מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

יש לשכתב דף זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וסגנון הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיציטוט. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה או בכינויה המקוצר מדריך הטרמפיסט או פשוט המדריך, היא סדרת מדע בדיוני קומית שנוצרה על ידי הסופר האנגלי דאגלס אדאמס. היא החלה את דרכה כסדרת תסכיתי רדיו בת 20 פרקים ששודרה ברשת הרדיו של ה-BBC בשנת 1978, הופיעה לאחר מכן כסדרת ספרים, כהצגת תיאטרון, וכסדרת טלוויזיה בת שישה פרקים שהופקה בשנת 1980. בשנות ה-80 יצאו מספר גרסאות של משחקי מחשב המבוססים על הסדרה, שלוש סדרות בנות שלושה חלקים של חוברות קומיקס ובשנת 2005, שנים בודדות לאחר מותו של אדאמס, יצא לאקרנים גם סרט קולנוע בשם זה המבוסס על עלילת הספר הראשון בסדרה.

מוטואים

• "בלי פאניקה" ~ המלים שחרוטות על כריכתו הקדמית של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה באותיות גדולות ומסבירות פנים
  • במקור: "DON'T PANIC"
• "ארבעים ושתיים" ~ התשובה לשאלה הנצחית של החיים, היקום וכל השאר לפי "הרהור עמוק"
• "חלוק הנאתך והרעף מטובך" - המוטו של מחלקת התלונות של תאגיד סיריוס קיברנטיקה.
  • במקור: Share & Enjoy
• "לא מזיק ברובו" ~ תיאורו של כדור הארץ במדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 44
  • "לא מזיק" ~ הגרסה המקורית של תיאור כדור הארץ לפני שהורחבה ע"י פורד פרפקט
• "היו שלום ותודה על הדגים" ~ המסר האחרון של הדולפינים שעזבו את כדור הארץ, לפני השמדתו

ארתור דנט

• "וודאי יום חמישי היום. מעולם לא הצלחתי להבין את האווירה של ימי חמישי." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 19
• "אה, זהו ודאי שימוש לא רגיל למילה בטוחים שלא הייתי ער לו עד היום." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 35
• ארתור: "בזמנים כאלה, כשאני תקוע בפתח אוויר ווגוני עם אדם מביתלג'וז, ועומד למות מחנק בחלל העמוק, בזמנים כאלה אני מצטער שלא הקשבתי למה שאמרה לי אמי כשהייתי צעיר."
  פורד פרפקט: "למה? מה היא אמרה לך?"
  ארתור: "איני יודע. לא הקשבתי." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 51
• פורד, אתה הולך ונהפך לפינגווין. הפסק זאת." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 56
• "ארתור התפלל : 'הלוואי שאין כזה דבר כמו העולם הבא'. כמה שניות אחר כך הוא הבין את הסתירה העצמית במשפט ורק קיווה מאוד" ~ החיים, היקום וכל השאר, עמוד 141
• "למה אתה צריך לחשוב? אנחנו לא יכולים לשבת סתם ולעשות בודובודובודום עם השפתיים?" ~ לא מזיק ברובו, עמוד 148
• מלה: "אתה מוזר מאוד"
  ארתור: "לא. אני בנאדם רגיל מאוד. אבל קרו לי כמה דברים מוזרים מאוד. היית יכולה להגדיר אותי בתור נמזר, יותר מאשר מוזר."

פורד פרפקט

• "הזמן הוא אשליה, וזמן ארוחת הצהריים - אשליה כפולה ומכופלת." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 18
• "הו, אל תיתן לי עוד מהג'אנקס הנושן הזה/ הו, אל תיתן לי עוד מהג'אנקס הנושן הזה/ פן ראשי יסתחרר, לשוני תשקר, עיני תתעוור ואני אתפגר/ הלא תמזוג לי עוד כוס אחת מהג'אנקס הנושן המחטיא הזה." ~ שיר מכרות אוריוני עתיק, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 13
• "זה לא נעים כמעט כמו להיות שתוי."
  ארתור: "מה כל כך לא נעים בלהיות שתוי?"
  פורד: "שאל כוס מים." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 41
  • הערה: בתרגום המקורי מופיעה המלה "שיכור" במקום "שתוי".
• "סליחה, אמר. אהלן. ידידי ואני הגינו בדיוק במשמעותם של החיים, תרגיל אווילי." ~ המסעדה בסוף היקום, עמ' 161
• "בואו הצטרפו אלינו, אני הוא פורד, זהו ארתור. עמדנו בדיוק לא לעשות שום דבר, אבל אנחנו יכולים לחכות." ~ המסעדה בסוף היקום, עמ' 161

מרווין

• "(טריליאן) היא אחת מאותן צורות החיים האורגניים החשוכות והפחות אינטליגנטיות ביותר, שהיה זה חוסר תענוג עמוק ביותר שלא להצליח להימנע מלהכירה." ~ החיים, היקום וכל השאר, עמוד 130
  • הציטוט הנ"ל לקוח מהתרגום העברי של הספר, אך תרגום המשפט שגוי. תרגום הנאמן למקור האנגלי: "הבחורה הצעירה הזאת היא אחת מצורות החיים האורגניות הכי פחות בלתי אינטליגנטיות בבורתן שהיה לי חוסר העונג העמוק לא להצליח להמנע מלפגוש."
• "החיים, תעב אותם, או התעלם מהם, אי אפשר לאהוב אותם." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 94
• "סליחה שאני נושם בכלל, מה שבעצם איני עושה כלל, כך שאיני יודע למה טרחתי בכלל להתנצל, אוה, אלוהים, אני מדוכא כל כך." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 64
• "החיים! אל תספרו לי על החיים!" ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 64
• "השתעממתי מאוד, הייתי מדוכא, אז הלכתי וחיברתי את עצמי לשקע ההזנה החיצוני של מחשב הספינה, שוחחתי עם המחשב והארכתי בדיבור והסברתי לו את השקפתי על היקום," אמר מרווין. "הוא איבד את עצמו לדעת" ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 142
• מרווין: אני, על פי הערכה גסה, פי שלושים ביליון יותר אינטילגנטי ממך. הבה ואתן לך דוגמה. חשוב על מספר. איזה מספר שלא יהיה.
  מזרן: אה, חמש.
  מרווין: לא נכון. אתה רואה?
  המזרן התרשם מכך עד למאוד והבחין כי הוא נמצא בחברתו של מוח שאינו בלתי ראוי לציון. ~ החיים, היקום וכל השאר, עמוד 43
• חרק גדול ורוד כנפיים (למרווין): "מה... אתה... רוצה...?"
  מרווין: "אני מחפש מישהו."
  חרק: "את מי?"
  מרווין: "את זאפוד ביבלברוקס. הנה הוא, שם."
  חרק (צורח): "אז למה שאלת אותי?!"
  מרווין: "סתם, רציתי מישהו לדבר איתו" ~ המסעדה שבסוף היקום, עמוד 34

זאפוד ביבלברוקס

• "אני מסרב לענות לשאלה זו, מחמת אי ידיעת התשובה."
• "אני כל כך מגניב שאתה יכול להחזיק חתיכת בשר בתוכי לחודש! אני כל כך בעניינים שיש לי בעיה לראות מעל האגן"
  • זהו משחק מילים באנגלית: המילה "מגניב" דומה ל"קר", המילה "בעניינים" דומה ל"ירך"
• "אם יש בסביבה משהו חשוב יותר מהאגו שלי, שיתפסו אותו ויירו בו עכשיו בו במקום." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', עמוד 66
• "אוקיי, תקבלי עשר מתוך עשר על סגנון, אבל פחות כמה מליונים על חשיבה טובה, נכון?" ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', עמוד 60

ווגונים

• "אנשי כדור הארץ, שימו לב, בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון יילטץ מהמועצה הגלאקטית לתכנון על-חלל. כפי שידוע לכם, בלי כל ספק, תכניות הפיתוח של איזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על חללית העוברת דרך מערכת הכוכב שלכם, ולמרבה הצער הפלאנטה שלכם היא אחת הפלאנטות שנועדו להריסה. התהליך ייארך מספר דקות לפי המושגים הארציים שלכם. תודה." ~ פרוסטטניק ווגון יילטץ, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 25.

• "אוה מקרטטן מושיקותייך... מיקרוביותך לי היא! כגבגשושונריים עלי דבורה מבורחשת. ... גרופ עותר אני בפניך. ... פונטיניגי הופכדורמים. ... ובקפינטנציות תדלגרני עם חובקי אזרדיים פריכים / ולא אקרעך במנעצונים עם הצהורובום שלמראשותי, תראה אם לא!" פרוסטטניק ווגון יילטץ בשירה ווגונית, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 46.

• "התנגדות לא תועיל!" ~ השומר הווגוני לארתור דנט ולפורד פרפקט, עמוד 48.

הספר / המספר

• "הרחק הרחק, בשולי האוקיינוסים הבלתי נודעים של הקצה הפחות אופנתי של הזרוע המערבית הסלילית של הגלקסיה, שוכנת שמש קטנה, צהובה ולא בולטת.
  במרחק תשעים ושניים מיליון מיל לערך, מוקפת אותה השמש בכוכב לכת כחול ירוק, קטן וחסר ערך לחלוטין, שצורות החיים הבתר-קופיות שעליו פרימיטיביות בצורה מדהימה כל כך, עד ששעונים דיגיטאליים נחשבים בעיניהן לרעיון גדול של ממש.
  לכוכב לכת זה יש - או ליתר דיוק הייתה - בעיה: מרבית האנשים שחיו עליו היו אומללים במשך רוב הזמן. הוצעו פתרונות רבים לבעיה זו, אך רובם עסקו בעיקר בתנועתן של פיסות נייר קטנות וירוקות. רעיון מוזר כשלעצמו, משום שאחרי ככלות הכל, לא פיסות הנייר הירוקות והקטנות הן שהיו אומללות.
  וכך נותרה בעיה בעינה; המוני אנשים היו מרושעים, ורובם היו אומללים, גם בלי השעונים הדיגיטליים.
  אצל רבים הלכה והתחזקה הדעה שכולם שגו שגיאה נוראה ברדתם מהעצים. היו שאמרו שגם עניין העצים עצמם היה צעד לא נבון, ומוטב היה לולא עזבו את האוקיינוסים מלכתחילה." ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 1
• "שירה ווגנית היא, כידוע, השלישית מהרעות ביותר בעולם. השנייה הרעה ביותר היא של האזגותים של קרייה. שעה שרב המשוררים שלהם, גרתאנוס נופח הנאדות, דיקלם את הפואמה שלו 'מזמור לגוש הקטן של חומר ירוק שמצאתי בבית שחיי, בבוקר קיץ אחד', מתו ארבעה ממאזיניו משטף דם פנימי, ונשיא המועצה הגלקטית התיכונית לנוכלויות רחוב שרד רק תודות לכך, שכרסם את אחת מרגליו עד תום. גראנתוס, כפי שדיווח, 'התאכזב' מהאופן שבו נתקבלה הפואמה ועמד להפליג בקריאה מהאפוס בן תריסר הכרכים הקרוי 'גרגורי זמן הרחצה האהובים עלי ביותר', שעה שממעיו, בתור מאמץ נואש להציל חיים וציביליזציה, זינק המעי הגס שלו הישר דרך צווארו ושיתק את מוחו.

השירה רעה מכולן נכחדה על יוצרתה פאולה ננסי מילסטון ג'נינגס מגרינסברידג' אסקס, אנגליה, כשהושמד כדוה"א." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 45

• "בני האדם לא גאים באבותיהם הקדמונים,ולעיתים רחוקות מזמינים אותם לארוחת ערב."
• "באותם ימים הרוחות שנשבו היו אמיצות, ההימורים - גבוהים, הגברים היו גברים אמיתיים והנשים - נשים אמיתיות, ויצורים קטנים ושעירים מאלפא קנטאורי היו יצורים קטנים ושעירים אמיתיים מאלפא קנטאורי." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 76
• "האיש הזקן השתתק ואחר כך המשיך בהבעה אוהדת. 'חוששני שהם [העכברים] עשו עליכם ניסויים.'

ארתור הרהר בכך רגע ואח"כ נתבהרו פניו.

'אה, לא,' אמר, 'כעת אני רואה את מקור אי ההבנה. תרא, מה שקרה הוא שאנחנו נהגנו לעשות ניסויים ע-ל-י-ה-ם. בדרך כלל השתמשו בהם במחקר התנהגותי, פאבלוב וכל זה. מה שקרה הוא שהיו מעמידים את העכברים בכל מיני מבחנים, ללמוד לצלצל בפעמונים, לרוץ במבוכים וכל מיני דברים כאלה, כך שכל טבעו של תהליך הלמידה יוכל להיבדק ולהיבחן. ומהתצפיות על התנהגותם יכולנו ללמוד ולהסיק דברים על התנהגותנו שלנו...'. קולו של ארתור דעך.

'איזה תחכום..' אמר סלארטיברטפאסט. 'ראוי להערצה ממש.' מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 109

• "בראשית נברא היקום. דבר זה הכעיס אנשים רבים, ובכלל נחשב צעד רע למדי." המסעדה שבסוף היקום עמוד 7
• "יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר... יש תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה."
• "עצות לנוכרים בניו יורק: 'נחת בכל מקום שהוא, בסנטרל פארק, בכל מקום. לאיש לא יהיה אכפת. למעשה איש לא יבחין בכך.

'מחיה: מצא עבודה כנהג מונית. תפקידו של נהג מונית להסיע אנשים לכל מקום שירצו להגיע אליו במכונות צהובות וגדולות הנקראות מוניות. אל תדאג אם אינך יודע כיצד המכונה פועלת ואם אינך מדבר את השפה, אם אינך מתמצא בגיאוגרפיה או אפילו בפיסיקה היסודית של האזור, ואם מראשך צומחות משושות ירוקות גדולות. שמע לי, זו הדרך הטובה ביותר לא להתבלט.

'אם גופך באמת מוזר נסה להציג אותו בפני אנשים ברחובות תמורת כסף.

' דו-חיים מכל העולמות במערכות קבס, ארסינורא או קיא ייהנו במיוחד מן הנהר המזרחי, שאומרים עליו כי הוא עשיר בחומרי מזון מחיים יותר מכל הדייסות הכי משובחות והכי מזוהמות שנוצרו אי פעם במעבדה.

'בילויים: זה הקטע הגדול. אין שום דרך לבלות היטב בלי לחשמל את מרכזי העונג שלכם..." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 24

• "אכילת כריכים במסבאות ביום שבת בצהריים היא דרכם של הבריטים לכפר על חטאיהם הלאומיים, יהיו אשר יהיו. הם אינם יודעים בדיוק מהם חטאים אלה, וגם אינם רוצים לדעת. חטאים הם מסוג הדברים שאנשים לא רוצים לדעת עליהם. אולם יהיו אשר יהיו החטאים, הם מוצאים כפרה מספקת בכריכים שהם מכריחים עצמם לאכול.

אם יש משהו גרוע מהכריכים, הרי אלה הנקניקיות המונחות לצידם. גלילים מדכאים ועתירי סחוסים הצפים בים של משהו חם ועצוב, וסיכת פלסטיק בצורת מצנפת טבחים תקועה בהם: מצבת זיכרון לטבח כלשהו ששנא את העולם ומת, נשכח ובודד בין חתוליו על מדרגות אחוריות כלשהן בסטפני.

הנקניקיות מיועדות למי שיודע מה חטאו ורוצה לכפר על חטא זה." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 61

• "הספינות רחפו באוויר באופן דומה למדי לאופן שלבנים אינן מרחפות בו." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 25
• "הדבר שאליו שם לב בקשר לחלונות היה זה: מאחר שהוסבו לחלונות נפתחים אחרי שעוצבו קודם כחלונות אטומים, הם היו למעשה מאובטחים הרבה פחות מחלונות שעוצבו כחלונות נפתחים מלכתחילה." לא מזיק ברובו עמוד 101
• "טעות שכיחה שאנשים נכשלים בה כשהם מנסים לתכנן משהו חסין לגמרי היא זלזול בגאוניותם של שוטים גמורים." לא מזיק ברובו עמוד 98
• "הוא חש כאילו כל חייו היו מין חלום, ולעיתים תהה מי חלם את החלום הזה, והאם הוא נהנה ממנו." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 15
• "ההבדל העקרי בין דבר שעלול להתקלקל לדבר שאינו יכול להתקלקל בשום אופן הוא שכאשר דבר שאינו יכול להתקלקל בשום אופן מתקלקל בכל זאת, בדרך-כלל מתברר שאי-אפשר להגיע אליו או לתקן אותו." לא מזיק ברובו עמוד 99
• "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."

"למרבה הפלא, ידעו הדולפינים במשך זמן רב על ההרס הממשמש ובא על כדור הארץ ועשו מאמצים להזהיר את המין האנושי מפני הסכנה; אך מרבית המאמצים שלהם פורשו שלא כהלכה כמאמצים משעשעים לגלגל כדורגל על אפם או לשרוק לחתיכות, כך שלבסוף ויתרו ועזבו את כדור הארץ באמצעיהם שלהם זמן קצר לפני שהגיעו הווגונים." 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 105

• "מן המפורסמות הוא כי יש מספר אינסופי של עולמות, פשוט מאחר שקיים מרחב אינסופי של חלל שהם יכולים להימצא בו. על כל פנים, לא כל אחד מהם מיושב, ולפיכך חייב להיות מספר סופי של עולמות מיושבים. כל מספר סופי שנחלק באינסוף הוא בקירוב גבוה דיו - לא כלום - ועל כן אפשר לומר כי האוכלוסייה הממוצעת של כל הפלנטות ביקום היא אפס. מכאן נובע כי אוכלוסיית היקום כולו היא גם כן אפס, וכי אותם אנשים שתפגוש מזמן לזמן הם תוצרים של דמיון חולני ותו לא." המסעדה שבסוף היקום עמוד 99
• "הבעיה, או למעשה אחת הבעיות, מפני שיש בעיות רבות שחלק ניכר מהן גורם בהתמדה לעומס עבודה נורא בבתי המשפט האזרחיים, המסחריים והפליליים בכל איזורי הגלאקסיה, ובעיקר, במקומות שבהם הדבר אפשרי, במושחתים שבהם היא זו. המשפט הקודם הוא הגיוני. לא זו הבעיה. הבעיה היא: שינוי. קראו זאת שוב ותבינו." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 97
• "כשהסתיו מגיע לניו יורק, האוויר מצחין כאילו טיגנו בו עזים, ואם אתה משתוקק לנשום, הפתרון הטוב ביותר הוא לפתוח חלון ולתקוע את ראשך לתוך בניין" לא מזיק ברובו" עמ' 23
• "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ברגע של בהירות הגיונית שהוא כמעט יחיד במינו בין חמישה מיליון, תשע מאות שבעים וחמישה אלף, חמש מאות ותשעת דפיו, אומר על מוצרי סיריוס קיברנטיקה ש"קל מאוד שלא להבחין בחוסר התועלת הבסיסי שלהם עקב תחושת ההישג המורגשת כשמצליחים בכלל להפעיל אותם" היו שלום ותודה על הדגים עמ' 141
• "יש המון דברים שאתם לא יודעים עליהם כלום, אבל אתם לא היחידים. רק שבמקרה שלכם התוצאות של אי ידיעת כל הדברים האלה איומות במיוחד, אבל מצד שני, החיים הם לא פיקניק אלא חוויה שוברת ומרסקת." לא מזיק ברובו עמוד 67
• ההודעה הסופית של אלוהים לברואיו (לאחר שהתפוצץ כדוה"א)-"אנו מתנצלים על התקלה" היו שלום ותודה על הדגים עמ' 161

אחר

• מג'יקתייז: "שמי מג'יקתייז."
  ורומפונדל: "ואני דורש ששמי הוא ורומפונדל!"
  מג'יקתייז: "זה בסדר, אינך צריך לדרוש זאת."
  ורומפונדל: "בסדר! שמי ורומפונדל, וזו לא דרישה זו ע ו ב ד ה מוצקה! ומה שאנחנו דורשים הוא ע ו ב ד ו ת מוצקות!"
  מג'יקתייז: "לא נכון! זה בדיוק מה שאיננו דורשים!"
  ורומפונדל: "איננו דורשים עובדות מוצקות! מה שאנחנו דורשים הוא העדר מוחלט של עובדות מוצקות! אני דורש כי אפשר שאהיה או לא אהיה ורומפונדל!"
• "להקיש באבני הצור." - הצורה להפוך לצורת חיים מתורבתת, כפי ששודר ברדיו התת-אתא.
• "ערב טוב, אני הוא התבשיל היומי. אפשר אולי לעניין אתכם בחלק זה או אחר של גופי?" - הפרה במסעדה שבסוף היקום
• "בן האדם לעולם אינו חש בודד בחברת ברווז הגומי שלו." - הקפטן של האנשים מגולגאפרינצ'אם
• "וכי מנין אדע, אם העבר אינו אלא פיקציה שנועדה להסביר את הסתירה שבין התחושות הפיסיות המיידיות שלי ובין מצב רוחי?" - האדם ששולט ביקום
• הדבר היחיד שחלף במחשבת אגרטל הפטוניות בעת נפילתו היה: "אוה, לא, לא שוב." אנשים רבים סבורים שלו ידענו מדוע חשב אגרטל הפטוניות מחשבה זו היינו יודעים על טבעו של היקום הרבה יותר טוב ממה שאנו יודעים עליו היום. ~ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 90
• " 'אני מסרב להוכיח שאני קיים', אמר אלוהים, 'שכן הוכחה נוגדת אמונה, ובלי אמונה אין אני ולא כלום'. 'אבל', אמר האדם, 'דג בבל תוקע אותך, לא? לא מתקבל על הדעת שהתפתח במקרה. זה מוכיח שאתה קיים, ולפיכך, על פי טיעוניך שלך, אינך קיים. מ.ש.ל.' 'אוה, אלוהים', אומר אלוהים, 'על זה לא חשבתי'. ובו במקום מתפוגג בעננת היגיון. 'אה, זה היה קל,' אומר האדם. ובתור הדרן ממשיך ומוכיח ששחור הוא לבן, ונהרג במעבר החצייה הקרוב."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה