לדרך הקדש היא חוברת המאגדת שיחות שניתנו בעיקר מפי הרב צבי טאו, הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג, סביב הפרישה מישיבת מרכז הרב והקמת ישיבת הר המור. נדפס בירושלים, כסלו תשנ"ח.

שיחות פתיחה[1] עריכה

  • "היו לנו חודשים קשים מאד מסביב לאירועים בישיבה שהיינו בה. ניסינו לשנות את מה שחשבנו שבוודאי יפגע בישיבה, ולא הצלחנו, ועל כן אנחנו פה." ~ הרב עמיאל שטרנברג
  • "לחמנו בכל דרך אפשרית, ובאמת ובתמים, להסרת ההכרח, להסרת המצוקה, להסרת השעבוד החוּלי שאיים ומאיים עדיין על ישיבת 'מרכז הרב'." ~ הרב טאו, שיחה שנייה

שיחות בירור[2] עריכה

  • "לא מיבעי אם כל התלמידים יהיו רשומים ושייכים לכל המהלך הזה, נלחצים מתוך מתכונת כזאת, ישלימו פה בחינות ושם בחינות, שאלות לימודים, בקיץ, בחורף, בין הערביים, מציאויות כאלו חדשות – זה הרס הישיבה, אלא אפילו אם רק מקצתם של התלמידים שייכים יהיו למהלך הזה – זהו הרס הישיבה." ~ הרב עמיאל שטרנברג
  • "נניח לדוגמא שהישיבה הייתה פותחת קורס לחזנים, בתוך הישיבה – זה היה מועיל, הלא צריכים חזנים בעם ישראל. איני אומר שאין זה דבר חשוב, אבל ודאי שאינו שייך לישיבה. גם הקמת מורים אינה שייכת לישיבה." ~ שם
  • "אין בכוונתי להכניס כוונות בדברי מי שאיתו אנו מבררים את הדברים. אם אני אומר 'לא' – אין הכוונה שהשני אומר 'כן', כפי שעלול להיראות בשעת ויכוח וריתחא. פשוט שרבינו[3] לא רוצה 'ישיבה־אוניברסיטי'. תמיד הוא לוחם על כבוד התורה ועצמאותה, ואולי הבירור בינינו הוא באחוזים, במשקל ובשיקול הדעת." ~ הרב יהושע צוקרמן
  • "שאלה: מה ההבדל אם המכון הוא בתוך כתלי הישיבה או מחוץ להן?
תשובה: פשוט מאוד. אם זה בחוץ אז קודם־כול ברור שאני בא כדי להתאחד עם רצון הבורא, וזהו. (...) אמנם, אם בשנים המאוחרות, לאחר מסלול הלימוד בישיבה, כשהשנים קודמות לא שייכות לזה כלל, מישהו רוצה ללמוד במכון, טוב, זה עניינו הפרטי, למה שלא אעזור לו. הוא כבר קנה את הגישה. הוא כבר יודע מה היא תורה." ~ שם
  • "שאלה: אבל המציאות מורה שלפני שפרסמו הרבנים את המכתב, בחורים רבים נגשו להבחן ולא העלו בדעתם שזה דבר שלילי, והיכן האחריות והעצמאות המחשבתית עליה דיבר הרב קודם לכן?
תשובה: נכון, אתה צודק. לא עשינו עדיין כל מלאכתנו. אני מקבל זאת. ולכן אמרתי שהבירור הזה חיובי." ~ שם

נספחים[4] עריכה

  • "אין אנחנו מסכימים לטענה שהכול נעשה דווקא מתוך אחריות על הדור, ושאנחנו סוף סוף זוקפים את קומתנו ומתנערים מההרגלים והשגרה ומכניסים תכנית הוראת תנ"ך מלאה לישיבה, עליה חלמנו תמיד, והכול בדרכו של רבנו הרב צבי יהודה ז"ל." ~ הבהרה, ט"ז בתמוז תשנ"ז
  • "הננו סוברים שהכנסת מכון הוראה לתוך הישיבה ממעטת את דמותה, פוגעת בעצמאותה ובחרותה של תורה, שאינה יכולה לעשות שותפות רוחנית עם שום צד אחר, וקל וחומר עם מה שהיה מכונה בפיו של רבינו הרב צבי יהודה ז"ל – עבודה זרה, חילול השם ולכל הפחות עבודה זרה בשיתוף." ~ שם
  • "אין אנו רואים את ההשתלבות במערכת החינוך הקיימת, על ידי הכנסת תוכנית ההוראה לישיבה פנימה, כצעד ראשון למימוש חזוננו שאנחנו נורה למערכת החינוך בישראל את הדרך." ~ שם
  • "אין מקום לקיום מכון־אקדמיה בישיבה הקדושה, גם לא לידה או באיזה שייכות עמה או תחת ניהולה." ~ מכתב הרב טאו מכ"ט באב תשנ"ז
  • "אין מקום להסתייע בתקציבי מכון להוראה־אקדמיה, גם אם לא כל תלמידי הישיבה לומדים בו, על פי תוכנית שבה הלימוד בישיבה מלכתחילה – אפילו לחלק מן התלמידים – יחשב כלימודי מכון הוראה־אקדמיה." ~ שם
  • "הישיבה הקדושה היא דרושה לשמור על צביונה הטהור, שתישאר בהוד קדושתה ללא שום צירופי מודרניות." ~ מדברי הרב חרל"פ בשנת תרפ"ח, הביא לפרסום הרב טאו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ניתנו בחשוון תשנ"ח, עם פתיחת ישיבת הר המור
  2. ^ ניתנו בקיץ תשנ"ז, בישיבת מרכז הרב
  3. ^ הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
  4. ^ פרסומים שנתלו בישיבת מרכז הרב בקיץ תשנ"ז