מנחם אלון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הדוב והנחש (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
* "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן - גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה-slippery slope ... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב"נאורותה" והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ- 275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים....תיאורית המדרון החלקלק, שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה" ~ בע"א 506/88 יעל שפר
* "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה
* "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של הנשיא זוסמן המנוח מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם.... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81)
* "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי
* "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה
שורה 16 ⟵ 17:
* "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן ע"י הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא ע"י קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה."
* "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' - דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל-פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם -בהוראתם ובפסיקתם - מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית."
* "כל עיון - ולו ראשוני בלבד - בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל-פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה."
* "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמאטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמאטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית - שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי - ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל-פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה."
* "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה."
| |||