בית הקופים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמירת ביניים
שמירת ביניים
שורה 16:
:ג"ת: תסבירי.
:א"ד: הם יודעים שהם קופי בונובו והם יודעים שאנחנו בני אדם, אבל עבורם לא משתמעת מכך אדנות או עליונות או משהו כזה. אנחנו, כולנו, משתפי פעולה. אנחנו משפחה למעשה. ~ עמוד 18
* היא [איזבל] העירה הערה מסקרנת נוספת כשלבשה על פניה את מסיכת הגורילה והדגימה לו [לג'ון] איך משחקים "תפוס את המפלצת" כמו שצריך. אחרי ש"תפסה" את מבונגו, הם התגלגלו יחד על הרצפה, מדגדגים זה את זה וצוחקים (צחוקה שלה היה מלא ומצלצל, שלו מעין חרחור חרישי מאוד, אך הארשת על פני לא הותירה כל מקום לספק שזה היה צחוק.) ג'ון נדהם מההתגוששות הפרועה שלנגד עיניו, משום שקיבל את הרושם שעבודה עם קופי אדם מסוכנת מאוד. הוא קרא אמנם שהבונובו שונים בהתנהגותם, אך לא ציפה למצוא גילויי קירבה פיזית כאלה. הפתעתו ודאי היתה גלויה, משום שכשחדלה היא אמרה, "עם השנים הפכו הם יותר אנושיים ואני יותר בונובו," וברגע הזה הכה בו הבזק של הנה, כאילו זכה להצצה חטופה מבעד לחרך. ~ עמודים 18-19
* זאת בדיוק הסיבה שבגללה פיטר התמרמר כשריצ'רד יוז העדיף את סיליה על פני שישה מועמדים ראויים אחרים להתמחות הנחשקת. השפה הססגונית שלה הדאיגה אותו. אם מי מקופי הבונובו ילמד ממנה ביטוי גנאי כלשהו וישתמש בו בהקשרו הראוי ובתדירות הנדרשת, הם ייאלצו לכלול אותו בלקסיקון הרשמי. אם בונובו ממציא בעצמו עלבון כמו "אסלה רעה מלוכלכת" זה סיפור אחד, אבל כשהוא לומד מילה כמו "סתום" מבן אדם, זה כבר סיפור אחר לגמרי. ~ עמוד 25
* כל קופי הבונובו - אבל במיוחד בונזי - אהבו לצפות בסרטוני וידאו שהציגו בני אדם ממלאים את בקשותיהם. ~ עמוד 26
שורה 22 ⟵ 23:
* דמויות אפלוליות בבגדים שחורים ובכובעי גרב נהרו פנימה והתפזרו, שקטות באורח משונה, מבעית. ~ עמוד 31
* כשנתקלו גלגלי האלונקה הקדמיים בפגוש האמבולנס והתקפלו תחתיה, הבחינה איזבל בצללית כהה על צמרת עץ, וצללית נוספת, ועוד אחת, והיא פעתה אל תוך המסיכה. לפחות חצי מהקופים הצליחו לצאת. ~ עמוד 33
* השפתיים הקפוצות והמבטים המאשימים של פטרישיה הפכו גלויים יותר ככל שהידרדר מצבו של הבית. מדי יום ראשון ראה ג'ון את פטרישיה יורה באמנדה חיצים חדים של אשמה. הוא ידע שעליו לעשות משהו כדי להגן על אשתו השבורה, אך הדינמיקה במשפחתו היתה כזאת, שלא היה יכול להשיב להנחותיה של אמו באשר לאחראי להזנחה או לחסרונם של ילדים מבלי להסתכן בהחמצת פנים אימהית בממדים אפיים, ואם הגברים למשפחת תיגפן הסכימו על משהו, זה היה לגבי ההכרח החד-משמעי לא לעצבן את אמא. (האחים של ג'ון, לוק ומתיו, לא הבינו כמה שפר עליהם מזלם שהם מתגוררים ביבשות אחרות. ואולי הם הבינו.) ~ עמודים 36-37
* כל עניין הסדרה נראה מקרי מכדי להיות אמיתי, אבל מה אם הוא אמיתי? גם הקריירה שלו [ג'ון] היתה מקרית – הוא התכוון ללכת בעקבות אביו ולהיות עורך דין עד שקיבל את ההתמחות ב''ניו יורק גאזט''. הוא היה בן עשרים ואחת ומצא את האווירה משכרת – כולם סביבו היו נבונים כל כך, מתוחכמים כל כך ומוזרים בתכלית וללא בושה, והוא רצה להישאר חלק מזה. הוא זכה לשוחח עם אנשים ולשאול כל שאלה שרצה ואחר כך קיבל כסף כדי לכתוב. ''לקבל כסף כדי לכתוב?'' בשנות התבגרותו הרעיון אפילו לא עלה על דעתו. ובכל יום העבודה היתה שונה, והוא פגש מישהו חדש, שמע סיפור נוסף וקיבל הזדמנות נוספת לבדר אנשים או לחשוף אותם למשהו שיש לראותו. "עיתון אמור לעודד את האומללים ולאמלל את השאננים" – היה אחד המשפטים שהבוס שלו אהב לצטט. העיתונים עצמם, כמובן, היו כעת בין האומללים. אך מי הוא שימנע ממישהו אחר הזדמנות בלתי צפויה? ~ עמודים 43-44
* בנסיבות שונות היה ג'ון מוצא גאולה בעבודתו: התחקיר שערך על השריפה בביתן הקופים של גן החיות בשנת 2008 – בערב חג המולד, לא פחות – חשף כשלים חמורים. גלאי האש צפצפו וזכו להתעלמות. אנשים הריחו עשן ולא טרחו לברר מה מקורו. לא הותקנו בו מערכות מתזים. ובסיכומו של דבר, עשרים ושלוש חיות מתו, כולל משפחה שלמה של קופי בונובו. {{הערה|תיאור השריפה מתבסס על השריפה בגן החיות בפילדלפיה ב-25 לדצמבר, 1995.}} לפני שבוע, ביום השנה הראשון לשרפה, פעוט טיפס על חומה ונפל מגובה שבעה מטרים אל מתחם הגורילות. הגורילה היחידה ששרדה את השרפה, גורילה שהתינוקת שלה מתה משאיפת עשן, מיהרה להשתחל בין יתר הגורילות הסקרניות, עירסלה את הילד בזרועותיה ונשאה אותו לדלת המתחם, ושם מסרה אותו לשומרי גן החיות. {{הערה|תיאור הצלת הפעוט מבוסס על הגורילה [[:w:en:Binti Jua|בינטי ג'ואה]]. (ראו גם [http://www.ibeatyou.com/competition/43ae9f/most-amazing-animal סרטון])}} כמה גופי שידור ופרשנים ימניים ביטלו מעשה מדהים זה של אמפתיה שנקלט במצלמות הווידיאו ושודר בכל רחבי המדינה, כתוצאה של אילוף פשוט. אילוף פשוט למה? תמה ג'ון. האם הם מציעים שגן החיות נהג להשליך בובות לכלוב הגורילות כדי שיתאמנו לקראת מקרה כזה בדיוק? ג'ון מצא את ההכחשה הריאקציונרית הזאת מרתקת כמעט כמו תגובת הגורילה – האם זה משום שאמפתיה אמורה להיות תגובה אנושית טהורה? האם הדיון נסב למעשה על אבולוציה? – וזה דירבן אותו להציע כתבה על המחקרים הקוגניטיביים שנערכים במעבדה הלשונית של קופי האדם. ~ עמודים 48-49
* איזבל סרקה במוחה את תקופת שהותה של סיליה במעבדה. אך שחלקה כמה מדאגותיו של פיטר בנוגע לשפתה, היא אף פעם לא הטילה ספק במסירותה של סיליה לקופים. ~ עמוד 54
* היא [איזבל] הביטה בעוינות בשוטרים כשהודו למתרגם ועזבו. היא ידעה שאין להם שום כוונה לדבר עם הקופים, אף שבלי ספק אלה ידעו יותר מכל אחד אחר. היא ידעה שהשוטרים חושבים שהיא משוגעת. היא נתקלה בתגובה הזאת פעמים רבות משהיתה יכולה לזכור, אך מעולם, מעולם לא חשה ייאוש כה עמוק בגינה. ~ עמוד 58
* ''ובכן,'' חשבה איזבל כשהבינה מה קרה זה עתה, ''לפחות הם לא הורידו אותי מעץ בירייה''. הטלוויזיה כובתה, ואיתה קופי הבונובו הנופלים, וכעבור זמן קצר צנחה איזבל על המיטה שכעת היתה משוטחת שוב, כשקהות חושים מבורכת של סמים מסרסת את יאושה וחרדתה. ~ עמוד 60
* הדלת נפתחה בתנופה עזה, פוגעת בקיר מאחוריה. ג'ון משך בבהלה את השמיכות במעלה סנטרו. אמנדה פלטה "איי" בזמן שנאבקה לעשות כמוהו.
:פראן עצרה לרקלי המיטה, ממצמצת בניסיון להבחין בדמות בתה בין הצללים. "הנה את," היא אמרה והקיפה את המיטה אל הצד של אמנדה.
:לאורו נטול הצבע כמעט של הירח, ראה ג'ון הבזק של כף. אמנדה הזקפה בצייתנות, מהדקת את השמיכות לגופה העירום בשתי ידיים. אמה מזגה סירופ לשיעול אל הכף, ואמנדה פערה את פיה כמו גוזל.
:"זה יטפל בשיעול שלך," אמרה פראן בהנהון. היא פנתה על עקביה ויצאה מהחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה.
:ג'ון ואמנדה שכבו בדממת הלם.
:"זה באמת קרה?" שאל ג'ון.
:"אני חושבת שכן."
:ג'ון בהה בתקרה. מכונית חלפה, פנסיה הבליחו לאורך קיר חדר השינה שלהם ונעלמו.
:"בואי איתי מחר," אמר ג'ון. "נקנה לך כרטיס על בסיס מקום פנוי."
:אמנדה התהפכה ונשכבה מעליו, מסדרת את השמיכות כך שרק צוואריהם וראשיהם נותרו חשופים. "תודה," היא אמרה, נאחזת בו כמו קוף עכביש ונושפת איקלפטוס חמים על פניו. "כי אם תשאיר אותי כאן איתה, אני חושבת שאני עלולה להרוג אותה." ~ עמודים 64-65
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]