מבעד למראה ומה אליס מצאה שם

מבעד למראה ומה אליס מצאה שם הוא ספר ילדים מאת לואיס קרול (שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שנכתב בשנת 1871 כספר המשך לספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. על פי תרגומה של רנה ליטוין.

אליס

"מה אם היו צוברים לי את כל העונשים שלי? מה היו עושים בסוף השנה? [...] נניח שכל עונש היה לוותר על ארוחה אחת: אז, כשהיום האומלל היה מגיע, הייתי צריכה לוותר על חמישים ארוחות בבת אחת! טוב, זה לא היה אכפת לי כל כך! עדיף בהרבה לוותר עליהן, מאשר לאכול את כולן בבת אחת!"
"אמרתי שאתה נראה כמו ביצה, אדוני, ויש ביצים נאות מאוד, אתה יודע."
"לו לפחות, היו נוהמים ל'כן', ומייללים ל'לא', או איזה כלל אחר ממין זה, כך שאפשר היה לנהל שיחה! אבל איך אפשר לשוחח עם מישהו שתמיד אומר אותו הדבר?" ~ על חתולים
"אף פעם לא חשבתי שאהיה מלכה כל כך מהר - ואגיד לך מה זה אומר, הוד מעלתך (לעצמה) - שזה לא בא בחשבון שתתגוללי לך על הדשא בצורה כזאת! למלכה צריכה להיות איזו הדרה, את מבינה?!"

המלכה האדומה

[לאחר שאליס אמרה שאיבדה את דרכה] "אני לא מבינה למה את מתכוונת בדרך שלך. כל הדרכים כאן שייכות לי."
"את יכולה לקרוא לזה 'שטות', אם את רוצה, אבל אני שמעתי שטויות כאלה, שבהשוואה אליהן זה כמו מילון!"

טידלדי וטידלדאם

טידלדאם: "אני יודע על מה את חושבת, אבל זה לא כך, לא־לא."

טידלדי: "נהפוכו, לו היה כך, היה מוכח; ואם כן, אז ייתכן; אבל מאחר שלא כך, עורבא פרח! כך אומר ההיגיון."

"אחד הדברים החמורים ביותר שיכולים לקרות למישהו – זה שראשו ייכרת." ~ טידלדי

המלכה הלבנה

"הלוואי שאני יכולתי לשמוח! אני פשוט לא זוכרת איך. את בוודאי מאוד מאושרת, מתגוררת לך ביער הזה ושמחה מתי שאת רוצה!"
"חשבי איזו ילדה חכמה את. חשבי על כל מה שעשית היום. חשבי מה השעה. חשבי על כל דבר, רק אל תבכי!"

המפטי דמפטי

"יש שלוש מאות שישים וארבעה ימים, כשאת יכולה לקבל מתנות לא יומהולדת – ורק אחד בשביל מתנות יומהולדת, את מבינה."
"אם את יכולה לראות אם אני שר או לא, יש לך עיניים חדות מלרוב בני האדם."

שירים

"הִבְרִיל כְבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים / חָגְווּ וְעָגוּ בַשְבִילֵל, / מַסִים הָיוּ הַסְמַרְלַחִים / וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל." ~ ג'ברווקי
" 'הגיעה עת' סח סוס הים, / 'להתחיל בדיבורים: / על סל – סנדל – ספינת שלל – / על כרוב וקיסרים – [...]" ~ סוס הים והנגר
"'לו שש בנות בשש סחבות / שטפו בסערה / מה דעתך' סח סוס הים / 'החול היה נגרע?'" סוס הים והנגר
"'אצוד לי פרפרים / נמים בשדה חיטה / אופה מהם בצק פריך / למכור בכל סמטה." ~ עיני תורים/הישיש הקשיש/דרכים ואמצעים/על שער הגדר.

שיחות

אליס: "בארצנו, היית מגיעה, בדרך כלל, למקום אחר, לו רצת מהר מאוד והרבה זמן כמו שרצנו."

המלכה האדומה: "איזו ארץ איטית! כאן, לעומת זאת, עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום. אם את רוצה להגיע למקום אחר, את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר."

טידלדי: "הוא [המלך האדום] חולם עכשיו. ועל מה, לדעתך, הוא חולם?"

אליס: "אף אחד לא יכול לנחש."

טידלדי: "עלייך! [מוחא כפיים בשמחת ניצחון] ואם היה מפסיק לחלום עלייך, איפה את חושבת שהיית עכשיו?"

אליס: "במקום שאני נמצאת, כמובן."

טידלדי: "לא־לא! לא היית נמצאת בשום מקום. הרי את רק משהו בתוך החלום שלו!"

אליס: "אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים."

המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר."

המפטי דמפטי: "אז הנה לך שאלה. בת כמה את, אמרת?"

אליס: [מחשבת] "שבע ושישה חודשים."

המפטי דמפטי: [בנימת ניצחון] "טעות! בכלל לא אמרת דבר כזה!"

המפטי דמפטי: "כשאני משתמש במילה, מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר."

אליס: "השאלה היא, אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים."

המפטי דמפטי: "השאלה היא, מי כאן האדון – זה הכול."