בלז פסקל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 39:
* "כשאין יודעים את האמת על דבר מסוים, טוב שתהא מצויה טעות רווחת הקובעת את דעת הבריות, - כגון הירח, שבו תולים את חילופי העונות, את מהלך המחלות וכו'. כי מחלתו העיקרית של האדם - סקרנות חסרת מנוחה בנוגע לדברים שלא יוכל לדעתם; ולהיות שרוי בטעות, הרי זה פחות רע לאדם מלהיות אחוז סקרנות שווא זו" ~ הגיגים, פסקה 18
* "האדם בטבע מהו? איין לעומת האינסוף, כול לעומת האיין. אמצע בין לא כלום ובין כול. רחוק עד אינסוף מלהבין את הקצוות; אחרית הדברים וראשיתם נסתרות ממנו הסתר שאין להתגבר עליו, בתעלומה שאין לחדור לתוכה; חסר יכולת במידה שווה לראות את האין שהוא משוי ממנו ואת האינסוף שהוא בלוע בו. מה יוכל לעשות מלבד לתפוס מראית כלשהי של אמצע הדברים...כל הדברים יצאו מן האין ונישאים אל האינסוף. מי יעקוב אחר הליכים מתמיהים אלו? מחולל הפלאות הללו יבינם" ~הגיגים פסקה 72
* "השכל מאמין מטבע בריאתו והרצון אוהב מטבע בריאתו; על כן, כשהם חסרים מושאים אמיתיים, על כרחם הם דבקים במושאים שקריים" ~הגיגים פסקה 81
* "איש לא ידבר עלינו בפנינו כמו שידבר עלינו שלא בפנינו. הקשר בין בני אדם מיוסד אך ורק על הונאה הדדית זו; ורק מעט קשרי ידידות היו מחזיקים מעמד אילו ידע כל אדם מה אומר עליו ידידו שלא בפניו[...] אני קובע בהחלטיות: '''אילו ידעו כל בני האדם מה שהם אומרים זה על זה, לא היו מצויים ארבעה ידידים בעולם''' ~הגיגים פסקאות 100-101
==קישורים חיצוניים==
| |||