵךְ מַעֲבִיר בִּי חֹם, כְּמוֹ מַחַט רוֹקֶמֶת בִּבְשָׂרִי / הַצָּמֵא לְקוֹלֵךְ הַמֵּעִיר אוֹתִי בַּבֹּקֶר, כָּל בֹּקֶר, כָּל בֹּקֶרה / כָּל בֹּקֶר, כָּל בֹּקֶר."
  • "אָדָם הוּא רַק דִּמּוּי מֵעַצְמוֹתָיו יוּפַק אוֹ לֹא יוּפַק הַדִּי־אֶן־אֵי לִלְמֹד מִי יָרְשׁוּ אֶת זַרְעוֹ וְנֶעֶלְמוּ גַּם הֵם. שֶׁמֶשׁ עֲנָק עוֹלֶה מֵעַל לָהָר."
  • "מה גם שהמשטר בברית המועצות נעלם והם נשארו לדבר על / סוציאליזם, הולידו בנים ונכדים, הנושאים גם עכשיו, כמו / אלבום תמונות משפחתי, בנטל, שבתות וחגים, עד שיצליח / הצינור הרופש להיות זעמן טבעות, שיהיה לשפיפון, וחתולי / הבית יהיו לנמרים, ילמדו לטרוף. הפעם תמלא הארץ טוהר."
  • "והולך לאיבוד גם הטעם הטוב / והגבול בין 'הוא' ל'אנחנו' / והגבול בין מיעוט לבין רוב / מיטשטש בין 'הלך' ל'נשלחנו'."
  • "שדודים עומדים שדותיך, אל תאסוף / את התבואה, הנח אותה לגשם השובר / יכסו השיבולים על ראשיהן בכנפיהן / נשברות לשווא יחפשו בן מחסה, יישור / הפרי אפל מן העצים המוצפים."
  • "הַזְּמָן תָּמִים, מֵמִית וּמֵחַיֵּה וּמֵמִית וְהוֹלֵךְ וַאֲנַחְנוּ
מְפַלְּחִים אוֹתוֹ מְצַפִּים אוֹתוֹ בְּעוֹנוֹת, וְהַטֶּבַע, רוֹצֵחַ
מָשִׁיחַ רַב יֹפִי, מוֹתִירֵנוּ תָּמִיד כִּילָדִים רָצִים אַחֲרֵי
הַזָּר, תְּאֵבֵי נֶצַח (תֵּן לָנוּ, מַה תִּתֵּן, תֵּן לָנוּ חַיִּים, חֹרֶף
אַחֲרֵי קַיִץ וְאַחֲרֵי הַקַּיִץ שׁוּב חֹרֶף) וּתְשׁוּקַת הַחַיִּים
מְסַמֶּמֶת מַסְתִּירָה מִפָּנֵינוּ: אֲנַחְנוּ גַּרְגֵּר בְּעֵינוֹ, אֲבָל
פַּחַד מָוֶת וְאַהֲבַת אָב לִבְנוֹ עַד הַסּוֹף."

נאמר עליועריכה

  • "רוב השירים שכונסו ב'כי הזמן תמים' מזכירים לנו בעיצומו של יום הקטנות השורר כעת בשירה העברית מה יכולה להיות שירה גדולה." ~ דן מירון