אביחי בקר: הבדלים בין גרסאות בדף

* "משך שני עשורים 2004-1985 כתבתי ב'העיר', 'חדשות', 'מעריב' ו'הארץ' ובשנת 1998 הוענק לי פרס פרלמן ליצירה העיתונאית בנושא צבא ובטחון. בין לבין יצאו לאור שני ספרים שלי כשהידוע מביניהם 'אינדיאנים על גבעה 16' המתמקד בפרשת קרב החרמון שימש בסיס לסרט תיעודי ששודר בטלויזיה הישראלית. אני אוהב פריס וגאוותי על שאני חתום על המהדורה הראשונה של 'עכבר העיר – ברצלונה'. כמטייל אתגרי אני מתמחה במסעות אתגריים בשבילי טירול אוסטריה, האלפים בשוויץ ואנגליה הכפרית. מאז קיץ 2006 אני מוביל ומדריך סיורים ברחבי ברלין." ~ "הולך בברלין, אביחי בקר מסעות", אודות אביחי בקר באתר הדרכת הטיולים שלו לברלין ([http://avihai-berlin.com/about.php מקור]).

* "שערותיו של כל משגיח כשרות מטעם התקינות- הפוליטית יסמרו בצדק אם יקרא שירי אהבה לכלי-משחית, בעל קוטר 7.62 מ"מ, היורה 1,200 כדור בדקה. אבל מול מבטו רווי הבוז של המבקר הנורמלי, הפוסט־ציוני, שהצליח לצאת מתוך הביצה הנוסטלגית הישראלית, ניצבת הכנות. וכאן, אין מה לעשות חברים. ה[[W:מא"ג|מקלע הבלגי]] (אוי לאוזניים) הוא הוא נעורינו." ~ מתוך מאמרו, "שלום לידיד", "הארץ"

* "ה[[W:מא"ג|מאג]] היה הרבה יותר מאשר נשק אישי. מעבר לביצועיו שזיכו אותו בתואר מלך הקרב, הוא היה מושג: אין סוף מעללים נקשרו בו, אין כלי לחימה שהביא להזדהות רגשית כה עמוקה. 'מאג זה מאג', אמרו תמיד רובאים ותיקים ותימצתו את כל התורה על רגל אחת. 'איזו עוצמה, איזה קצב אש'. בשורה התחתונה, הגב הוא זה שחרץ את גורלו לפח. המאג, שמשקלו 10.85 ק"ג." ~ מתוך מאמרו , "שלום לידיד", "הארץ"

* "הפעם הקודמת שהיינו יחד היתה לפני 25 שנה. אני נפצעתי בקרב בג'ובתא א-חשב, ואפי פיין גירש מעלי את הזבובים. את הפגישה המחודשת פתחנו לזכר הימים הרחוקים ההם, ביללת שועל ארוכה שבזמנו היתה סימן מוסכם בינינו. למרות שחלף כבר חצי יובל הקירבה חזרה מיד. בקלפי אנחנו חלוקים, תהום פעורה בינינו, אך לא בלבבות. פיין היה המ"מ הטוב ביותר שעבר בפלוגה שלי. מרגע שהגיע ידענו שיגיע רחוק. אני מכיר את כל צדדיו - את האיכויות ואת השטיקים, את הפרא שבו לצד התבונה והעומק, יש לי כלפיו המון סימפטיה והערכה, הוא קצין מעולה. בהרבה מובנים היינו ידידים, אבל מאז הובילו אותנו החיים איש איש למחוזות מנוגדים. בשבילו אני יאפי משינקין, התגלמות הסיטרא אחרא ('הייתי צריך לתת לך אז לדמם עד מוות', הוא צוחק). על סמך 24 השעות האינטנסיוויות לצידו אני מתרשם שהוא ממש אותו אפי פיין, הקיבוצניק מעין גב שהכרתי אז. השינוי החיצוני שחל בו, בעיקר הזקן והכיפה שנוספו, הוא באמת חיצוני בלבד. את הפגישה במחודשת פתחנו בחוויית היסוד של שנינו - מלחמת יום כיפור. עד כמה היתה זו מכרעת בחייו הוכיחה עצרת היובל של חטיבת גולני. איתם העדיף לבוא דווקא לשטח הכינוס של הפלוגה שאיתה עשה את המלחמה כסג"מ. על שאר התחנות בשירותו בחטיבה (מ"פ, מפקד סיירת גולני ומג"ד) הוא בחר לוותר." ~ אביחי בקר מספר על ימיו כ[[W:מפקד פלוגה|מפקד הפלוגה]] ב[[W:גדוד 12 (ברק)|גדוד 12]] בעת [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]], מתוך הכתבה פרי עטו - "אלוף (בעזרת השם)", "הארץ", 06.11.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4328953 מקור]).