מגילת רות

מגילת רות היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שבתנ"ך. המגילה מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות.

מתוך המגילה

"לֵכְנָה שֹּׁבְנָה ,אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, פרק א, פסוק ח
"אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, פרק א, פסוק טז
"ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, פרק א, פסוק כ
"הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, פרק ב, פסוק יא
"בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, ספר רות, פרק ג, פסוקים י - יא
"ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, פרק ד, פסוק יא

על המגילה

"מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא דוד המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן
"מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו
"קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר
"הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם התנגדות חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ יאיר זקוביץ

ראו גם

רות רבה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מגילת רות

ערך מילוני בוויקימילון: מגילת רות

טקסט בוויקיטקסט: מגילת רות עם פירוש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגילת רות