כפור (ספר)

כפור הוא רומן מאת שמעון אדף שעלילתו מתרחשת בתל אביב חרדית, 500 שנה מימינו. הספר יצא לאור ב־2010.

כריכת הספר

---

• "קפצנו עידן, אבל האדריכלות לא השתנתה, הגאוגרפיה קפאה, אוסף המבנים המכוער, האפרפר, נותר על תִלו."
• "מדי פעם אפשר לראות חללית מבקעת את התכלת הנהדרת, הטרופה, בדרכה לאנשהו. מדי פעם חללית מהבהבת, והיהודים ברחובות – יש אלוהים מעבר למחיצת החמצן – לא נושאים מבט."
• "עכשיו שחורף, והאור אצור בעננים, קב של חסד נופל על העיר. רק בחורף, כמו בתוך נחושת, ומבני הכרום שצמחו בינתיים שבים אל הכרום."
• "צאו ושאגו ברחובות, במרחצאות הציבוריים, בכיכרות, או להפך, בחדרי חדרים."
• "שדות החיטה הזהיבו, והימים ימי ראשית אב. ראומה ראתה את כל כובד הזריחה נופל עליהם."
• "בשעות הדמדומים הללו תל אביב חרוכה, מעופרת, רצועות של חורש חורשות את שדה הראייה."
• "המגע האחרון של האלים, של הרוח, של הבריאה, הוא מביא את גלגולו של האדם לידי גמירה, כל טבע חבוי, מדוכא, הופך למהות."
• "במקום ללכת מן המציאות אל הדימוי, בתקווה למצוא הסבר, לנסח פשר, אולי כדאי שאלך מן הדימוי אל המציאות, בתקווה שמשהו מן השירה יציל אותי לבסוף משדה הבור של חיי, מן העריצות של הממש."

נאמר עליו

• "ב'כפור' מצטלבים קווי עלילה שונים, שנפגשים ומשיקים זה לזה בז'אנרים שנעים מפנטזיה ורומן בלשי, דרך שירה ועד תסריטאות." ~ לילך וולך