לין אולמן

לין אולמן (בנורווגית: Linn Ullmann) (נולדה ב־9 באוגוסט 1966) היא סופרת נורווגית.

"הספרים שלי מתחילים מדימוי, מתנועה, מחלק של סצנה או מחלקיק של דיאלוג."
"כשאני כותבת, אני לא מחכה להשראה. יש לי משמעת עבודה. לפעמים קורה שיש רגעי נחת של השראה טהורה, רגעים של חסד שבהם הכול פשוט זורם ואני כותבת בקלות ובכיף, והכול מסתדר, כאילו שאני ילדה קטנה שדוהרת במורד הגבעה על זוג אופניים אדומים מבריקים."
"רציתי ללמוד ולהתנסות בסוגים שונים של שפה, רציתי לספר סיפורים, לפתות, לשיר, להתעמת, להעליב, ורציתי להיות חלק מהקסם הזה שנקרא ספרות – לכן נעשיתי סופרת. אני כותבת טורים אישיים ומאמרים פרשניים על נושאים שונים בחדשות ועל כל מה שמעניין אותי. בזכות זה אני כל הזמן דרוכה וסקרנית. אני מקפידה לכעוס, אני מקפידה להתעדכן. נורא נוח ומפתה להיגרר לבורות פוליטית נעימה, אבל אני לא רוצה להגיע לשם."
"כפרשנית פוליטית, אני מנסה לשאול שאלות על כל מה שכרוך בכוח: תאווה, בוז, סטטוס קוו, דעות קדומות, רגשנות, קיטש. ואני משערת שבדרכים מסוימות אני עושה את זה גם ברומנים שלי."
"יש הרבה סיפורים על עלייתם ונפילתם של אנשים גדולים. אותי מעניינים הניצחונות הקטנים והכישלונות הרבים של האדם הפשוט. מעניין יותר לחקור את האנטי גיבורים, כיוון שהם יותר מורכבים."
"סופר נורווגי אחד אמר פעם לסופר צעיר ממנו למצוא את העצב שבו, ולכתוב על זה. כדי לכתוב על העצב שלך את חייבת להיות כנה לגמרי עם עצמך, ולכתוב באומץ לב. עבורי, כתיבה טובה עוסקת תמיד בפצע פתוח. בחריץ. במשהו שאי אפשר להבין לגמרי, ולא לפתור כמו משוואה מתמטית. כל הדמויות שלי בודדות. זה טבע החיים."
"לכתוב ספר זה תמיד עסק קשה – ואני מאמינה שכך צריך להיות! בעיני, טרגדיות יכולות לעתים להיות מצחיקות מאוד באופן נורא ושחור."
"ספרות, מוזיקה וריקוד חשובים לי מאוד. לא הייתי יכולה לכתוב אלמלא קראתי. אני לא חושבת שהספרות היום עדיין חשובה כל כך לאנשים. רבים חיים טוב מבלי לקרוא בכלל. אני חושבת שהסרטים והטלוויזיה משפיעים יותר, אבל לגבי מי שקורא, אין לזה תחליף. ספרות טובה מזכירה לך שאתה לא לבד באנושיות שלך. בספרות יש בדידות, אומללות, יש דברים איומים ויש שינוי, יש גם מוזיקה, ואנושיות, ואלימות, וחמלה."