אמיר דרורי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
* "אני ב[[W:חטיבת גולני|גולני]] מאז שנת 55'. הייתי מח"ט גולני משנת 72' עד 74'. 12.5 שנה נטו בגולני. כשעליתי לנפח, מפקדת כוחות צה"ל ברמת הגולן, בשבת בצהריים - אף אחד לא ידע שתהיה מלחמה. הייתי במטכ"ל ביום שישי, הרמטכ"ל היה היחידי שם בעשר בלילה. גם בעשרה לשתיים, עוד לפנ י שהתחילה האש, אמר אחד השרים ל[[W:דוד אלעזר|רמטכ"ל]]: 'מה תעשה עם המילואים שגייסת?' אבל תעזוב אותי מזה, אני באתי לספר על רמת הגולן. עם תחילת המלחמה הוזעקה כל החטיבה שלי לרמה. בהתחלה עוד קיבלנו הוראה להכין כוח ולשלוח אותו לתגבר שמירה ביישובים, את האינפורמציה בשלבים הראשונים של המלחמה קיבלנו רק מהאזנה לרשתות של כוחותינו. בזחל"מ שלי העמדתי קצין צעיר, [[W:יעקב אור|יעקב אור]], לימים האלוף מנדי אור. אמרתי לו: 'אתה יושב ליד המכשירים ומאזין לכוחותינו'. לא ידענו מי מפקד על מי ומה קורה, ולא היה גם ממי לקבל אינפורמציה. מנדי ישב על הרשתות של החטיבה שלנו, של חטיבה שבע, של חטיבה 188, של גדוד 74, של האוגדה של [[רפאל איתן|רפול]], של פיקוד צפון, ובכל פעם שהיה משהו הוא היה צריך לרוץ אליי ולהגיד לי מה הוא שומע - זה נפל, זה קורס, פה נמצאים סורים. ככה הצלחנו לצייר תמונת מצב ולהבין מה בדיוק קורה בקרבות." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]).
* "ביום ראשון לחמנו במוצבים בצפון הגזרה, כולם היו באחריות של [[W:חטיבת גולני|גולני]]. אף מוצב לא נכבש, אף מוצב גם לא פונה ולא נסוג, ובכל יום הוצאנו את הנפגעים, תגברנו את האנשים, הבאנו תחמושת. חיילי גולני שהיו במוצבים הבינו ראשונים שהמלחמה התחילה
* * "[[W:הר חרמון|החרמון]], אתה יודע מה זה? אמרו שמשם רואים הכל, גם זבוב שמחרבן. מה אני אגיד לך, זה כמו... זה כמו... העיניים של המדינה". את הביטוי הזה טבע טוראי בני מסס מול מצלמות הערוץ הראשון. המשפט של מסס, שהפך למטבע לשון שגור בעברית הישראלית, היה קולע. החרמון שימש כמוצב מודיעין, בקרה וקשר מרכזי והשקיף על מורדות רמת הגולן והגליל ממזרח ועל אגן דמשק במערב.כשפרצה המלחמה ישבו במוצב 54 חיילים. רק 14 מתוכם, אנשי [[W:חטיבת גולני|גולני]], היו לוחמים בעלי הכשרה קרבית. הקרב היה קצר. מספר חיילים נהרגו, אחרים הסתתרו בתעלות מיזוג האוויר ובכוכים שונים. רובם נתפסו והובלו לדמשק עם הציוד המודיעיני הרגיש שהיה במוצב."הכוח שכבש את החרמון הישראלי היה גדוד 82, הכוח הכי הכי של הצבא הסורי, והם הצליחו לכבוש את החלק הישראלי אחרי זמן קצר מאוד." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]).
* "הקשר עם המוצב נותק בשעה ארבע אחר הצהריים, ואז ביקשתי מאלוף הפיקוד לנסות ולארגן כוח ולחבור לחרמון. הצלחנו לארגן כוח כזה בלילה, ועלינו למעלה באוטובוסים וכמה זחל"מים שהיו לנו. את נווה אטי"ב עברנו ביום ראשון לפנות בוקר, ואז קיבלנו הודעה על שינוי משימה - להגיע לצפון רמת הגולן ולעשות כל מה שאפשר כדי להגן על הגזרה. ביקשנו להמשיך, פעם, פעמיים, שלוש, אבל לא אישרו לנו. מבין 14 חיילי [[W:חטיבת גולני|גולני]], 11 היו בתוך המוצב, שלושה היו בתצפית חוץ, וכשפרצה המלחמה הם ירדו לכיוון הרכבל התחתון. חלק מהכוח במוצב יצא בלילה של מוצאי שבת. ביום שני בבוקר הצליחו שני לוחמים ממוצב החרמון להגיע למוצב ליד מג'דל שמס. תחקרנו אותם ואז הבנו שחלק מהלוחמים נותרו בדרך, חלק הרימו ידיים והסורים ירו בהם, וחלק התחבאו בתוך המוצב. אנחנו אמנם לא ידענו דבר על ההיערכות של הסורים, אבל ביקשתי מאלוף הפיקוד וגם קיבלתי אישור נוסף לנסות לחבור לחרמון. ריכזנו כוח של 140-150 לוחמים, שתי פלוגות. מחצית הכוח היה בפיקודו של יודקה, מג"ד 51, שטיפס להר רגלית דרך גבעה 1614, וכוח שני היה בפיקודו של המג"ד דובי דרור, עם שני טנקים שאספנו תוך כדי הלחימה. הוא היה צריך לעלות על ציר הכביש." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]).
שורה 18 ⟵ 19:
* "הוא נהג להגיד שהוא מדבר רק כשיש לו מה לומר." ~ האלוף במיל' [[אורי שגיא]] על חברו אמיר דרורי ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=41752&highlight=%E0%EE%E9%F8+%E3%F8%E5%F8%E9#post2863606 מקור]).
* "ביום ה-31 בינואר 1960, בהיותו מפקד כוח חסימה בפשיטה על חירבת תאופיק התחתונה, כאשר הכוח המוביל נתקל במארב, פיצל סגן אמיר דרורי את שאר כוחו ונע במהירות למקום החסימה שנקבע לו, זאת תוך שיקול כי יספיק עוד לחסום את דרך הנסוגים מהמארב. תוך כדי תנועתו נתקל בשניים מחיילי האויב ופגע בהם. בהגיעו למקום החסימה המתוכנן, כשמצא אותו תחת אש יעילה ממוצבי תאופיק העליונה, הזיז את כוחו במהירות במעלה התלול ביותר, עד למקום כ-50 מ' מתאופיק העליונה והודיע על השינוי לחסימות השכנות. בזאת הוכיח שיקול מהיר ונכון ודבקות במשימתו תוך גילוי תושיה, שמירה על בטחון אנשיו ומנהיגות בקרב." ~ תיאור עיטור העוז שהוענק לדרורי ([http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28322 מקור]).
* "אחינו הבכור אמיר, אנא זכור חסד נעורים, הליכתנו במדבר אחריך ארבעים שנה בדרך לא זרועה. רציתי לדבר על הדוגמא האישית, הצניעות והיושר. תבעת מפיקודך עד כלות ולעצמך לא נטלת ולא כלום. רבים סבורים שהאמת אין בלתה היא אופציה בשלל אפשרויות אך בעבורך כפי שהקרנת לנו הינה אחת ויחידה אולטימטיבית. אני חפץ להגן בשמך על זכות השתיקה. כמובן לא במונחים המשפטיים המוכרים לנו היום. ביליתי במחיצתך דקות, שעות וימים של שתיקה. אינכם מבינים את עוצמתה של זו ואני מדבר כאן אליך ומסביבי צילה אשתך וילדיך גילי, דניה, אסא וכל משפחת גולני וחבריך ממחוזות אחרים. אבל אני מדבר גם עליך. זו, כך אני מבטיח, פעם ראשונה ואחרונה שאני ממרה את פיך ומדבר כה הרבה. אכן אמרת לי כי כשאין מה לומר עדיף לשתוק, אבל השתיקות היו חזקות ממילים. שתיקה של דאגה, שתיקה של שמחה, שתיקה של עצב או סתם תקשורת המובנת רק ליודעי חן. רשת הקשת המבצעית של [[W:חטיבת גולני|גולני]] כשקותי (אלוף [[W:יקותיאל אדם|יקותיאל אדם]] ז"ל) שתקן בזכות עצמו, אתה [[W:מג"ד|מג"ד]] [[W:גדוד 13 (גדעון)|13]], אנוכי מפקד ה[[W:סיירת גולני|סיירת]] המנסה אף הוא לשתוק ומאמצים אלינו שתקן מפורסם כ[[W:יהודה פלד|יודק'ה פלד]] (תא"ל במיל') שהביא את השתיקה והתקשורת הבין אישית לשיאים חדשים. כן, זו התקשורת במיטבה, רמזים, קטעי דברים, 'ממני תראו וכך תעשו', והפלא ופלא-הבנו כל דבר. מי שהתקשה בהבנה נאלץ להסתגל." ~ הספד שנשא האלוף במיל' [[אורי שגיא]] על קברו של מפקדו וחברו אלוף (מיל') אמיר דרורי ([http://www.rishonim.org.il/kiryat-ata/info/hi_show.aspx?id=29009 מקור]).
* "אמיר, גובה קומתך היה נמוך ללא שיער מכושר האיפוק, הסבלנות והסובלנות. נהגנו להתלוצץ ולומר שאפילו מפקד לא מוצלח לא יכול לפגוע ולהחליש את חטיבת גולני. מי שלא ידעך טעה שמא הינך חסר רגישות לאחרים ולא הוא. כססת ציפורניים עד זוב דם ובלבד שתשלוט ברגשותייך ויצרך. לא ראיתיך מעודי יוצא מהכלים. ב'חפ"ק ארמון' בפיקוד הצפון בעת [[W:מלחמת לבנון|מלחמת לבנון]] 1982 מעיקים עליך בעלי הסמכות בתדירות ובעוצמה בלתי אפשריים ואתה בשלוות הרוח לאחר עזיבתם מנחה המפקדים ומתוך לויאליות מוחלטת לדרג המדיני, את דעתך אודות עוללות המלחמה והתנהגות אנשים מסוימים שמרת לעצמך עד שפרשת והגעת למסקנה שראוי להעלות נקודת מבטך על הכתב אך לא הצלחת להשלים זאת עד כדי כתיבת ספר. אומץ ליבך בלחימה היה יוצא דופן. מרבותינו, למען האמת, די מפחדים. שומו שמיים הפגזים נופלים, אנשים נפגעים ואתה עומד זקוף ומדבר עימי. האינסטינקט לשרוד כמעט מוביל להשתטח אחרי סלע או גומחה אבל לכל הרוחות אתה עומד וממשיך לדבר כאילו כלום. התביישתי שלא לנהוג כמוך כמו גם העובדה שהיית המפקד היחידי במהלך שירותי שהביא אותי להתבייש שלא לבצע את מה שאמרת. אהבת ארץ ישראל אהבה שאין למעלה הימנה. לטעמי אהבת אותה יותר מהרבה אנשים שמדברים בשמה לאחרונה, אהבת פרח, עץ, שביל, סלע, עתיקות והיסטוריה אהבת מתוך ידיעה ולא מתוך אמונה בלבד. ניסינו, בעיקר החברים מגולני בעת הטיולים המשותפים במהלך השנים האחרונות להפתיע אותך ב'חידושים' ובגילויים. תמיד החיוך השקט שלך נתן להבין שגם כאן הקדמת אותנו. גם זו אהבה שאיננה תלויה בדבר." ~ הספד שנשא האלוף במיל' [[אורי שגיא]] על קברו של מפקדו וחברו אלוף (מיל') אמיר דרורי ([http://www.rishonim.org.il/kiryat-ata/info/hi_show.aspx?id=29009 מקור]).
* "אהבת את האנשים, את השייכות. ציון חמישים שנה לחטיבת גולני כינס עשרות אלפי אנשים לגני התערוכה בתל אביב. זר לא יבין זאת אך מי ששייך חש את אהבת האנשים אליך והם הרעיפו זאת בדרך הכל כך מיוחדת של חטיבת גולני. אין לי ספק שבאותו ערב היית ראשון בין שווים. חטיבת גולני ידעה מפקדים רבים, מנוסים ואמיצים. אך רק יחידים ובראשם אתה ידעו לא רק להנהיג אותה אלה גם להקפיצה שנות דור קדימה במעלה ההר. מה לי להכביר מילים, לו רק יכולת לראות את כל המפקדים של גולני לדורותיה ניצבים כאן לצידך בדממה וכאב. ידעת את חוכמת הפשטות במבצעים המורכבים והמסובכים ביותר בין אם ב- 1965 בפשיטה לשונה כשקרס הגשר על הירדן פשוט קמת ועברנו את נהר הירדן בכוחות שיש לנו, או בלחימה לכבוש את רמת הגולן ב- 1967 היית בכל מקום, וב[[W:מלחמת ההתשה|מלחמת ההתשה]] בתעלה כ[[W:מג"ד|מג"ד]] השגת את היעד לסיים את הפעילות שם ללא הרוגים בגזרה שתבעה קורבנות רבים. 1973-1971 בעת היותך מפקד [[W:חטיבת גולני|חטיבת גולני]] ואנוכי מג"ד 13 לא הצלחתי להיות לידך במבחן העליון בחרמון. אני מבקש להתנצל, אמיר, שלא הייתי לידך ברגעים הקשים האלה וזה רודף אותי עד היום. כשחזרנו מ[[W:מבצע אנטבה|הפשיטה באנטבה]] 1976 התקשרת ואפילו אתה לא הצלחת להסתיר קורת רוח ואמרת רק 'סוף סוף'. החלפתי אותך, אמיר, בלא מעט תפקידים, אף פעם ולו יחידה לא עשיתי זאת כמוך. נוח על משכבך בשלום." ~ הספד שנשא האלוף במיל' [[אורי שגיא]] על קברו של מפקדו וחברו אלוף (מיל') אמיר דרורי ([http://www.rishonim.org.il/kiryat-ata/info/hi_show.aspx?id=29009 מקור]).
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אמיר דרורי}}
| |||