אלופי צה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בשדה הקרב, הייתה המלצתי לצאת למתקפת-נגד ברמת הגולן, ב-8 באוקטובר 1973. ההמלצה הזו אומצה על-ידי רב-אלוף (מיל') [[חיים בר-לב]], שהיה באותה עת בפיקוד הצפון וגם על-ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף [[דוד אלעזר]] (דדו), שהיה ב'בור' בקריה בתל-אביב. חשוב לציין כי ההחלטה הזו עמדה בניגוד לפקודה שניתנה לי, להיערך להגנה על נהר הירדן. האוגדה שלי הייתה אמורה לתפוס עמדות על הגדה המזרחית של הירדן. במקום זה, כינסתי את קציני המטה שלי, כדי לתכנן את מתקפת הנגד. הם הביטו בי בתדהמה, כשהודעתי להם שאני לא מאמין בטקטיקה של מיגננה. צריך גם לזכור מה עבר על הפיקוד בשעות שלפני הגעתנו לרמה. הפיקוד ולוחמיו עמדו בשערי תופת, ממש כך. זמן קצר קודם לכן קיבל 'חקה' (יצחק חופי, אלוף פיקוד הצפון) את הידיעה המרה שחטיבה 188 הושמדה וחדלה להתקיים ככוח לוחם, שמאות טנקים סוריים שוטפים את דרום רמת הגולן בדרכם למחנה נפאח בו ישבה מפקדת אוגדת הרמה . אני באתי ממחנה הקבע של האוגדה ברמלה. בערב ה-7 באוקטובר הצגתי את תוכנית המתקפה לבר-לב. הוא הקשיב, אמר: 'יפה מאוד, מוסה'לה' והלך לטלפון האדום, לדבר עם דדו. כשסיים, קרא לי לטלפון ונתן לי לשוחח עם הרמטכ"ל. אחר-כך יצאנו החוצה, לקבוצת התכנון של הפיקוד. בר-לב הקשיב לחקה ולקציניו ופנה אלי: 'ומה אתה חושב על זה, מוסה'לה?' כשסיימתי, בר-לב אמר קצרות: 'חקה, אני שמח מאוד שקיבלת את התוכנית של מוסה, יש לה אישור של הרמטכ"ל'. ככה יצאנו למתקפה ברמת הגולן." ~ ~ מתוך ראיון עם מוסה פלד שהתפרסם בגיליון הראשון של "שריון", יולי 1998 ([http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=1311&itemType=0 מקור]).
* "צריך לזכור שכל החלטה בשדה הקרב היא החלטה קשה, משום שהיא נוגעת בחיים ובמוות. היא חורצת גורלות של אנשים צעירים, שמקפחים את חייהם לפני שטעמו את טעמם. איגוף ימני, שמאלי, מתקפה מסוג זה או אחר - תמצית המלחמה היא מוות, של האויב או שלנו. כל החלטה בשדה הקרב, תוצאתה המיידית היא מותם של אנשים. לעולם לא נוכל לשנות עובדה זו." ~ מתוך ראיון עם מוסה פלד שהתפרסם בגיליון הראשון של "שריון", יולי 1998 ([http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=1311&itemType=0 מקור]).