מוות רך מאוד

מוות רך מאוד (בצרפתית: Une Mort tres douce) הוא ספר מאת סימון דה בובואר העוסק ביחסיה של דה בובואר עם אימה ובתיאור ימיה האחרונים לפני מותה. הספר יצא לאור ב־1964 ותורגם לעברית.

מתוך הספר

"אם יהיו לה ימי אושר אחדים כמו היום הזה, לא נצטער שהארכנו את חייה."
"היא הייתה רכושנית, שתלטנית, ורצתה להחזיק אותנו בגומת כף ידה."
"אמא אהבה את החיים כפי שאני אוהבת אותם, והיא חשה מול המוות את אותה התמרדות שאני חשה."
"היא חייתה כנגד עצמה. היא הייתה עתירת תאבונות, השתמשה בכל מרצה כדי להדחיקם ונשאה הכחשה זו בזעם."
"אמא נכנסה לחיים חגוּרה בשריון העקרונות הנוקשים ביותר: נימוסים קרתניים ומוסר של חניכת מנזר."
" 'אמא הקטנה היקרה' שלי מגיל עשר שוב אינה נבדלת מהאישה העוינת שדיכאה אותי בגיל ההתבגרות; ביכיתי את שתיהן כשבכיתי על אמי הזקנה."
"הייתי בקצה גבול כוחותיי. לא רציתי להודות שאני זקנה. אבל חייבים לדעת לראות את הדברים כפי שהם: בעוד כמה ימים ימלאו לי שבעים ושמונה שנים, זה גיל מבוגר. אני צריכה להתארגן בהתאם. אני עומדת להפוך דף."

נאמר עליו

"לכל אורך הספר נעה הדוברת בין זמנים שונים: עבר והווה, ילדות ובגרות, ובין קטבים שונים: מרחק וקרבה, דמיון ושוני, מחלה פיזית / מחלה מטאפורית, דחייה וקבלה, מוות ולידה. בסופו של דבר מתברר כי דווקא הפרידה המוחלטת מהאם, עם מותה, היא שמאפשרת לבת לפתור, במובן מסוים, את המתחים האלה: לקבל את אמה ולחוש קרבה אליה." ~ דינה חרובי