יאיר גולן: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ממצבים כאלו קיימים שפע של לקחים, אך החשוב ביותר בעיניי הם הלקח המנטלי והמוכנות הרגשית, הדברים החשובים ביותר ללוחם בכניסה ללחימה. האופן שבו הכשרתי לוחמים מאז הושפע רבות מהלקחים המנטליים שספגתי במלחמת שלום הגליל. שם למדתי שהאימון הוא בעצם ניסיון לתאר ללוחם את מה שצפוי לו בדמיון, בתחושה ובתודעה. השיח עם הלוחמים של היום בנושאים אלו הוא שנותן להם את הכוח, ולעתים הוא חשוב פי כמה מהמיומנות המקצועית." ~ מתוך עיתון "מעריב", 27 בספטמבר 2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/947/214.html מקור]).

* "ועדיין, אסור לשכוח שהחברה הישראלית עמדה היטב במלחמת השחרור, בטרור הקשה במרכזי הערים באינתיפאדה השנייה, בירי הרקטות לעורף מלבנון ובאחרונה מעזה. לכן, אין סיבה בעולם שהאזרחים לא יגלו חוסן אזרחי בתרחיש עתידי. אני נפגש המון עם ראשי רשויות. ההתרשמות שלי מאוד חיובית." ~ מתוך עיתון "הארץ", 1 בינואר 2009 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1121292 ראיון]).

* "חיבקתי באהבה את התפקיד, עוד לפני שנכנסתי אליו. כש[[גבי אשכנזי]] אמר לי, 'אתה הולך ל[[W:פיקוד העורף|עורף]]', כמעט נישקתי אותו, כי הרגשתי שזה הולך להיות מסע מרתק, תחום חדש ולא מוכר. לא הייתה לי אפילו לרגע התחושה שנסתם עליי גולל הקריירה, וככל שהתקרבתי לתפקיד עצמו, ההתלהבות רק גדלה. אני יכול לומר לך שבשנה וחצי הראשונות למדתי משהו חדש בכל יום, מילולית לגמרי. זה גם לא היה מעבר קשה כל כך למי שפיקד, כמוני, על שתי אוגדות מרחביות. לא מסובך לעשות שינוי מנטלי נחוץ. מהיום הראשון אמרתי למפקדים שלי שהם לוחמים, שחיוני להביא לחזית האזרחית מנטליות לוחמת, משימתית. אנחנו לא מסתכלים על מה שמסביב, על התקשורת ועל החשש ממערכת משפטית ומה יגידו. יש לנו משימה להציל חיים, לקיים ולשקם את המרחב האזרחי- תסתערו על זה." ~ ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/251/124.html?hp=1&cat=875&loc=3 ראיון]).

* "התפקיד שלנו הוא לתמוך, לא להחליף. אני אומר לראשי ה[[W:רשות מקומית|רשויות]], 'אתם מפקדי עוצבות היסוד של העורף. אנחנו מסייעים בהתכוננות ותומכים בשעת חירום'. צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים, אבל הרשויות הן שמובילות. היום לכל רשות צמודה יחידת קישור בראשות קצין מנוסה. נוצרו פה ממש סיפורי אהבה. התפקיד שלנו הוא משולש. הכנה לפני שעת החירום, תמיכה תוך כדי וסיוע בשיקום המרחב האזרחי אחרי. ב[[W:מבצע עופרת יצוקה|'עופרת יצוקה']] אנשים שלנו זיהו בעיות ועזרו לפתור אותן. ביישוב ניצן, שבו יושבים מפוני גוש קטיף, היה חסר מיגון. הבאנו אלמנטים של בטון ושמנו שם. אחרי שצה"ל יצא מהרצועה, הצבנו אנשים שלנו בבתי ספר ובגני ילדים, כדי שתהיה תחושת ביטחון ויוכלו לחזור מיד ללימודים. אנחנו לא מחליפים את האזרחים, אלא רק עוזרים להם להגן על עצמם. היו מקומות שבהם אמרו, 'אין לנו אנשים שישפצו מקלטים'. אמרנו למערכת החינוך, 'תנו לנו בני נוער שיתנדבו למשימה הזו'. אנחנו נתנו להם צבע, מטאטאים, כל מה שצריך, והם עבדו." ~ ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/251/124.html?hp=1&cat=875&loc=3 ראיון]).