מנחם אלון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (נולד בכ"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923), פרופסור למשפטים, מומחה
== מתוך פסקי דין שנתן ==
שורה 5:
* "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור| הציבור הנאור ]] בישראל על רקע תכליתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עלי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?". ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י
* "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין". ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י
* "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה"~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב
* "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו" ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית
* "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד". ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק
* "ועדת החקירה רשאית להגיע - ומתיימרת היא לשאוף להגיע - בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם" ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העבדתית" בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל.
* "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן - גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה-slippery slope ... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב"נאורותה" והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ- 275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים....תיאורית [[w:מדרון חלקלק|המדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה" ~ בע"א 506/88 יעל שפר
* "לא הכל בדין יש גם מעבר לדין"▼
* "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה
* "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של הנשיא זוסמן המנוח מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם.... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81)
שורה 26 ⟵ 28:
* "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו" ~ "מלאכה שיש עמה חכמה" דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4
* "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגאני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל"
* "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי
* "דומה עלי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גימלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גימלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי"
== נאמר עליו==
"ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה" ~ [[w:חיים כהן| חיים כהן]]
▲* "לא הכל בדין יש גם מעבר לדין"
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו}}
{{מיון רגיל: אלון, מנחם}}
| |||