כריסטופר היצ'נס: הבדלים בין גרסאות בדף

סופר בריטי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guy... (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "* אין מילה כזאת 'א-דאיסט', למרות שצריכה להיות, ואם הייתה כזאת הייתי מגדיר את עצמי ככזה. אני ..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־19:07, 25 באוקטובר 2012

  • אין מילה כזאת 'א-דאיסט', למרות שצריכה להיות, ואם הייתה כזאת הייתי מגדיר את עצמי ככזה. אני לא מאמין שאנחנו כאן כתוצאה מתכנון, או שאם נבצע פעולות ריטואליות כאלו ואחרות נוכל להימנע מהמוות. אם היה קיים כזה כוח, אם הייתה קיימת כזאת יישות שיצרה את היקום, אשר בנוסף על כך נמצא שהיא מהנדסת בחריצות את הפקת החיים המפרכת כאן על כוכב הלכת הקטן שלנו, זה עדיין לא היה מוכיח שהיישות הזו דואגת לנו; שהיא עונה לתפילות; שמשנה לה לאיזה בית כנסת אנחנו הולכים [במקור: כנסייה], או אם אנחנו הולכים לאחד בכלל; שאכפת לה מחיי המין שלנו; שמשנה לה מה אנחנו אוכלים ובאיזה יום; שמשנה לה אם אנחנו חיים או מתים. אין סיבה שהיישות הזו לא תהייה אדישה אלינו לחלוטין. לא ניתן להגיע מדאיזם [אמונה בגורם ראשון ליקום] לתאיזם [אמונה באל אישי מתערב], אלא על ידי רצף של הנחות יוצאות דופן בנדיבותן (לעצמך). לדאיסט יש את כל העבודה לפניו אם הוא רוצה להראות שכל זה מוביל להתגלות [אלוהית], ישועה, גאולה, או השעיה זמנית של הסדר הטבעי [חוקי היקום].
    • Christopher Hitchens vs. William Lane Craig, 04/04/2009 [1]
  • דת היא התוצאה של סתירות לא פתורות בעולם הגשמי. אם יוצאים מנקודת הנחה שהדת היא יצירה אנושית זה משאיר מעט מאוד דברים תחת מעטה של מסתוריות: זה הופך להיות ברור מדוע קיימות כל כך הרבה דתות; קל להבין מדוע הדת הייתה מקור לאכזבה גדולה למין שלנו - שעל אף מספר לא מבוטל של ניסיונות לעורר את הדת, להפיץ את האמת ולהמיר את הכופרים, אותן הבעיות נשארות עמנו. דבר לא נפתר עקב כך. אם כל הדתות היו נמוגות, או מתבררות כשקריות, כל בעיותינו היו נשארות כפי שהן עכשיו: כיצד עלינו לחיות אחד עם השני? מהיכן מגיעים המוסר והערכים? מהי מחויבותנו אחד לשני? כיצד עלינו לבנות את העיר הצודקת? כיצד עלינו לאהוב? כל השאלות הללו יישארו בדיוק כמו שהן. שחררו את עצמכם מהרעיון של דיקטטורה שמימית ולקחתם את הצעד הראשון בהפיכתכם לבני חורין.
    • Christopher Hitchens vs. William Lane Craig, 04/04/2009 [2]
  • אני לא חושב שזה בריא שבני אדם רוצים שתהיה מעליהם סמכות תמידית, נצחית ובלתי ניתנת לשינוי. אני לא אוהב את הרעיון של אבא שאף פעם לא עוזב, את הרעיון של מלך שאי אפשר להדיחו, את הרעיון של שופט שלא מאפשר עורך דין או חבר מושבעים או ערעור. זהו רצון ברודנות. זהו החלק שבנו שהוא הלא כל כך נחמד; החלק שרוצה ביטחון, שרוצה ודאות, שרוצה שידאגו ויטפלו בו. במשך מאות שנים המאבק האנושי לחירות התנהל כנגד הסוג הכי נורא של דיקטטורה: התאוקרטיה [שלטון הדת], זו שטוענת שאלוהים נמצא לצידה. אני מאמין שצריך להתנגד ולעמוד בפני הפיתוי לרודנות. מה שאני מזמין אתכם לעשות הוא לשקול לשחרר את עצמכם מהרעיון האנוכי שאתם הסיבה הבלעדית לכל פלאי היקום והטבע - מכיוון שזהו אינו רעיון צנוע בכלל, זהו רעיון יהיר ואין הוכחות לכך. בנוסף, השחרור השני שאני מציע לכם הוא לחשוב על עצמכם כאזרחים חופשיים אשר לא משועבדים לסמכות על טבעית ונצחית - שדרך אגב, תמיד תמצאו שהיא מפורשת בשבילכם על ידי יונקים אחרים שטוענים שיש להם גישה אליה - מה שנותן להם מרות עליכם. אל תאפשרו שחייכם ינוהלו בצורה הזו.
    • Christopher Hitchens vs. William Dembski, 18/11/2010 [3]
  • מה שמעסיק כיום את רוב המדענים הוא לא כמה שהם יודעים היום לעומת לפני 50 שנה, למרות שזה הבדל משמעותי, אלא כמה קצת הם יודעים לעומת מה שהם מגלים כיום. במשך הרף-עין של זמן קוסמי - המין שלנו חי על סלע זעיר, במערכת שמש זעירה, שהיא חלק מפרוור חסר חשיבות, בגלקסיה אחת מיני אינספור. בכל שניה ושניה מאז המפץ הגדול כוכב בגודל השמש שלנו מתפוצץ.

ואכן, קיימים כיום פיזיקאים שיודעים להגיד לנו את התאריך שבו השמש שלנו תעשה זאת גם. אנו יודעים מתי העולם יגיע לקיצו ובאיזו דרך. אך אנו יודעים משהו שהוא אפילו יותר מדהים: קצב ההתפשטות של הפיצוץ הזה [המפץ הגדול] עולה ומתגבר. היקום שלנו מתפרק ומתרחב מהר יותר ממה שחשבנו. כל מי שלומד את הנושא מוצא את התהליך ההרסני והכאוטי הזה בלתי ניתן ליישוב עם הרעיון של אצבע אלוהית, עם הרעיון שקיים כאן תכנון. וזה לא רק בגלל שאנחנו יודעים כל כך מעט על היקום, אלא בגלל שהמידע החיוני שיש לנו על היקום לא מצביע על כך שהוא תוצאה מכוונת אשר הגיעה מבורא שמימי רחום וחנון, שאוהב כל אחד ואחת מאיתנו, אשר חיים על הסלע הזעיר הזה בפרוור חסר החשיבות הזה של היקום.

    • Christopher Hitchens vs. William Dembski, 18/11/2010 [4]
  • זה יקרה לכולם, שבשלב מסוים תקבלו טפיחה על השכם ותתבשרו לא רק שהמסיבה נגמרה, אלא גרוע מכך: המסיבה נמשכת - אבל אתם צריכים לעזוב; והיא נמשכת בלעדיכם; אני חושב שזהו הרעיון שהכי מטריד אנשים לגבי פטירתם. אז - מכיוון שזה יכול לגרום לנו להרגיש טוב יותר - בואו נניח את ההיפך; במקום זאת, אתם תקבלו טפיחה על השכם ותתבשרו: חדשות טובות - המסיבה נמשכת לנצח - ואתם לא יכולים לעזוב. אתם מוכרחים להישאר; הבוס דורש זאת. והוא גם מתעקש שתהנו.
    • "Is There an Afterlife?", 15/02/2011 [5]
  • אין 'אח גדול' בשמיים. זהו רעיון נוראי שיש מישהו ששולט בנו; שיוצר אותנו; שמפקח עלינו - ביום ובלילה; שיודע את מחשבותינו; שיכול להרשיע אותנו בעוון פשע מחשבתי - פשע מחשבתי - רק בגלל המחשבות שלנו; שיכול לשפוט אותנו כשאנו ישנים על דברים שאולי יעלו לנו בחלומותינו; שיכול ליצור אותנו פגומים - ולצוות עלינו, בעזרת איומים, שנתקן את עצמנו. לבקש זאת, לרצות שזה יהיה נכון, זה לרצות לחיות כעבדים נרצעים. זהו דבר נפלא, לדעתי, שיש לנו כעת מספיק מידע, מספיק תבונה, ואני מקווה שגם מספיק אומץ אינטלקטואלי ומוסרי להגיד שההנחה המבעיתה הזו מבוססת על שקר, ולחגוג את העובדה הזו. ואני מזמין את כולכם להצטרף אלי בלעשות כן.
    • Christopher Hitchens vs. Frank Turek, 09/11/2008 [6]
  • אנחנו יכולים להיות בטוחים שגם הפיצוץ האדיר שהתחיל את היקום (שעדיין מתרחק מאיתנו בקצב מהיר) וגם מיליארד שנות האבולוציה על כל מורכבותן המרהיבה - לא תוכננו בכדי שאוכל לפגוש אתכם בחדר זה. אנחנו לא הנושא הראשי של שתי תכניות אלה. תכניות אלה לא יודעות שאנחנו כאן; ואני מצטער לומר, הן לא יידעו וזה לא ישנה להן אם נפסיק להתקיים. אנחנו צריכים להתמודד עם זה לבד, בעזרת הציוד השכלי והמוסרי שניתן לנו, שרכשנו, או שתבוע בנו.
    • Authors@Google, 16/08/2007 [7]
  • לגבי המוסריות שלנו, המוסר הבסיסי שלנו, היכולת שלנו להבדיל בין טוב לרע ולדעת לבחור פעולה טובה לעומת רעה - אני חושב שצריך לגנות את הטענה שההבחנה המוסרית הזו לא טבועה בנו, ושהיא חייבת להגיע אלינו מדיקטטורה שמיימית שאנו מחוייבים לאהוב ולפחד ממנה בו זמנית. איך זה מרגיש לשקר לילדים ולהגיד להם שיש מעליהם סמכות שהם מחוייבים לאהוב אותה ולהיות מפוחדים ממנה בו זמנית? איך זה מרגיש? אני רוצה לדעת. ולהגיד שאין בנו חוש טבעי של טוב ורע, שלילדים אין חוש טבעי של צדק והגינות, כשכמובן שיש להם. איך זה מרגיש?
    • Christopher Hitchens vs. Alister McGrath, 11/10/2007 [8]
  • אין ספק שיש בנו, כמין, משהו שהוא בעייתי. זה לא משהו שמוסבר רק בדת. יש בנו משהו שגורם לנו להתנהג רע. אני חושב שניתן להסביר את זה בקלות. אנחנו יונקים. יונקי-על, אבל יונקים. אנחנו רחוקים חצי כרומוזום מהשימפנזים, ורואים את זה. רואים את זה בעיקר בכמות הדתות שאנו ממציאים כדי לנחם את עצמנו או כדי לתת לנו סיבות לריב עם יונקים אחרים. אם יש משהו שמעיד על כך שאלוהים הוא יצירה אנושית, ולא שהאדם הוא יצירה אלוהית, אלו ללא ספק הדתות שהוקמו ע"י המין הזה, דמוי השימפנזה, והעוול שמין זה מסכים לגרום על בסיס דתות אלו.
    • Christopher Hitchens vs. Alister McGrath, 11/10/2007 [9]
  • האלים שיצרנו הם בדיוק האלים שהיית מצפה שיומצאו ע"י מין של יצורים אשר רחוקים כחצי כרומוזום מלהיות שימפנזים.
    • Christopher Hitchens vs. Barry Brummett, 04/06/2011 [10]