משה גרטל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 114:
** גרטל: "לפני ארבע שנים אני אכלתי את הכובע, היום תורך בוקי" ~ בסיום משחה הגמר 4X100 מ' חופשי, בו הצרפתים ניצחו את הנבחרת האמריקאית שכללה את ראיין לוכטה
** צ'יש: "זה... מה עשיתי..."
===נאום פרידה שנשא בשידור האחרון מבריכת השחיה===
* "עכשיו אני כי ההוא הלך. רבותי, אי אפשר לסגור שידור שנמשך על פני שמונה ימים בבריכת השחיה הזו מבלי להתייחס אליכם רבותי ואליי התופעה. שנים שידרתי ומעולם לא נתקלתי באירוע דומה, אני רק ביקשתי לקדם במעט את שידורי הספורט בכלל והשחייה העולמית והישראלית בפרט, הכל לעבר המאה העשרים ואחת. אתם מצידכם, כך הרגשתי, תמיד רציתם לא רק להיות הצד הפסיבי היושב בבית כחפץ אין חפץ בו, שומע כל מה שמשדרים, ופרשנים בו מטיחים בו או מלהיטים אותו והוא אינו יכול להגיב. שנים הייתם משליכים עליי בוץ, מגלגלים אותי בזפת ונוצות, יורים בי בליסטראות, כשבעצם רציתם מעט התייחסות ואפשרות לתגובה. ספגתי והבלגתי, חיפשתי להתקרב, אני אליכם ואתם אליי. כאן בלונדון שמתי נפשי בכפי וביקשתי מהמעטים להם יש את מספר הטלפון שלי לשלוח אליי שאלות במסרונים. זה היה ניסיון מפחיד, האמת, רעדו לי הברכיים והבטן התהפכה כשהתחלתי, בתחילה הגיעו מעט שאלות אבל ניתנה לנו, לשותפי הפרשן צ'יש ולי, האפשרות להגיב. אגב, אני בדעה שאין שאלות טיפשיות, יכולות להיות רק תשובות כאלה. ביחד מצאנו את הזמן המתאים בין המשחים ובמהלכם, בבוקר ובשידורי הערב כדי לענות על הצימאון המפתיע לידע מצידכם, להבין וללמוד על נושא שולי לכאורה, מה מי, מידות, משקלים, רכילות, הרכבים ועוד ועוד מן הצימאון הזה. זה התחיל כטיפטוף קייצי כפי שקורה כאן בלונדון בזמן האולימפיאדה, עוד לפני שהבנתי דבר והצלחתי לעכל את המפנה ולצעוק במלוא גרוני שיא עולם או משחה גמר ליעקב טומרקין, הפך הטיפטוף לגשם שוטף ולאחריו שיטפון שאיים לסחוף הכל. כשנרשמו יותר מאלפיים מסרונים בסלולאר, הפסקתי לספור, נבהלתי, כשראיתי שיש במזווה מעל לאלף וואטסאפים, נדהמתי, את כולם ניסיתי לקרוא ואף להתייחס בשידור, פתאום הבנו שבארץ ודרך אתרי האינטרנט רואים, שומעים ולפיכך מגיבים כי יש את האפשרות ללמוד באמת וביושר את הנושא המדהים הזה. מיד היוזמה הזו שלנו לקבלת שאלות ומסרונים מכמעט כל ישראלי עלתה לי ביוקר, כי פתאום גיליתי שיש אנשים שרוצים רק ללכלך, הגיעו אלינו שאלות קנטרניות, מעט פוגעניות, אנשים שחתמו במשחקי מילים חולניים, מנבלי פה, והם כמעט הצליחו להטביע אותנו בבריכת השחיה. היו פעמים שנפגעתי, אבל מה, חבר'ה, שרדתי. הכל היה כאן, העמדתי אותך בוקי במצבים קשים, תודה לך שעזרת לי לצוף, (ד"ר בוקי צ'יש בתגובה: "היה גדול מויש, היה גדול") תודה לאנשי הערוץ הראשון שלא חסמו שור בדישו, ואם זה נשמע כנאום פרידה אז כן בערך.. כעת חיה, אני יוצא לפנסיה, תודה למשפחתי היקרה, אחר כך, אלוהים גדול, תחרויות השחייה במשחקי לונדון 2012, הם מעתה מוצג ארכיוני. אני סיימתי, שבוע טוב." (צ'יש בתגובה: "גדול, אהבתי..").
===הערות שוליים===
| |||