בשורות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יום חמישי: שמירת ביניים |
←יום שישי: שמירת ביניים |
||
שורה 77:
==יום שישי==
* חברת התזונה התחילה בקטן לפני אחת-עשרה שנים. צוות קטן של מהנדסי מזון, צוות ענקי של אנשי שיווק ופרסומאים, ולוגו גזעי.<BR>שתי שנות מחקר הביאו לעולם את '''שובע <sup><small><small>TM</small></small></sup>'''. '''שובע <sup><small>TM</small></sup>''' הכיל מולקולות פרוטאין מסונתזות, מעובדות, משולבות זו בזו בצורה מתוחכמת שהצליחה לעקוף את כל מיצי העיכול הקיימים ; הממתיקים היו נטולי קלוריות, שמנים מינרליים החליפו את השמנים הצמחיים, סיבים סינתטיים החליפו את הסיבים האמיתיים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח השלימו את התמונה. התוצאה הייתה מזון. מזון שהיה זהה לחלוטין למזון אמיתי, בשני הבדלים קלים. הוא היה מעט יקר יותר וערכו התזונתי היה שווה לווקמן של סוני. יכולת לאכול כמה שרצית ועדיין איבדת משקל. <sup>23</sup><BR><sup>23</sup> <small>ושיער. ומתח עור. ואם היית אוכל את זה די זמן, גם את כל סימני החיים.</small> ~ עמוד 139
* אנשים שמנים קנו את זה. אנשים רזים שלא רצו להשמין קנו את זה. '''שובע <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' היה מוצר הדיאטה המושלם, בכל טעם ומרקם אפשריים. יכולת לאכול תפוח אדמה נטול תפוחי אדמה, בשר נטול בשר, דג נטול דג. העוף היה המוצר הנמכר ביותר. נטול עוף.<BR>סייבל הביט בכסף הזורם לקופה. הוא ראה כיצד תופס '''שובע <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' את הגומחה האקולוגית של המזון הישן, האמיתי.<BR>אחרי '''שובע <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' בא '''חטיף <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' – חטיפים העשויים מזבל אמיתי.<BR>'''ארוחות <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' היה למעשה '''שובע <sup><small><small>TM</small></small></sup>''' בתוספת סוכר ושומן. הרעיון היה שאם תצרוך די '''ארוחות <sup><small><small>TM</small></small></sup>''', תהפוך לשמן מאוד ותמות מתת-תזונה.<BR>הפרדוקס גרם לסייבל עונג בל ישוער. ~ עמוד 140
* סייבל נכנס למסעדה. היא נראתה בדיוק כמו שאר סניפי בורגר לורד באמריקה. <sup>24</sup><br /><sup>24</sup> <small>אבל לא כמו כל סניף ברגר לורד ברחבי העולם. סניפי ברגר לורד בגרמניה, למשל, מכרו בירה אמיתית ולא בירה שחורה, ואילו הסניפים האנגליים של ברגר לורד הצליחו לבטל כל ייתרון שהיה למזון מהיר אמריקני (המהירות שבה קיבלת את הארוחה שלך, למשל). בסניפים האנגליים הארוחה שלך הייתה מגיעה אחרי חצי שעה, בטמפרטורת החדר, ורק רצועות החסה החמות שבאמצע אפשרו לך להבדיל בין ההמבורגר ללחמניה. ראש צוות החדירה לשווקים חדשים של הרשת ברחבי העולם נורה למוות עשרים דקות אחרי שהגיע בראשונה לצרפת.</small> ~ עמוד 140
* סביבו אכלו אנשים את האל-אוכל שלהם בהנאה, או לכל הפחות בלי הפגנת גועל רב יותר משהיו מפגינים ברשת המבורגרים אחרת ברחבי העולם, המוכרת מזון אמיתי פחות או יותר. ~ עמוד 141
* במסעדת בורגר לורד, מאחורי הדלפק, זרק האיש השמנמן חצי תריסר המבורגרים נוספים על הגריל. הוא היה האיש המאושר ביותר בעולם. הוא שר בשקט רב.<BR>"... ''אר יו לונסם טונייט''..." ~ עמוד 143
| |||