מוות רך מאוד

סימון דה בובואר, 1960

מוות רך מאוד (בצרפתית: Une Mort tres douce) הוא ספר מאת סימון דה בובואר העוסק ביחסיה של דה בובואר עם אימה ובתיאור ימיה האחרונים לפני מותה. הספר יצא לאור בעברית ב־2008.

מתוך הספרעריכה

  • "אם יהיו לה ימי אושר אחדים כמו היום הזה, לא נצטער שהארכנו את חייה."
  • "היא הייתה רכושנית, שתלטנית, ורצתה להחזיק אותנו בגומת כף ידה."
  • "אמא אהבה את החיים כפי שאני אוהבת אותם, והיא חשה מול המוות את אותה התמרדות שאני חשה."
  • "היא חייתה כנגד עצמה. היא הייתה עתירת תאבונות, השתמשה בכל מרצה כדי להדחיקם ונשאה הכחשה זו בזעם."
  • "אמא נכנסה לחיים חגוּרה בשריון העקרונות הנוקשים ביותר: נימוסים קרתניים ומוסר של חניכת מנזר."
  • " 'אמא הקטנה היקרה' שלי מגיל עשר שוב אינה נבדלת מהאישה העוינת שדיכאה אותי בגיל ההתבגרות; ביכיתי את שתיהן כשבכיתי על אמי הזקנה."
  • "הייתי בקצה גבול כוחותיי. לא רציתי להודות שאני זקנה. אבל חייבים לדעת לראות את הדברים כפי שהם: בעוד כמה ימים ימלאו לי שבעים ושמונה שנים, זה גיל מבוגר. אני צריכה להתארגן בהתאם. אני עומדת להפוך דף."

נאמר עליועריכה

  • "לכל אורך הספר נעה הדוברת בין זמנים שונים: עבר והווה, ילדות ובגרות, ובין קטבים שונים: מרחק וקרבה, דמיון ושוני, מחלה פיזית / מחלה מטאפורית, דחייה וקבלה, מוות ולידה. בסופו של דבר מתברר כי דווקא הפרידה המוחלטת מהאם, עם מותה, היא שמאפשרת לבת לפתור, במובן מסוים, את המתחים האלה: לקבל את אמה ולחוש קרבה אליה." ~ דינה חרובי