בית הקופים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ציטוטים: תקלדה |
שמירת ביניים |
||
שורה 39:
:"בואי איתי מחר," אמר ג'ון. "נקנה לך כרטיס על בסיס מקום פנוי."
:אמנדה התהפכה ונשכבה מעליו, מסדרת את השמיכות כך שרק צוואריהם וראשיהם נותרו חשופים. "תודה," היא אמרה, נאחזת בו כמו קוף עכביש ונושפת איקליפטוס חמים על פניו. "כי אם תשאיר אותי כאן איתה, אני חושבת שאני עלולה להרוג אותה." ~ עמודים 64-65
* ג'ון דמיין איש מכירות חסר ישע קשור וחסום-פה בארון תחזוקה כלשהו בשדה התעופה, אחרי שכרטיס הטיסה שלו ניטל ממנו. ~ עמוד 69
* עינוי? מדענים מטורפים? בניגוד לרצונם של הקופים? אפילו מהביקור הקצר של ג'ון היה ברור לו שכל מי שקשור למעבדה יצא מגדרו כדי להבטיח שלקופים תהיה שליטה רבה ככל האפשר בסביבתם. הנחת היסוד של הפרויקט כולו היתה שהקופים מתַקשרים כיוון שהם רוצים. הייתכן שהאנשים האלה – הטרוריסטים האלה – פוצצו את הבניין רק משום שהפרויקט הכיל את המילה "מעבדה" בשמו? האם אפשר היה למנוע את כל זה אם הוא היה נקרא ''הפרוייקט'' הלשוני של קופי האדם? ~ עמוד 75
* קט דאגלס נכנסה בנחישות מבעד לדלת. "ד"ר דאנקן, נעים לפגוש אותך שוב. מה שלו..." היא עצרה. עיניה התרחבו. "וואו." היא שלפה מצלמה דיגיטלית מכיסה, צילמה תמונה ותחבה אותה בחזרה. ~ עמוד 79
* "[...] מישהו קנה בפלורידה תנין שרק בקע, ותוך זמן קצר הוא צמח לאורך שני מטרים, והוא היה זורק לו רגליים של תרנגולי הודו למרתף ומכוון צינור מים לכמה בריכות גומי שהשליך לשם עבורו. זה עבד יופי עד שמערכת ההסקה שלו התקלקלה והוא היה זקוק לטכנאי." ~ עמוד 84
* בכלוב מול בונזי ולולה צווח סם: "וואאה!" והחל לדהור סביב-סביב בתאו הקטן. הוא עצר כדי לסמן, '''מבקר רע! מבקר רע!''' אחר כך זינק על חזית כלוב המתכת המשוּחלת וטילטל אותו בחוזקה בידיו וברגליו. כשקפץ לאחור, זב דם מאגודלו הימני. מבלי לשים לב לפצעו הוא התיישב ליד חזית הכלוב, שערו סמור וראשו מוטה, בדריכות מלאה. יתר הקופים ישבו וחיכו והתבוננו. ~ עמוד 95
* ג'ון חש שהוא קרוב לרצוח מישהו כפי שלא היה בחייו. זאת היתה סדרת הכתבות שלו, הסיפור שלו, הרעיון שלו, וקט חטפה אותו מבין אצבעותיו במיומנות של פעלולן שמחלץ בתנופה אחת חדה מפת שולחן מתחת לארוחת חג הודיה. טה-דה! ~ עמוד 100
* והיה גם התצלום. ג'ון נכנס לאתר האינטרנט של ה''אינקי'' כדי לסקור גרסאות קודמות של "לוחם אורבני" ומצא את הדיווח הראשוני של קט מקנזס תחת תצלום של איזבל דאנקן הפצועה קשות. הוא חש בחילה פיזית. הוא אפילו לא זיהה את איזבל – רק אחרי שקרא את כיתוב התמונה התחוור לו על מה הוא מסתכל. הוא בחן את התצלום היטב, אך הרזולוציה היתה ירודה, ועם כל התחבושות שכיסו אותה, התקשה להבין מה באמת קרה לה. אין שום סיכוי שהתמונה צולמה בהסכמתה.
:הוא לא ידע איך או מתי, אבל יום יבוא והקארמה תשיג את קט. ~ עמוד 101
* בנסיבות שונות היתה משועשעת מההערה, אך איזבל חשבה שאולי לעולם לא תצחק שוב. לפני שישה-עשר ימים נכנס פיטר לחדרה בבית החולים ואמר לה שהקופים אינם – נמכרו כמו טוסטרים או מפוחי שלג, כמו פריטים רבים אחרים במכירת חצר. היא התפרקה לחלוטין, עד כדי כך שהם נאלצו לטשטש אותה שוב, והיא חשדה שהיתה מטושטשת במשך כמה ימים. היא רתחה מזעם – על פיטר שהבטיח להשגיח על הקופים ; על האוניברסטיה שבגדה בהם מיד וכפי הנראה מבלי לחשוב פעמיים; על העולם שלא ראה ביצורים האלה אלא רכוש. פיטר ספג את זעמה, ניחם אותה כשהניחה לו ונשבע שיגלה כל מה שהוא יכול. עד כה העקבות נעלמו במפתיע מול חומה של בירוקרטיה. אחד מתנאי החוזה היה שזהות הקונה תישאר אנונימית, ומחשש לביטחונה של האוניברסיטה (ובלי ספק להפרת חוזה) היה היועץ המשפטי של האוניברסיטה נחוש בדעתו לקיים אותו. ~ עמוד 102
==הערות שוליים==
| |||