מאיר אריאל

מאיר אריאל (2 במרץ 1942 - 18 ביולי 1999), משורר, פזמונאי, מלחין וזמר ישראלי.

מאיר אריאל בהופעה

מאיר אריאל

ירושלים של ברזל (1967)

ירושלים של ברזל

• „ירושלים של ברזל, ושל עופרת ושל שחור, הלא לחומותייך קראנו דרור”.
• „הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות”.
• „ירושלים של זהב, ושל עופרת וחלום, לעד בין חומותיך ישכון שלום”.

בבלת

• „שלום יוסף, אתמול חלמתי שהגעת פתאום שלא יכולתי לדבר מרוב מרוב על כן החלטתי יותר שלא לחלום”.
• „אני מקווה שכבר יותר לא תלחם”.

עסק ביש

• „כי סביבנו כזכור, פגזים מתפוצצים וצליפות שטוחות כל-כך בשטח הפתוח, פה ושם כבר מעלינו נקצצים קוצים המסתור מזה לא נעשה יותר בטוח - עסק ביש”.

ליל אהבה עם אזרחים

• „פתאום צלצול צחוקי עלמה אתה שומע. והוא בתוך כל הקולות הגבריים כמו פכפוך מי מעיין טריים בלב מדבר... אמור, על מה אתה דומע?”

שירי חג ומועד ונופל (1978)

שיר כאב

• "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה."
• "היא ואני יוצאים כבר די הרבה זמן בעצם, איפה היא איפה פוליטיקה היא עוד בכלל מוצצת."
• "טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות, תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות."

תקווה

• "הנה היא גבוהה ורזה, ופעם היא חץ פעם קשת."
• "גופה הוא חלקת מכרזים, נפלאת גמישות בין קוויה, שכמה מהם מופרזים, כמו מספר מאהביה. תתארו לכם."

טרמינל לומינלט

• "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה. זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה."
• "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן. אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן."
• "עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה הצרופה הגלופה"

חבית הדגים

• "טוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור באישה."
• "יש מחסומים שגם הזמן לא עובר."

ד"ר התחכמות

• "אני לא מפחד למות אני רק מת מפחד."
• "איך הייתי מאושר, חופשי בתוך הכלא."
• "עם שתי נשים צריך לחיות: עם למה ומדוע."
• "עם יד ביד כל חושך עד הוא חתיכה שחרחורת"
• "כי לאו דווקא בגילופין הבן אדם פתאום נופל, אל תוך משחק החילופין בין העיקר והטפל."
• "מי שיכול לספור כל חור שוכח את הרשת."

טיפש חכם

• "על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו ומחייכים למצלמה נסתרת, בדרך אל השירותים הם נפרדים אדם נכנס ותדמיתו נשארת."

אולה בבו

• "לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי. מחקנה, בנות, את החיוכים. את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד שוב לא תשתמשנה בתלידומיד ולא יהיו עוד אולבבויז".

...וגלוי עיניים (1984)

מחלק מוסר השכל

• "לפיכך מוסר השכל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה."

סינרומן

• "בריון פעלולים לכל עלול. כל תעלול מוציא מהשרוול."

שיר תת מודע זמני

• "ובהיפגש נשים עת ערב, עם ריח תבשילים עולה, מרפסת קיץ על חוד חרב, לאור ירח הפנינה שהוא דולה מתוך ענן הקונכייה".

לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ

• "ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר, ההר, הים גזרת המגננה."
• "'לך לך' שרים לי במצעד הפזמונים. הייתי טס, לא רק הולך מכאן כעת."

דאווין של שיר מחאה

• "אז מה הדאווין של שירי מחאה? כל פעם חוזרים לאותה נקודה. מה שלא תעשה, המים יורדים."
• "הרעד המתפנק של חיות הבר הקטנטנות המתרמזות מחולצתה הדקה. יכולתי לומר פשוט שדיה. לילה אחד, הם היו פשוט שדיה."

שדות גולדברג

• "ילדתי שלי אל תלכי לבדך בשדה המוזהב"

שיר הקומבינה

• "אין לך פרצה שאין לה גנב. אין לך גדר שאין לה שועל. אין לך קיר שאין לו זונה."
• "כרבים וטובים לפני שניסו לעקוף את העונש הזה ש'בזיעת אפיך'."
• "ביקשתי לחיות את חיי כבדרך אגב, תוך כדי התנועה בשטף הזרם, לקלוט ולפלוט אם אפשר בלי לתפוס את הגב, להירדם בפרדס – להתעורר בכרם."

ירוקות (1988)

מדרש יונתי

• "מה לך כל כך נמרץ שלוח להתגרד על הסכין? די כבר תן גם לסכין לנוח – כן, רד מהסכין."
• "הזו גאולה? הזה כבודה? כגנב במחתרת יהודה?"
• "יונתי שוב בחגווי הסלע מרטט הנץ מעל - ובסתר מדרגה לבלע נפער פי הנפתל"

נשל הנחש

• "ואבא תמיד אומר: תעזבהו יום, יעזבך יומיים. העגלה נוסעת, אין עצור".
• "עני רש ומרושרש מביט בנשל הנחש, לו רק יכולתי גם אני כך להגיח, בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצי אגיע."

מה חדש במדע

• "אם כן מהו "מלאכותי"? "מלאכותי" להלכה זה כל דבר שנעשה בו מלאכה, אך אינו בניגוד ל"טבעי", כמקובל במילון, בתשבץ או בדרך כלל..."

עברנו את פרעה (1990)

עברנו את פרעה

• "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
• "ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש, ולמען האמת אני די אדיש. המצב אמנם ביש, אך איני מרגיש. אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש, ושלטון העם שוב יורד אל הכביש, ואני מתבזה."

נרקומן ציבור

• "כמו שאתה מביט מגבוה עלי ככה גם אתה מתכופף להריח באחוריי. ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה היותר מצחינה מבין המזבלות, זו המזבלה הגדולה שנקראת בחירות. אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מניסיוני כמכור. רק שיש ביננו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עלי – שלך על כל הציבור."

זרעי קיץ (1993)

לא תתפוס אותי

• "רשתות כבר פרסתי, מלכודות אין מספר, כצייד על משמר עד בוש התייבשתי – ואת לא תתפוס אותי, לא תתפוס אותי."

מים מתוקים

• "אהובתי היא כמו ארץ מדבר. לא מתמסרת קל אם בכלל. להצגות שלי היא לא קהל. אפילו שרוצה אותי כבר, דוחה כל גינונים של מחזר. דווקא אז אני אוהב אותה יותר."
• "היא לא אוהבת שאני מדבר, היא אומרת שאני משקר, אפילו בשתיקה."

תקציר שירי החורף הבא

• "זהו שיר בלי שם המתאר את האאוטיות המיידית של איניות כפייתית."
• "והנה עולמי הנה ארצי הנה עירי הנה ביתי הנה אשתי וילדי, הנה גופי ואיברי, הנה נפשי וכשרונותי רוחי, עשתונותי, נשמה שלי, חיי. שם השיר: ואיפה אני בכל העסק הזה."
• "והנה נחיל של אייטמים סלבריטים סמול טוק שוארים ביג פארט בלוארים, אגו סטריפרים בודי טריפרים במעוף מדרינק לדרינק".

רישומי פחם (1995)

חית הברזל

• „תקופת המתכת, עידן הברזל מזכיר לי חיה מחזון דניאל חיית המתכת חיית הברזל כל כך דומה שאני מתבהל...“
• „והרביעית שונה ומשונה מקודמותיה מפחידה ואימתנית ותקיפה בתנועותיה עם שיני ברזל גדולות אוכלת וגורסת והשאר בציפורני נחושת דורסת“
• „כל המחשבים האלה המרדימים האלה, העוקרים האלה את אצבעותינו...מעולמנו...“
• „גורסת, דורסת, הורסת, הודקת, ומשווקת את זה כחופש דיבור מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת עצם לתחקירני זכות הציבור“
• „מקובל שהרביעית היא רומי מקובל שרומי היא אדום ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום“
• „אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה שאתה עוד אחד שיורה ויורה מתרגל לחסל בלחיצת כפתור חיית טרף גלדיאטור“

שמעתי שאת נמצאת

• „כן, לב של מי היית רוצה עכשיו? מבחר מגוון... מי היית רוצה שימות עכשיו? - יש מכשור מכוון.“
• „אומרים שכבר די צפוף על הרפסודה, המתפוררת-התפורר! ...שעל מישהו לקפוץ מיד מהרפסודה, שלא נצלול ונתקרר.“
• „כאילו שהתמותה הגדולה הזו עוד לא מספיקה.“

שיר המקצוע

• „עבד עבד עבד ברזל עבד חשמל וכרטסת תגיד תגיד תגיד לעזאזל איך שהמכונה בך נכנסת“
• „מה תעשה עם התנועה עם הפולס הזה של הקצב המקפץ מפרכס כזנב לטאה שנכרת במכה נחרצת“
• „עשרים שנים של שעבוד ארור חלפו בתקוה לחופש עצור השיחרור אתה עזוב לסחרור בלי פירור של תקוה בחופן“

הבן אדם אינו אלא

• „הבן־אדם אינו אלא חתיכת בוץ מתוחכם.“
• „יש גושים שלא תפורר עם פטיש של חמישה קילו. אבל אף גוש כזה לא ייקח את עצמו למסבאה הקרובה ויזמין כוס מים קרים להדביק, נניח וקופסת קמח שיפון להריח.“
• „ויש לו מצבה, וכתובת, וזה - מתוחכם... שכן סתם בוץ - איזה מצבה יש לו, איזה כתובת?“

בס בבלון

• „כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת“ ~ משורותיו המוכרות ביותר.
• „אין אונים אתה עומד על הארץ מתחת לראות את עמלך נחרב“
• „אומרים שכל הנחלים הולכים אל הים הפתוח לא כל הנחלים גם מגיעים אליו יש כמה בלי מוצא“
• „בא חלוץ פותח תעלה שיוכל למתוח תלם שמש יתושים מכים אותו בחום והלם למה בא לכאן בכלל האם הוא מגורש ממי אם הוא בורח ועל מה אם נענש “

סאוחתו אעפעס #3

• „אל תלכלך כל-כך ותעלם פתאום, שינקו אחריך אלמנה ויתום... “
• „הואיל וזה לא יועיל ממילא.“
• „האמן לי, האמן לי...“
• „איך חברה משכילה את עצמה מפלילה ואותך משפילה...“

זנב הלטאה של שיר המקצוע

• „אבל עוד מעט, גם חיקוי של סתם נאד יהיה תירוץ טוב לשמוח.“
• „ארבע מאות חמישים וחמישה מיליארד דולר ארה"ב חייבת - נראה אותך מוציא את זה מהם, ברנרד, לואיז, האם את חייבת?“
• „לא בדיוק עץ השדה, כי אני חתיכת בוץ פורטת על נבל.“
• „נרשמתי בשוק ההון המאובטח כחברה שמייצרת חרא.“

דמוקראסי

• „זה רק חלום וזה לא הכל ולא תשכח זאת ידידי“
• „שאלתי את העומד לצידי מי היא ומי המתפלשים בשפכיה ונותנים לה מלוכה ענה זו קוראים לה דמוקראסי או דמוקראקי ואלה הנותנים לה הם בני עמך“
• „ענה אפשר לסדר לך שתתעורר איש צעיר אך זה בכלל לא מומלץ להיחפז ולהחליף חלום שלא תמצא את עצמך יום אחד מתחרט מצטער או אפילו מתגעגע למה שכה דוחה אותך היום “

שיר התעסוקה

• „רוצה להיות בלב הנדבה של בני עמי“
• „וכאן תוקף אותי ספק משטח-הבידור: האם לכל המקצועות יקציאו זמן-שידור? אז רק עוד את האמנים, חושבי המחשבות המציירים צורות הנרקמות, הנגלפות.“
• „ושוב אני בתור לקבלת דמי אבטלה. אולי אמכור גם את כיס המרה להשתלה? אולי לא אשלם קנסות, אשב במאסר? קחני אל מחנה בני ישראל, אצל ההר לראות את התעסוקה הזו שבמדבר...“
• „הרפתנים, הדירניקים והשוחטים הברסקאים, הרצענים והחייטים היינאים והרוקחים, הטוחנים והאופים והתכשיטנים המצטרפים אל הצורפים המשוררים, הזמרים, הפורטים והנושפים...“

פה גדול

• „טיטוס, טיטוס, פה שחצן - שחה הגמרא - אז לשון חרץ: "אלוהיהם גיבור בים; נרד ליבשה - נראה אותו שם..."“
• „טיטוס, טיטוס, מללן - שחה הגמרא - את מוחו פצעו, מצאו יתוש בגדל גוזל - שפתיו של נחושת וציפרניו של ברזל.“

ברנרד ולואיז (1997)

היכנסי כבר לאוטו וניסע

• "הנה תסתכלי גם עלי רגע תראי חתיכת צדק, לא מי יודע מה, אולי רק עפר לרגליך, אבל גם כן צדק, של עפר לרגליך."

שואף לאפס

• "דרך כלל אני שואף לאפס, זה אצלי חזק כמו עיקרון, קורא לזה עזבון האחז תפס."

לא יכול להוריד ממך את העיניים

• "ושכבר נדמה לי שאני עולה על השביל שאלי גנך הסודי אותי יוביל, דוקא אז את מכה אותי בסנוורים בקסמי הפשטות של הדברים"

ברנרד ולואיז

• "לואיז לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות. לואיז אדם חופשי. מישהו תמיד אומר לך מה לעשות, לואיז. רק יש לך קצת חופש לבחור מי."

דלת אחורית

• "אשה שבוגדת איתך בבעלה אפילו תבגוד בך עם בעלה."

מודה אני (2000)

מודה אני

• "בלאט, חרש חרש, אט אט, טופפות, עתידות עתידות לקראתנו."
• יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר"

צרבת לזיכרון

• "היום אני מבין מה זה להיות זכר, להיות זכר זה לזכור ולזכור ולזכור"

על ארץ מוותרים רק בלב (שיר סוכנות מס' 104)

• "על ארץ מוותרים רק בלב, ארץ עוזבים רק בלב, ארץ שוכחים רק בלב, על ארץ מוותרים רק בלב. רק בלב"

צועק את שחסר לו

• "אדם צועק את שחסר לו. לא חסר לו? לא צועק! אדם מפגין את שחסר לו. לא חסר לו? לא מפגין! אדם גונב את שחסר לו. לא חסר לו? לא גונב! אדם רודף את שחסר לו. לא חסר לו? לא רודף! אדם משלים את שחסר לו. לא חסר לו? לא משלים!"

צדק צדק תרדוף

• "והאלוהים יבקש את נרדף לא ישלים עם, לא יצדיק את הנסחף אל חף."
• "רודף צדק ג'ימי מנגן מפוחית ודין רודף שלום מקיש על פחית והם שרים איש את שלו."
• "אך הגיחוך של מרלון ברנדו מול הקנה של מרטין שין נשאר כמו שיא של גודל בשביל ג'ימי ודין."

שיר מים רבים

• "זהו עצב של מים רבים. יבבה של אינסוף נעצר בחוף. יללה בצינורות, ותהום אל תהום גונח."

שירים נוספים

• "מחפש בחושך שמץ לראותו, למקרה שיתקל פתע במותו." ~ הולך בטל
• "תם השרב הגדול. השמש רד לים הכחול, ורוח חרישית מרגיעה פנים וצוואר, נחיריים ודם." ~ שלל שרב
• "לא תצביעו בעדי – כי יהיה לכם טוב. בלי פצע, בלי מכאוב. הכל מול, הכל קרוב. בלי מיעוט, בלי רוב, ואף אחד לא מת ברחוב, ורק חושבים איך לאהוב, ואפילו אוהבים לחשוב, ויש הרבה על מה לכתוב, ויש מספיק זמן לשלם חוב." ~ נאום בחירות
• "מעשה באחד ושמו מישו, כל היום התעטישו, אמרו לו: 'מישו קח טישו', ענה מישו: 'טישו זה לא issue', איזה איש הוא." ~ עכשיו להתאהב
• "הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב" ~ בצהרי היום

אמרותיו

• "אנחנו חיים בעידן של דיכוי חופש הדיבור והדעה." ~ בראיון
• "קיץ זה שזיף, סתיו זה חריף, חורף בצריף, אביב מטריף." ~ מתוך מסע הבחירות של מאיר אריאל
• "אולי תתרוממו לי מפה?!" ~ כלפי מפגינים מהקהילה ההומו־לסבית שהפגינו על דשא ביתו
• "מה זה שלטון העם? יש דבר כזה בכלל? ... שלטון העם? איפה? איפה יש דבר כזה עם שולט? עם תמיד נשלט! הלו, עם נשלט! לכל היותר הוא בוחר את מי שישלוט בו. אבל שלטון עם אין דבר כזה. גם דמוקרטיה זה לא בדיוק זה מה שזה, בחיי שלא." ~ הקדמה ל'צדק צדק תרדוף' בהופעה אחרונה בבארבי
• "מה אתה חושב, שאני לא נורמלי להיות נורמלי?! איפה! אני לא נורמלי, ואני גם מציע לך להיות לא נורמלי." ~ מתוך הסיפור על הדשא של השכן
• "בין חוקי הטבע, חוקי אדם, מוסכמות, מקובלות, צווי אופנה, מסורת בית אבא, מסורת מוצאי עדה, מחזור גימנסיה, יחידה צבאית, חובות המעמד, מקום עבודה - בין כל אלה איזה חופש ביטוי יכול להתקיים?"
• "אתם יודעים מה זה ערגונות? תשוקות שפיציות כאלה. כמו כיסופים, כמו געגועים." ~ משפט שהיה אומר מאיר בהופעותיו, בין השירים "זרעי קיץ" ו-"פלוגה בקו"
• "ירושלים של זהב זה לא עוד שיר על ירושלים, הייתי אומר שזה עוד הר שעליו יושבת העיר" ~ מתוך ראיון לעיתון מעריב בעקבות שירו "ירושלים של ברזל", אוגוסט 1967

על עצמו

• "ילדות סבירה, בחרות מפוקפקת, הרטיב עד גיל מאוחר, מוצץ עד היום, הליכתו לצנחנים היוותה ניסיון נואש ואחרון להעלותו על הפסים." ~ דברים שכתב על עצמו בעטיפה לתקליטון הראשון, 1967
• "הייתי אהוב מאוד ובעייתי מאוד." ~ על ימי ילדותו
• "[מתגעגע] לאוירה של החברות, של החופשיות." ~ על געגועיו לקיבוץ
• "אתה הולך לאורכו וחוזר ונרגע קצת." ~ על חוף הים
• "זו התרופה הנפשית שלי... אני עומד על רגליי בזכות האמונה בו." ~ על אלוהים, ראיון, מאי 1997

נאמר עליו

• "השפה של מאיר אריאל מזמינה אותך לצאת למסע בזמן. אין לנו כאן מרחבים גיאוגרפים עצומים כמו שיש לאמריקאים, אבל יש לנו מרחבים של זמן. ואתה מדבר עברית וכותב בעברית אתה בעצם יכול לנסוע לימי התנ"ך ולימי המשנה. לנסוע בזמן אלפיים שנה אחורה ושלושת אלפים שנה אחורה." ~ אהוד בנאי, מתוך התוכנית "זה המקום" בגלי צה"ל, יולי 2023.

ראו גם

• ארול אחד, מאיר אריאל - ביוגרפיה

קישורים חיצוניים

• מילים לשירים של מאיר אריאל באתר שירונט
• מאיר ברשת – מילים, תווים ועוד
• ראיון עם מאיר אריאל