לאו שה

לָאוֹ שֶׁה (בסינית: 老舍 ;‏ 3 בפברואר 1899 - 4 באוקטובר 1966), סופר ומחזאי סיני.

מתוך יצירותיו

ארבעה דורות תחת גג אחד

• "הבדידות היא בית כלא."
• "כאשר הלב חם, לא קר לנו."
• "אדם מסוגל להתכחש לנפשו, עבור סיפוק חולף."
• "העיניים הן שליחות התבונה והלב."
• "השמים אינם מתבהרים כל עוד נשמעים הרעמים."
• "כאשר הציפור בכלוב, פעם אחת ולתמיד, לשם מה תרצה לשיר?"
• "כאשר אנו עומדים לפני נמר, זה חסר תועלת לחשוב הרבה. צריך לבחור בין להיאבק לבין להימלט."
• "פרח אינו יפה אלא על השיח."
• "לפעמים השתיקה היא צורה של התנגדות."
• "החלשים אוהבים לצוד נמרים מתים."
• "לבה של אם כמוהו כמדחום של רגשות ילדיה."

ילד שנפל מן השמים

• "ללא אוושת עלי עץ הערבה, כיצד נכיר את יופיה של הרוח?"
• "המציאות נמדדת בהתנסות מעשית, וגורמת לאדם להיות חסר רחמים."
• "לפעמים מתוך ייאוש פורצת תקווה."
• "הקנאה והלגלוג הם בני ברית טבעיים."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לאו שה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאו שה