אמיר ברעם: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 33:
* "מטמיעים איפוק, שימוש אמצעים לפיזור הפגנות אבל ההכנה המנטאלית היא יסוד. אנחנו מדברים על הכול בשבוע ההכנה. מדמים מצבי לחץ כולל חיילים מחופשים עם כאפיה שבסימולציה מקבלים מאתנו הנחיות...בסוף אין פתרון קסם והמענה לשאלות הקשות הם מפקדים שיעמדו קרוב למקום ההתרחשות וימנעו הלוחם את הדילמות שעלולות לסבך אותו." ~ ([http://news.walla.co.il/?w=/2689/1863092 ראיון]).
* "אין פטורים אצלי משום משימה אבל אני אהיה מספיק חכם כשאני מחלק את המשימות." ~ ([http://news.walla.co.il/?w=/2689/1863092 ראיון]).
* "[[W:מבצע חומת מגן|חומת מגן]] היתה בראש ובראשונה עניין של קבלת החלטות. היינו צריכים לנצח בעיקר את עצמנו, להתגבר על מחסום הפחד ולהיכנס לשטח הצפוף רווי המטענים והאויב. למדנו על עצמנו בהחלטה הזו יותר משלמדנו על הפלסטינים"" ~ מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).
* "לפני הגדר לא היתה מגננה יעילה. ישבנו עם הגדוד בטול כרם והשב"כ היה מעביר התרעה על מתאבד בדרך. הבנתי שאין הרבה מה לעשות חוץ מלהעמיד חיילים על הכביש ליד בחן ולהחזיק ידיים. די מהר עברנו להתקפה. הוצאנו את כל הגדוד למחנה הפליטים טול כרם, לשבת חזק עליהם לפני שיתקפו אותנו. הכל עבד על זמן אפס. אם החמצת מחבל בטול כרם, בערב היית שומע בחדשות על פיצוץ בנתניה. זו מציאות הזויה, שבה המלחמה מתנהלת מטרים מהאזרחים. ניהלנו קרב אש לילי במחנה הפליטים ובבוקר שתינו קפה בבת חפר." ~ מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).
* "אבל יצאו פחות שרוטים מהדור שלי, דור האינתיפאדה הראשונה. היתה להם הצדקה מוסרית מלאה לפעול. כאן ירו עליהם ובעורף התפוצצו אוטובוסים. פה אני רואה את הגדולה של המח"ט שלנו אז, אביב כוכבי (כיום ראש אמ"ן). הוא ידע לשים את האצבע על בעיית ההתנהגות. מי שיגיד שלא היו עבירות ערכיות בזמן האינתיפאדה משקר. גם אצלנו בחטיבה היו מקרים של השחתה מכוונת של רכוש וביזה וגניבות. גם הרגנו בטעות אנשים שלא היינו צריכים להרוג. אבל ידענו לבדוק את עצמנו וגם להעניש כשצריך, במיוחד כשאנשים עברו עבירות שלא היו רק טעות בשיקול דעת בלהט הקרב". האינתיפאדה השלישית, הוא מתרשם, אינה עניין מיידי או מובן מאליו: "מחיר ההפסד נצרב אצל הפלסטינים. האזרח מהשורה אצלם לא יכול היה לחיות חיים רגילים באותה תקופה. הם זוכרים זאת היטב." ~ על השפעת הלחימה ב[[W:אינתיפאדת אל-אקצה|אינתיפאדה השנייה]] על הצנחנים עליהם פיקד. מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).
* "אולי בגלל זה אני פחות חושש מכניסה לעזה. כמו בחומת מגן, עד שאתה לא משלם מחיר קשה, עם הגב לקיר, אנחנו לא פועלים. גם אני אוהב את כיפת ברזל, אבל בסוף היא תמצה את עצמה. מגיע השלב שבו כל כיפה צריכה פטיש לידה. ואז נצטרך לשלוף מהזיכרון את מה שעשינו בחומת מגן." ~ מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).
==נאמר עליו==
* " אחד המבצעים האיכותיים ביותר של היחידה, מבצע מורכב ורב משתתפים שכלל שיתוף פעולה עם יחידות כגון פלס"ר 35, מגלן וכוחות חיל האוויר. בעקבות מורכבות המשימה נכנסה היחידה לנוהל קרב שארך כחודשיים וחצי וכלל הכנות רבות, תרגולות שתוף פעולה עם חיל־האוויר וירי טילים רבים באימון, תורגלו כל התרחישים האפשריים ורמת המוכנות המבצעית הייתה גבוהה ביותר. המשימה – חיסול מחבלים ואיתורים במזרעת-כפרה אשר נמצא צפונית לרכס ג`בל צפי וצמוד לג`בע, כפר שהיה בסיס עורפי של חיזבאללה, מקן המחבלים הזה יצאו בין היתר גם המרצחים שהרגו חודשים מספר קודם לכן את אבי מילר ז"ל, שחר רפאלי ז"ל, יונתן בויידן ז"ל ודניאל ריי ז"ל, לכן המבצע היה גם טעון מאד מבחינה רגשית. בחמישה עשר באוקטובר 1994 יצאה היחידה למבצע. רכובים על גבי מרצדסים ביצע הכוח איגוף אדיר, שחדר עד כארבעים ק"מ בעומק לבנון ומאחורי הקו האדום בכדי להגיע אל קן המחבלים מן העורף. הכוח פרק רגלית וביצע תנועה רגלית עד לעמדה שצפתה על מזרעת-כפרה, לאחר שזוהו מחבלים ע"י התצפית הכווין מפקד העמדה, המ"פ דאז, אמיר ברעם את מסוקי התקיפה של חיל־האוויר שהשמידו ארבעה מחבלים. המבצע הוגדר כהצלחה מסחררת מכיוון שעמד הן במשימת השמדת המחבלים והן באיסוף המודיעין שהיה נחוץ במסגרת המבצע, או כפי שהוגדר בסיכומי האלוף: 'המבצע הוכיח שאנו תוקפים כל יעד של חיזבאללה המוכר לנו...'." ~ על מבצע "פנתר ורוד" עליו פיקד ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43940&itemId=27655&itemType=3&prm=t=3&template=15 מקור])
שורה 42 ⟵ 46:
* "את [[W:הפיגוע בצומת בית ליד|הפיגוע בצומת בית ליד]], בינואר 95', הוא מגדיר אירוע מעצב, בעל השפעה מכרעת על אמונתו בצדקת הדרך. הוא שירת אז במחנה בקרבת מקום, שמע את הפיצוצים ונזעק למקום. 'ראיתי בחיי הרבה בחורים מרוסקים עד שנעשיתי חסין מפני זה ואולי אדיש משהו, אבל חיילות? הזוועה שהתגלתה לעיני שם, בשבילי זה היה יותר מדי'." ~ מתוך הכתבה "הריסה נאורה" מאת אביחי בקר, עיתון "הארץ", 16 בפברואר 2003
* "אל"מ אמיר ברעם, לשעבר מפקד גדוד 890 ויחידת "מגלן", יכנס מחר (חמישי) לתפקידו כמפקד חטיבת הצנחנים. בתפקידו האחרון כיהן כמפקד חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים. אל"מ ברעם יחליף בתפקיד את אל"מ [[אהרן חליוה|אהרון חליווה]], המכהן כמח"ט מאז חודש אוגוסט 2009. אל"מ ברעם החל את דרכו בחטיבת הצנחנים עם גיוסו בשנת 1988. את שירותו הסדיר התחיל בפלוגת "עורב" של החטיבה ולאחר מסלול ההכשרה כלוחם, יצא לקורס קצינים וסיים אותו כמצטיין. בסיום הקורס מונה למפקד צוות בפלוגת "עורב" צנחנים, עד לשנת 1992, בה מונה למ"פ בגדוד 890. בשנת 1994 נכנס לתפקידו כמפקד פלוגת ה"עורב" – עליה פיקד במבצע "פנתר ורוד" בו חוסלו ארבעה מחבלי חיזבאללה בעומק לבנון. בשנת 1999 מונה למפקד סיירת הצנחנים, לאחר מותו של איתן בלחסן – שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון. אל"מ ברעם פיקד על הסיירת עד לנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. לאחר תקופת לימודים, מונה בשנת 2002 למג"ד 890 של חטיבת הצנחנים. אל"מ ברעם פיקד על הגדוד בעת מבצע "חומת מגן", בעיקר בגזרת בית לחם ובשכם. עם תום תקופת כהונתו, מונה אל"מ ברעם למפקד יחידת מגלן. כמפקד חטמ"ר שומרון הוביל אל"מ ברעם פעילות מבצעית ענפה לחיסול הטרור הפלסטיני בשכם – תוך סיכול מספר רב של פיגועים. תחת פיקודו נמנה חיסול המבוקש פאדי עא-לטיף קאפישה, אשר עמד בראש הזרוע הצבאית של התנזים בשכם על ידי לוחמי גדוד "חרוב". באחרונה כיהן כמפקד חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים. אל"מ ברעם הינו בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה ובעל תואר שני ביחסים בינלאומיים מ-King's College, London University, בלונדון." ~ ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/04/1307.htm מקור])
* "ברעם מפקד כיום על חטיבת הצנחנים הסדירה. בשנות הלחימה נתקלנו בו פעם ועוד פעם, כמפקד גדוד 890 בחטיבה, כמפקד יחידת העילית מגלן ובהמשך, כמפקד החטיבה המרחבית שומרון (שכם). השבוע ליווינו את המח"ט בן ה-42 לתצפית מהר גריזים על העיר שכם שעל הקסבה שלה השתלט הגדוד שלו ב"חומת מגן". כמונו, גם הוא מתקשה להאמין שכבר חלף עשור וכמונו, נדמה שגם הוא שכח כמה הכל קרוב כל כך, פיסית: בקושי ארבעים דקות נסיעה ממחלף גלילות ועד מחסום חווארה בכניסה הדרומית לשכם. זה המחסום שאכף על העיר סגר הדוק, חונק. כיום הוא עומד נטוש, מאפשר תנועה חופשית ברכב וברגל, משכם לרמאללה. ברעם שמח על כך. טוב לראות את שכם פתוחה לתנועה, הוא אומר. בליל הסדר תשס"ב, בשכונת גילה הירושלמית, שעדיין ספגה לעתים ירי צלפים מבית ג'אלה, אירח גדוד 890 את שר הביטחון ואלוף הפיקוד ופתאום, אומר ברעם, 'התחילו להכניס להם פתקים עם החדשות מנתניה. אני זוכר את האימה. את הסדר כבר לא סיימנו. למחרת, הגדוד כבר עלה על ציודים והתחיל לנוע לכיוון שכם'." ~ מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).
 
==קישורים חיצוניים==