מן המדבר והלבנון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף ציטוטים |
ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''[[W:מן המדבר והלבנון|מן המדבר והלבנון]]''' הוא ספר [[W:אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] שנכתב בידי עשהאל לובוצקי, [[W:קצין|קצין]] ב[[
==מתוך הספר==
* "לאחר סיומה של המלחמה, הרגשתי כיצד הפרטים וסדרי הזמנים מתחילים לדהות במוחי, בעוד התחושות, הקולות והמראות הקשים מסרבים להרפות. היה לי צורך לסדר את הדברים בראשי, להכניס כל זיכרון למגירה משלו. ברצוני אוכל לשלוף מן המגירה בקלות כל פרט ופרט, וברצוני אוכל לנעול את המראות והריחות הרחק מתודעתי." ~
* "יש רגעים בחיים שאדם יודע שמשהו בחייו השתנה ללא הכר. הדברים כבר לא ישובו להיות כפי שהיו. נקודה ארכימדית במהלך חייו של אדם. לא תמיד אדם מזהה את רגע המפנה. קשה לתאר את התחושות הפנימיות והמחשבות שחולפות בראש במפגש ישיר עם הרוגים. נראה לי כי הנפש לא מצליחה להכיל את עוצמת החוויה. הזעזוע וההלם טרם תפסו את מקומם. אולם ההכרה כי חלל עצום נפער במציאות, מכתש של חוסר וריק, לא מרפה ממך. מדוע דווקא רגע מסוים נוגע בך? מדוע רגע אחר נוגע בחברך? לא-להים פתרונים." ~
* "אחת הסיטואציות הקשות ביותר שממנה חוששים מפקדים היא מפגש עם משפחה שכולה שבנה היה חייל שלך. אין מילים לנחם, אך מעבר לכך, קשה להתמודד עם תחושת האשמה - הנה הופקדו בידיך חייו של החייל. הוריו סמכו עליך שתשיבו אליהם בריא ושלם, ואתה השבת את פניהם ריקם. הודיתי על כך שאף אחד מהחיילים תחת פיקודי לא נהרג, אך חשתי שוב את כובד האחריות המוטל עלי בהשבת כל חיילי הביתה בשלום." ~
* "אני מכיר בפציעה ובסבל שהיא גרמה לי ולסובבים אותי. אף על פי כן אני חש שיש לי הרבה על מה להודות. ההשוואה העומדת לעיני רוחי היא חברי שלא שבו. בעיני, כל כאב וכל קושי מתגמד לעומת סבלן של המשפחות השכולות. קשה לחיות בתודעה כזו, אך אולי המפגש הישיר שהיה לי עם ההרוגים הותיר את חותמו." ~
* "סיכונים יש בחיים בכל מקום, והסיכון בשירות צבאי נושא אופי ערכי - הגנה על עם ישראל ושמירה על המולדת." ~
* "ייתכן שפציעה של מפקד מקלה עליו את ההתמודדות עם פגיעה בחייליו, שהרי גם הוא עצמו נפגע. פציעתו שלו היא מעין הוכחה לכך שעשה כל שביכולתו להגן על חייליו, ואפילו כמעט קיפד את חייו באירוע." ~
* "מלחמה ופציעה מלווים בסבל וכאב רב, אולם הן גם חוויות ייחודיות שניתן להפיק מהן ולגדול מהן." ~
* "פגשתי אנשים בעלי תעצומות נפש היודעים לחיות את חייהם בצורה מעמיקה ואיכותית, למרות נכותם. משיחות עמם ומהתבוננות בדרכם למדתי על חוסן נפשי ועל דרכים להתגבר על אובדן. תהליך ההחלמה והמאבק לחיים משפיע לא רק על החוסן הנפשי, אלא במידה רבה גם מעורר רגישות לכאבו של הזולת ולסבלם של הסובבים." ~
* "אני זוכר את שהיה אך מביט קדימה. בהשוואה למצבי לפני הפציעה אמנם מצבי הפיזי גופני טוב פחות, אך זכיתי גם להפיק דבש מהעוקץ. האתגרים שעמם נאלצתי להתמודד תרמו לחוסני הנפשי והעניקו לי אופק ומבט רחב ומעמיק יותר. חתימת הספר מהווה מבחינתי סגירת מעגל ופתח למסלול חיים חדש ישן." ~
* "דיברנו רבות על המשמעות של להיות לוחם, להבין מהו ערך הרעות, להגן על המדינה, לאהוב את הארץ ולשמור עליה. ערכים רבים נראים לעתים באימונים, בתנאי הבסיס, רחוקים ומעורפלים, והנה לפתע כשאנו נקראים לקרב
* "לא בחרנו לצאת למלחמה. למרות היותנו לוחמים, אין אנו מחרחרי ריב ולא ששים אלי קרב, אולם ביום פקודה אנו יודעים היטב מדוע אנו נלחמים. אנו נלחמים למען עם ישראל, על מנת להגן על תושבי המדינה ולשמור על ארצנו." ~
==נאמר על הספר==
* "יומן המלחמה של עשהאל מציג ישראלי צעיר, בן הארץ הזאת, המתמודד עם אתגרים אשר מעטים הצעירים בעולמנו הנדרשים להתמודד עמם: שאלות של חיים ומוות, כבוד האדם, אתגרים ערכיים מוסריים; אתגרים פיקודיים מנהיגותיים ומבצעיים בשגרה ובמלחמה; ולאחר הפציעה אתגרים אישיים אנושיים, של מי שנדרש להתמודד ולנצח את מכאובי גופו ומגבלותיו. בכל אלה סיפורו של עשהאל מוכיח שוב את ניצחון הרוח על החומר." ~ רב אלוף [[
* "לא רק הדרמות הקרביות מעניינות בספרו
* "סיפורו הוא סיפור חשוב וראוי, חשוב מכיוון שיש בו תיאור הגון ונטול גלוריפיקציה של מלחמה, וראוי מפני שעשהאל לובוצקי הוא אדם ומפקד ראוי." ~ שוקי בן נעים בכתבתו "מלחמה בלי ריח" בעיתון "הארץ", 7 בינואר 2009
* "ניסיתי לתת תמונה אמיתית של מה שהתרחש ולא לייפות כאילו הכל היה מושלם. יש עייפות ופחד, זה קיים בכל לחימה. היו רגעים קשים, במיוחד הרגע המסוים של פינויו של עמיחי מרחביה, חבר קרוב שנפל בבינת ג'ביל. אבל בתוך כל זה, מבחינתי, היו שם בעיקר גבורה ועוצמה
* "לא ניתן למצוא חייל יהודי טוב יותר מעשהאל לובוצקי. חייל מחונך למופת, בעל שליטה ומשמעת עצמית נדירה. חייל שהפנים את כל הערכים הציונים דתיים הממלכתיים." ~ פרופ' הלל וייס במאמרו "מלבנון ועד עזה" ב"נקודה", 9 בפברואר 2009
* "הוא מתאר את ההתרחשויות מנקודת מבטו האותנטית של קצין זוטר בשטח, מפקד מחלקה בגולני, ובכך תורם זוית ראיה לא נפוצה: והוא מצליח אגב כך, להעביר באופן ישיר וחף מדידקטיות, עולם ערכים של צעיר ישראלי, המחובר לארץ ולנופה הטבעי, ולעם ולנופו האנושי, לעברו ולמורשתו." ~ שמואל פאוסט במאמר ביקורת על הספר במוסף "שבת" ב"מקור ראשון"
* "לובוצקי חושף התלבטויות אישיות שלו כמפקד, כאיש דתי ללא כחל ושרק, מספר על פחדים ועל התמודדות אתם, על דילמות של חיילים ומפקדים זוטרים תחת אש ועוד. התיאורים קולחים והדילמות קשות." ~ עפר דרורי בטורו ב"חדשות מחלקה ראשונה", 21
== קישורים חיצוניים ==
שורה 27:
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]
|