מיה דגן

שחקנית תיאטרון וקולנוע, בדרנית, זמרת ומנחה ישראלית

מיה דגן (נולדה ב־26 באוקטובר 1975) היא שחקנית וקומיקאית ישראלית.

מיה דגן, 2013‏

  • "המלחמה הזו הזכירה לי מי אני. אני מנוע של פרארי, מ-0 ל-100. אני רואה מטרה, אני נדבקת אליה" ~ על האופי שלה (וכטל אפרת, "המלחמה הזכירה לי מי אני. אני מנוע של פרארי, מ-0 ל-100", אתר מאקו, תאריך 27.3.2024)
  • "ככל שעוברות השנים, I couldn’t care less. פחות ופחות מעניין אותי מה אנשים יחשבו, וזה שחרור נהדר. יש לי את הבעיות שלי, אני לא פיה ולא מושלמת, אבל אני עובדת עם עצמי ועל עצמי, ואני לא יכולה להיות מושפעת מ-מה יגידו" ~ על האופי שלה (וכטל אפרת, "המלחמה הזכירה לי מי אני. אני מנוע של פרארי, מ-0 ל-100", אתר מאקו, תאריך 27.3.2024)
  • "מאז 7 באוקטובר, החוקים השתנו, גבולות נפרצו, החיים לא יחזרו להיות מה שהם היו. וזה מצריך ממני להיות ביותר דיוק עם עצמי. אין לרמות את עצמי יותר, אין חארטות יותר" ~ על השינוי בחייה (וכטל אפרת, "המלחמה הזכירה לי מי אני. אני מנוע של פרארי, מ-0 ל-100", אתר מאקו, תאריך 27.3.2024)
  • "אני מתעסקת בעשייה שלי, שזה אומר לחזור לתיאטרון ברגשות מאוד מעורבים, אבל בהבנה שאנשים זקוקים לזה, האולמות מלאים, וברגעים האלה של הקושי של ההישרדות אתה מבין את מהות העבודה שלך. זה לא סטאר ולא סלב, זו היכולת לקחת למסע בן אדם אחר מהחיים שלו ולגרום לראש שלו להפסיק לעבוד וללב להתחיל לפעום. להעביר אותו שעה וחצי לעולם אחר, לזמן אחר, לתת לנשמה לנוח. זהו" ~ על המפלט בעבודת התיאטרון מאז 7 באוקטובר (וכטל אפרת, "המלחמה הזכירה לי מי אני. אני מנוע של פרארי, מ-0 ל-100", אתר מאקו, תאריך 27.3.2024)
  • "מעולם לא ניסיתי או התיימרתי להיות 'רק' מצחיקה, או 'רק' שחקנית דרמטית. רציתי לטעום מהכול ובכל תפקיד שלקחתי על עצמי, על הבמה ועל המסך, השקעתי אותה מידה של רצינות במטרה לגלם אותו בצורה הטובה ביותר."
  • "אני אוהבת לצחוק על עצמי. תיאטרון זה מקום נורא־נורא־נורא מכובד. אני רוצה שייקחו אותי ברצינות, ואז, כשלוקחים אותי ברצינות, אני קצת מתבאסת מזה."
  • "אין צורך להתחתן. למרות שאני עומדת ערב־ערב מול אלף איש, אני לא יכולה לעשות את זה, המעמד גדול עליי. חוץ מזה, אני באמת לא מבינה את הצורך של אנשים להתחתן. לא שופטת את הצורך הזה, אבל לא מבינה אותו. אין לי בגוף את הצורך הזה של להיות כלה."
  • "לא גדלתי בבית שבו חיים מאוד את השואה. העבודה שלי הייתה עבודה רגילה של שחקן. אבל בעיניי, ההתעסקות של 'רוחל'ה' בשואה היא בנושא שלא ממש מוצה פה בארץ, שזה הקאפואים. למזלי, קיבלתי בנקודה הזאת המון מששון. שאבתי ממנו את ההתרגשות שלו ובזכות זה הצלחתי ללמוד ממנו הרבה." ~ על המחזה "רוחל'ה מתחתנת"