גבי אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 25:
* "ולכל מי שסייע לי לשאת באלונקה, במעלה הדרך ולהגיע לאן שהגענו. תודה רבה." ~ מתוך נאום הפרידה שנשא בתום תפקידו כרמטכ"ל ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/02/1405.htm מקור]).
* "[[W:חטיבת גולני|חטיבת גולני]] לימדה אותי להיות לוחם ומפקד, לימדה אותי על נחישות ואומץ לב." ~ [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/01/2202.htm הרמטכ"ל נפרד מגולני: "לימדה אותי להיות לוחם ומפקד"].
* "כשהייתי סא"ל צעיר, השתתפתי בסדרה של מבצעים, שתכליתה הייתה טיסה לאפריקה והבאת אחינו האתיופים לארץ. ירו עלינו, ירינו בחזרה. לבסוף נחתנו באזור סודן. אני זוכר איך מסמנים לנו איפה לנחות. אחר כך הגיעו משאיות בלי אורות, ואז משפחות שלמות של אנשים, שעולים בשקט בלי לדבר, עם מבט שאני לא יכול לשכוח." ~ רא"ל אשכנזי, בטקס הדלקת נרות עם חיילים עולים חדשים. מתוך הכתבה "אשכנזי חשף: השתתפתי בהעלאת יהודי אתיופיה" מאת יהושע בריינר, אתר "וואלה!", 06.12.2007, ([http://news.walla.co.il/?w=/1/1206108 מקור]).
מתוך הכתבה "אשכנזי חשף: השתתפתי בהעלאת יהודי אתיופיה" מאת יהושע בריינר, אתר "וואלה!", 06.12.2007, ([http://news.walla.co.il/?w=/1/1206108 מקור]).
* "ההתגייסות ל[[W:חטיבת גולני|גולני]] לא הייתה במקרה. היא הייתה כתוצאה מהיכרות בלתי אמצעית של החטיבה, של אנשיה ושל האתגר הפיקודי שם. כבר כשהייתי בפנימייה היה ברור לי שאני ארצה ללכת למסלול פיקודי ולקצונה. במהלך השנים בפנימייה התאמנו בנושאים צבאיים. הפנימייה מכשירה אותך לתפקידי פיקוד, ואת מרבית האימונים, כך יצא, עשינו בחופשות בחטיבת גולני. התארחנו בסיירת ובגדודים והתאמנו יחד עם החיילים באופן מעשי, ונראה לי אז שזה מקום שאני ארצה להיות בו גם כחייל, גם כלוחם וגם כמפקד. לכן הלכתי לשם. כבוגר פנימייה יכולתי להתגייס להרבה מקומות אחרים בצבא אבל בחרתי ללכת לגולני." ~ על הגיוס לגולני, מתוך ראיון לביטאון "הלוחם", דצמבר 2006.
* "[[W:חטיבת גולני|גולני]] , בשנות השבעים, ניסתה להצטרף למועדון היוקרתי הזה של חטיבות, או יחידות העילית של צה"ל. המדד היה, איזה סוג של משימות נותנים לך, במה אתה משתתף. גולני זכתה להגיע לאנטבה בזכות. אם תשאל אותי, מהבחינה הזאת, [[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] באמת היה נקודת המפנה. לא שאלו כבר האם גולני צריך להיות שם או לא, היה ברור שהוא שם. אני חושב שמאז מבצע אנטבה השאלה הזאת לא עלתה יותר. אני חושב שהדבר הכי אמיץ במבצע אנטבה - וכשהייתי חייל צעיר לא הבנתי את זה- הוא עצם קבלת ההחלטה לשלוח חיילים למבצע שכזה. כשאתה חייל אתה חושב שהדבר הכי אמיץ זה לקום מאחורי המחסה ולהסתער קדימה. כשאתה מתבגר אתה מבין שהיכולת לקבל החלטה, עם כל האחריות הכבדה והמשמעות של כישלון אפשרי, הופך את ההחלטה לאמיצה לא פחות, אם לא יותר. מבחינה מקצועית, אני חושב שהסיפור המרכזי של אנטבה היה אלמנט ההפתעה. מבצע אנטבה המחיש מה גורם ההפתעה יכול לעשות במבצע. העובדה שהצלחנו להגיע לשם באופן מפתיע, נתנה לנו את היתרון לאורך כל המבצע." ~ על מבצע אנטבה, מתוך ראיון לביטאון "הלוחם", דצמבר 2006.