טום קלנסי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 58:
* "'מה אתה מצפה שאני אעשה - להשאיר אותם שם? האם לא עשינו את זה מספיק פעמים?' קלרק הסב את מבטו. עיניו היו אדומות, ורק פי. ג'יי. ידע שזה לא רק ממתח וחוסר בשעות שינה. 'מצטער, ג'ק. יש שם אנשים שלנו. אני חייב לנסות. הם היו מנסים בשבילי. אין בעיות בן-אדם. אני יודע איך לעשות את זה'." ~ [[W:ג'ון קלארק|קלארק]] מבהיר ל[[W:ג'ק ראיין|ג'ק ראיין]] מדוע הוא מוכרח לחלץ את חיילי צבא ארצות הברית הלכודים בקולומביה. עמוד 544.
=== "כל הפחדים כולם" (1991) ===
* "תשמע, [[W:ג'ק ראיין|ג'ק]], ראינו את התיק שלך. גם הבוס ראה אותו. כמעט גרמתי לו לכבד אותך. שני עיטורי כוכב המודיעין, העסקה[[W:המרדף אחר אוקטובר האדום|עסק הזה עם הצוללהצוללת]], ובאלוהים, הדברה[[W:הקרדינל מהקרמלין|דבר הזה עם גרסימוב]]. שמעתי שמים שקטים חודרים עמוק, בחור אבל מעולם לא לעומק כזה. אין פלא שאל טרנט חושב שאתה פיקח כל-כך." ~ עמוד 22.
* "האלוף [[W:אבי בן יעקב|אברהם בן-יעקב]] היה האדם המקביל בתפקידו לראיין ב'[[W:המוסד|מוסד]]', עוזרלמנהלעוזר למנהל הסוכנות הישראלית למודיעין-חוץ. אבי, אחד השחקנים הרציניים במקצוע המודיעין, היה קצין בצבא קבע עד שנת 1968, [[W:חטיבת הצנחנים|צנחן]] בעל ניסיון רב במבצעים מיוחדים שאומן בידי [[W:רפי איתן|רפי איתן]] והובא לתוך החבורה. דרכו הצטלבה בזו של ראיין חצי-תריסר פעמיםבשניםפעמים בשנים האחרונות, אבל תמיד בוושינגטון. ראיין חש יראת-כבוד רבה ביותר לבן-יעקב כמקצוען. הוא לא היה בטוח מה דעתו של אבי עליו. האלוף בן-יעקב היה מוצלח מאוד בהסתרת מחשבותיו ורגשותיו." ~ עמודים 92-93.
* "בן-יעקב פנה להתמודד במבטי עיניים עם מפקדו לשעבר. 'רפי, תמיד היית בכיר ממני בדרגה, אבל גם אני הרגתי כמה מהאויבים ואתה יודע זאת היטב.' אבי השתהה לרגע כדי להניח לדבריו לשקוע על השולחן. כאשר המשיך, היה קולו שקט, שקול וענייני בעודו מניח להיגיון להתגבר על רגשות חזקים לא פחות מאלה של מנדל. 'היחידות הצבאיות האמריקניות מייצגות מחויבות רצינית. אנחנו מדברים על גידול של עשרים וחמישה אחוזים בכוח ההלם של [[W:חיל האוויר|חיל האוויר]] שלנו, ויחידת הטנקים הזאת יותר מהחטיבה החזקה ביותר שלנו. יתר על כן, אינני רואה איך יוכלו אי-פעם לסגת מהמחויבות הזאת. כדי שזה יקרה - ידידנו באמריקה לא ייתנו לזה לקרות לעולם'." ~ עמודים 135-136.
* "הוא נלחם - הוא הרג - כדי להגן על משפחתו. אולי אין הדבר לרוחה של אליוט, אבל ברגעים שקטים כמו זה שזכר ג'ק את הפעמים האלה בחיוך דק, עצוב. פחות ממאתיים מטרים מהמקום בו ישב עכשיו, הוא נקב את חזהו של טרוריסט בשלושה כדורים, בקור-רוח וביעילות - בול במטרה! - והוכיח שהיה טעם בכל הדברים שלימדו אותו ב[[W:חיל הנחתים|קוונטיקו]]. העובדה שליבו פעם באותו רגע בקצב של אלף פעימות בשנייה, שהוא היה קרוב להרטיבאת מכנסיו, שהיה עליו לבלוע את הקיא שעלה בגרונו, כל אלה היו דברים קטנים. הוא עשה את מה שהיה חייב להיעשות, ובזכות זה אשתו וילדיו חיים. הוא גבר שהוכיח את גבריותו בכל דרך אפשרית - רכש את לבה של נערה נפלאה ונשא אותה לאשה, הוליד שני ילדים שהם מתנת-האל, הגן על כולם במיומנות ובאומץ. בכל פעם שהגורל הציב בפניו את אתגריו, יצא ג'ק לקראתם ועשה את מלאכתו." ~ עמודים 343-344.
* "לפי דברי ה-[[W:פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה|NORAD]], [[W:פצצת מימן|מתקן גרעיני]] התפוצץ זה עתה ב[[W:דנבר|דנבר]]." ~ עמוד 647.
* "'מה שאתה כמעט הנחת להם לעשות!' ראיין נעץ אצבע בחזהו של ה[[W:נשיא ארצות הברית|נשיא]]. 'אתה האיש שירד מהפסים!אתה האיש שהביא אותנו עד לסף - ועכשיו הסיבה האמיתית בגללה אתה מוכן לטבוח [[W:טהרן|עיר]] שלמה היא מפני שאתה מטורף מזעם, מפני שגאוותך נפגעה ואתה רוצה לגמול מידה כנגד מידה. אתה רוצה להראות להם שאיש אינו יכול להגיד לך מה לעשות! זו הסיבה, נכון? נכון?' פאולר החוויר. ראיין הנמיך את קולו. 'יש צורך בסיבה יותר טובה בכדי להרוג בני-אדם. אני יודע. אני הייתי חייב לעשות זאת. אני אכן הרגתי בני-אדם. אתה רוצה להאיש הזה ייהרג, אנחנו יכולים לעשות זאת, אבל אינני הולך לעזור לך להרוג עוד מאה אלף רק כדי לחסל את האיש שאותו אתה רוצה.' ראיין פסע לאחור. הוא הטיל את כרטיס הזיהוי שלו על השולחן ויצא מהחדר." ~ עמוד 793.
 
=== "חוב של כבוד" (1994) ===
* "'אני חושב שהייתי מעדיף להיות במקום אחר.' דינג החזיק את הפנס בידו בעוד ג'ון שולף את אקדחו והבריג את ה[[W:משתיק קול|משתיק]] למקומו. 'מהר או לאט?' זו היתה הברירה היחידה שנותרה, למעשה. התקדמות אטִית, כמו אנשים העושים את עבודתם הרגילה והלכו לאיבוד, אולי... לא, לא הפעם. קלארק הרים אצבע אחת, נשם נשימה עמוקה וזינק למעלה. כעבור ארבע שניות סובב את הידית במישורת העליונה ופתח את הדלת בתנופה. ג'ון צלל לרצפה, אקדחו שלוף ומכוּון אל המטרה. דינג קפץ ועבר אותו, עמד , וכיוון את הנשק שלו. השומר שמחוץ לחדר הסתכל לכיוון הנגדי כאשר דלת חדר- המדרגות נפתחה בתנופה. הוא פנה בבהלה אוטומטית וראה גבר גדול שוכב באלכסון על הרצפה וכנראה מכוון אליו אקדח. הדבר גרם לו לשלוח יד לאקדחו בעוד עיניו ננעלות על המטרות האפשריות. היה עוד אדם מחזיק משהו אחר ש- בטווח הזה היה האור כוח פיסי כמעט. האנרגיה בעוצמה של שלושה מיליוני נרות הפכה את העולם לפני השמש, ואז פרץ עומס היתר של האנרגיה לתוך מערכת העצבים המרכזית של האיש לאורך עצב השָלוּש, העובר מחלקה האחורי של העין לאורך בסיס המוח, ומתפצל אל הרשת המרכזית השולטת בשרירים הרצוניים. התוצאה, כמו באפריקה, היתה העמסת יתר על מערכת העצבים של השומר. הוא קרס על הרצפה כמו בובת סמרטוטים, וידו הימנית המתעוותת לופתת עדיין את האקדח." ~ [[W:ג'ון קלארק|ג'ון קלארק]] ו[[W:דומינגו שאבז|דינג]] מטהרים את הדירה בה שבוי קוגה, עמוד 611.