חיים לסקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ולנסות להבריח עולים, זה פשוט? אנחנו עשינו את זה מרצוננו. אנחנו התחלנו להקים בתי-ספר ללימוד עברית עוד לפני שפה חשבו על זה. כל הבריחה. מה זאת היתה הבריחה? - כל העסק שבונים כאן, שמדברים על אוניות המעפילים, כאילו שזה היה הדבר העיקרי, אותנו, שעסקנו בבריחה מפולין, בשביל להביא אותם משם - אותנו שכחו בינתיים, מפני שאנחנו לא היינו מסוגים למפלגות. אנחנו הלכנו לקחת יהודים מפני שאנחנו יהודים, וזו היתה אחת ממטרות המלחמה שלנו. זו היתה האמונה. הביצוע מורכב מהרבה מאוד דברים קטנים, צדדיים כאילו, אבל גם ניקיון-כפיים זה דבר ששייך לזה. זה כוח מניע, והוא מסוגל להניע הרבה אנשים, גם כאלה שאינם יכולים בדיוק להגדיר למה, אבל הם שהסתערו על שדה מוקשים. הם לא הסתערו רק מפני שאמרו להם להסתער, היה עוד משהו." ~ מתוך ספרו, "מנהיגות צבאית", הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 191.

* "יש אומץ-לב של הרגע. יש אומץ-לב שבהתמדה. המשותף להם הוא ההתמודדות עם תנאים קשים. " ~ מתוך ספרו, "מנהיגות צבאית", הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 15.

* "זה היה ב-1937 כמדומני, בפעולת תגמול עם מוניה מרדור. אני הייתי באותה תקופה בטיפול בשביל העיניים שלי והבאתי עימי לפעולה בקבוק טיפות לעיניים. נסענו למפגש ושהגענו לשם הרגשתי שהטיפות נפלו לי מהכיס ואז נודע לנו על חיפוש בתל עטל ובסביבה ואנחנו היינו בסביבה ההיא. ואני הייתי בטוח שהאנגלים ישימו את ידם על הטיפות שלי ויגלו הכל והפעולה שלנו תיכשל. וההתרגשות הזו, החרדה הזו - זו חוויה שלא שוכחים." ~ בתשובה לשאלה איזו היא החוויה שנחרתה בלבו מכל תקופות שרותו. מתוך ראיון שהתפרסם עימו בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-20 במאי 1960 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3330073,00.html מקור]).

* "מה זאת אומרת איך? על בקבוק הטיפות היה רשום שמי באותיות גדולות: לסקוב." ~ בתשובה לשאלה ואיך יכלו האנגלים להכשיל את הפעולה בגלל טיפות העיניים שלו. מתוך ראיון שהתפרסם עימו בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-20 במאי 1960 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3330073,00.html מקור]).