האלכימאי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
* הוא נזכר בחרב. זה היה מחיר יקר תמורת התבוננות קצרה, אבל הוא באמת לא ראה דבר דומה לה. ופתאום הבין שהוא יכול להביט על העולם כקורבן מסכן של גנב, או כהרפתקן המחפש אוצר. "אני הרפתקן המחפש אוצר", אמר לעצמו לפני שנפלה עליו תרדמה.
* הרבה דברים חדשים הוא לומד עכשיו. דברים שכבר התנסה בהם, אבל הם חדשים בשבילו, כי הם עברו עליו מבלי שיבין אותם. והוא לא הבין אותם כי היה רגיל אליהם.
* לרגע השתררה דממה כה עמוקה, עד שנדמה כאילו כל העיר ישנה. קול לא עלה מן השווקים, ויכוחים לא נשמעו בין הסוחרים, איש לא עלה לצריח לסלסל בגרונו. אין תקווה. אין הרפתקה, אין מלכים זקנים וחלומות, אין אוצרות ואין פירמידות. כאילו נפלה שתיקה על העולם כי נפלה שתיקה על נשמתו של הנער. לא כאב היה זה, לא סבל, לא אכזבה, רק מבט אחד ריק דרך דלת הזכוכית של בית הקפה הקטן, ורצון גדול למות, ושהכל ייגמר ברגע זה לתמיד.<br />(לאחר ההבנה כי יש מרחק רב עד לפירמידות, עמ' 46 בשעה שהוא אוכל עם סוחר כלי הבדולח)
* "האדם אינו צריך לפחד מהבלתי ידוע כל עוד הוא יכול להשיג את מה שדרוש לו ואת מה שהוא רוצה. אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו והיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד"<br />(נהג הגמלים)
* איני יודע מדוע צריך להעביר את הדברים האלה בעל פה, הרי הם אינם בדיוק סודות, אלוהים מגלה בקלות את סודותיו לכל בריה.<br />רק הסבר אחד היה לו לכך: צריך להעביר את הדברים בדרך הזאת כי הם עשויים מן החיים הטהורים, וסוג זה של חיים אי אפשר ללכוד בתוך תמונות ובתוך מילים, כי בני אדם מתרשמים מתמונות וממילים, ולבסוף שוכחים את שפת העולם.
| |||