שלושת המוסקטרים: הבדלים בין גרסאות בדף

* "אחד למען כלם, כלם למען אחד!" ~ מתוך המהדורה בהוצאת מורהזמורה ביתן, תירגם אביטל ענבר, איורים אריברטו קודראדו, 1988, כרך א', עמוד 124.

* "אתה צעיר, וחיב אתה להיות אמיץ משני טעמים: ראשית, משום שגסקוני אתה, ושנית משום שבני אתה. אל תירא מהזדמנויות; היה שוחר הרפתקאות. הקניתי לך את אומנות הסיוף; יש לך ארכבות ופרקי-ידים עשויים פלדה; הילחם על כל צעד ושעל, וביתר שאת משום שדו קרבות אסורים הם, ולפיכך דרוש אמץ-לב כפול ומכופל כדי להילחם." ~ עצתו של מר ד'ארטנין האב לבנו. מתוך המהדורה בהוצאת מורהזמורה ביתן, תירגם אביטל ענבר, איורים אריברטו קודראדו, 1988, כרך א', עמוד 22.

* "'נכון הדבר,' השיב ד'ארטנין, 'חסרה לי התלבשת – אך לא הרוח. לבי הוא לב מוסקטר; אני חש בזאת היטב, אדוני, והדבר ממריצני'." ~ נימוקו של ד'ארטנין מדוע בחר להילחם לצד המוסקטרים כנגד אנשי החשמן. מתוך המהדורה בהוצאת מורהזמורה ביתן, תירגם אביטל ענבר, איורים אריברטו קודראדו, 1988, כרך א', עמוד 75.

* "לבסוף כלה מאבק זה את סבלנותו של ז'יסק. אחוז רגז על אי-יכלתו לגבור על יריב שנחשב בעיני לילד, התרתח יותר ויותר והחל לשגות. ד'ארטנין, אשר בהעדר נסיון פתח לעצמו תיאוריה מעמיקה, התנועע ביתר-שאת. ז'יסק, שרצה לשים קץ לקרב, הטיל את רגל ימינו רחוק ככל שיכל קדימה, וכון לעבר ד'ארטנין מהלמת חרב אדירה; אך האחרון הדף את המכה, ובעוד ז'יסק שב לאחור – התגנב כנחש דרך פרצה בהגנת יריבו, ונעץ את חרבו בגופו. ז'יסק נפל ארצה כאבן." ~ מתוך המהדורה בהוצאת מורהזמורה ביתן, תירגם אביטל ענבר, איורים אריברטו קודראדו, 1988, כרך א', עמוד 76.