לי קורזיץ

לי קורזיץ (נולדה ב־25 במרץ 1984), גולשת רוח ישראלית שזכתה בהישגים בולטים בתחרויות גלישה בינלאומיות, אלופת העולם בגלישת רוח לשנים 2003, 2011, 2012 ו־2013.

"כל היום ניסיתי לשקם את עצמי, הרגשתי כאב וסבל מטורפים. אלפי רופאים מומחים אמרו לי שלא משנה כמה טיפולי פיזיותרפיה אעשה, הגב שלי לא יעמוד בזה ולא אוכל לחזור לגלוש, אבל לא נכנעתי כי הכרתי את הגוף שלי וידעתי מי אני. הרגשתי שזה אפשרי, אבל היו הרבה רגעים קשים בדרך. ניסיתי לגלוש רוח וזה היה ממש כואב. אמרתי לעצמי שזה לא יחזור להיות מה שהיה, אין סיכוי, למה אני עובדת על עצמי? [...] הייתי שנה על החוף, אתה יודע כמה זה קשה? תחשוב כמה זמן בחיים הייתי לבד בים עם השקט שלי. הים זו מדיטציה, אתה נכנס ומתנקה, ותקופה ארוכה לא היה לי את זה. הייתי אבודה לגמרי, ופתאום נכנסתי למים וחזר אליי השקט. עמדתי על הגלשן במשך שעתיים. זה לא כמו לשבת סתם בחוף, זה באמצע הים, כשאין לידך אף אחד. הסתכלתי על הגלים והרגשתי את הרוח נוגעת במפרש. אי אפשר להסביר את התחושה הזו במילים, התגעגעתי להרגשה של הרוח המלטפת, לגלים שמתחתיי, לשקט, למדיטציה שלי, לכל החיים שלי. בכל שבת נכנסתי למים ולקח הרבה זמן עד שהגוף שלי היה באמת חזק. יום אחד עשיתי שיוטים עם החבר'ה וסיימתי ראשונה בפער גדול. כשהצלחתי לפמפם ולא כאב לי, מיד הבנתי." ~ על המאבק האישי שלה לחזור לגלוש (אורי טלשיר, "שיט: לי קורזיץ מדברת על הכל", באתר הארץ, 18 ביולי 2010)
"אני ילדת טבע ולמדתי לאהוב את מה שאני עושה. אני מאוד רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת. אני מאמינה בעצמי. קיבלתי מתנה, גיליתי אותה בגיל מאוד צעיר וחבל לזרוק אותה לפח. הרי לספורטאים לא עוזרים להגיע למה שהם, ורק אחרי שהם מצליחים תומכים בהם. אני עשיתי את כל הדרך וכבר הצלחתי, אז חבל לוותר עכשיו. אני לא רוצה להילחם באף אחד, והאנשים מסביב יודעים שאפשר לעבוד איתי. אעשה מה שיגידו לי, ואני יודעת שלא משנה איזה מאמן ייתנו לי, איפה אני נמצאת, אם יש לי מה לאכול או אם יש לי איפה לישון – הכול תלוי בי. אם אתחיל להתבכיין ולהרגיש רע על כך שאני ישנה בשק שינה, בחיים לא אצליח. אבל אם אצחק מזה ואקח הכול בכיף, אפיק מזה את המרב. אני מרגישה שהייתי פעם ילדה קטנה, שלא ידעה להעריך את מה שהיה לה בידיים. ראיית העולם שלי השתנתה לגמרי, אני מבינה את הכוח שיש לי בשביל לגרום לעצמי להצליח. הרי אין דבר יותר חזק ממני, אז המלחמה הכי קשה שלי היא עם עצמי." ~ על השינוי שחל בחייה (אורי טלשיר, "שיט: לי קורזיץ מדברת על הכל", באתר הארץ, 18 ביולי 2010)
"אני לי קורזיץ וקיבלתי את החיים שלי במתנה. הדבר היחיד שאולי כואב לי הוא העובדה שאנחנו, בני האדם, לומדים להעריך את החיים רק אחרי שמשהו נורא כזה קורה לנו, אבל הלו, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא." ~ במסר אופטימי לאחר שנפצעה בתאונה גלישה בהוואי והצליחה להיגמל מכמויות אדירות של מורפיום במסגרת השיקום שאפשרו לה לחזור לגלוש (לי קורזיץ, "הבנתי שאני הולכת למות", באתר mynet השרון, 21 במאי 2009)

נאמר עליה

"היא תהיה חסרה לי מאוד וכבר עכשיו היא חסרה לי. בקמפיין הקודם היו לנו הרבה הכנות משותפות והיה משהו בחיבור הזה בינינו שעשה טוב לכל אחד מאיתנו כי יכולנו לעזור האחד לשני. היא עוברת התמודדות מסוימת כיום והלוואי שיום אחד היא תחזור ותראה לכולם את מה שכולנו יודעים עליה. אף אחד לא יכול לדעת מה איתה. היא אדם מופלא שיכול ביום בהיר אחד למצוא כוחות, ללכת על זה ולעשות דברים מדהימים כמו שכבר ראינו. אני בכל מקרה מחכה לראות אותה שוב בים" ~ נמרוד משיח על חברתו לענף הגלישה לי קורזיץ (קורנפלד א. "ימות המשיח: נמרוד משיח בראיון", אתר WALLA, תאריך 9.9.2014)
"על מנת להיות גולש רוח טוב, צריך שיהיו בארסנל שלך יכולות פיזיות מרשימות לצד התמצאות יוצאת דופן בתנאי הים והרוחות. אולם יש דבר מה נוסף שמאפשר לגולשים להפגין ביצועים נדירים גם במצבים קשים: החיבור האבסולוטי לים וצפונותיו; היכולת לקרוא את הים כמו ספר מוכר וטוב; הנטייה להתחבר אל הקצף והגלים, אל הרוח המלוחה שצורבת את הפנים; לחוות את התחושה הנעימה והמשכרת ולהכריז 'כמה טוב שבאתי הביתה'. קורזיץ היא חיית ים. הים עבורה הוא מרכז החיים, והיא שואבת ממנו את תעצומות הנפש אותן היא מצליחה להפגין גם לאחר רגעי משבר ושפל. הים יודע להיות אכזר, וגם את הצד הזה שלו קורזיץ מכירה היטב. עכשיו היא נמצאת בתקופה של גאות ובשלות. לונדון כבר מעבר לפינה, והציפיות גבוהות. שוטי, שוטי ילדתי." ~ על סוד מקצועיותה של קורזיץ (מולי אפשטיין, "הסיבה להצלחה הבלתי נתפשת של לי קורזיץ", באתר הארץ, 29 במרץ 2012)
"הזכייה באליפות הקודמת טלטלה אותה, אבל הפעם היא לא באותו מקום ויודעת מה גבולותיה. למען המטרה התחרותית, היא הצליחה לשנות דברים מהותיים באישיות שלה. זה מה שמייחד אנשים כמוה והופך אותם לטובים בעולם. בעבר לי דיברה הרבה על מזל ומקריות, אבל כבר ביום הראשון באליפות היא נתקלה בתנאים הכי גרועים מבחינתה ובכל זאת הפציצה. מעט אנשים מעבר לסביבתה הקרובה האמינו ששינוי כזה יכול להתרחש. הקשר המיוחד בינה לנמרוד משיח, שגדל איתה, תרם לשניהם ברגעי הקונפליקט. עד עכשיו זה היה סוד שמור שהיא בשלישייה המובילה בעולם. כעת ייתכן שיחס הציבור כלפיה ישתנה והלחץ יגבר, אבל המערכת שבנינו בשיתוף האיגוד חזקה מכדי להתפרק." ~ יאיר סוארי (אורי טלשיר, "הרגשתי אושר ברמות שלא הרגשתי בחיים", באתר הארץ, 12 בדצמבר 2011)

"אני זוכר שגלשתי במהירות שיא לסירה שעזרה לה. היא הייתה בין עילפון להכרה, נתנו לה מכות שתתעורר, תוך כדי זה הבנתי שתהליך הזינוק שלי התחיל ואני חייב לעזוב אותה. קפצתי חזרה לגלשן ועשיתי את השיוט בתחושה הכי מוזרה שאי פעם התחריתי בה. כל זמן השיוט דאגתי למצבה" ~ נמרוד משיח על הרגע באליפות אירופה האחרונה בפולין, הגולשת לי קורזיץ נקברה מתחת לגלשן, בלעה כמות גדולה של מים ואיבדה את ההכרה (אהרוני א., "נמרוד משיח: השנה בלטתי יותר מהאחרים", אתר YNET, תאריך 24.12.2010)