פלסטינים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
* "שאלת הערבים נגולה לפני בכל רצינותה תיכף אחרי הקנייה הראשונה של אדמה שקניתי פה, בשעה שהייתי צריך לגשת לנישול הראשון של התושבים הערביים מעל אדמתם לשם התיישבות אחינו (...) נוכחתי אז עד כמה קשור הבדואי לאדמתו. במשך 25 השנים של עבודתי הקולוניזטורית נישלתי הרבה ערבים מעל אדמתם, ואתם מבינים כי עבודה זו - לנשל מעל האדמה אנשים שהם, ואולי גם אבותיהם, נולדו עליה - איננה כלל וכלל מן הדברים הקלים" ~[[W:חיים מרגליות קלווריסקי|חיים מרגליות קלווריסקי]]
* "עם כל אי הנוחות שיש כאן בשבילנו, בארץ ישראל יושבים זה מאות בשנים המונים ערבים אשר אבותיהם נולדו כאן ומתו כאן ואשר למענם ארץ ישראל היא ארצם, שבה רוצים הם לחיות ובה יחיו גם להבא." ~ [[דוד בן-גוריון]], 1930
* "..נס גדול, כנס שהתרחש לאבותינו ביציאת מצרים. כי אין לתאר כלל איך היינו מייצבים ומעצבים את מדינתנו, אלמלא הגיעו הדברים לידי כך שהערבים יצאו. שהרי הערבים לא היו משלימים עם מדינת ישראל והיו מקטרגים ורוגנים ומהלכים עלינו תמיד אימה וכעס ותמרורים" ~[[W:יוסף ויץ|יוסף ויץ]], "המאבק על האדמה", עמוד 147 (על עזיבת הערבים במלחמת השחרור)
* "הפלחים, תושבי הכפרים החיים על עבודת האדמה ב[[ארץ ישראל]],ערבים הם על פי לשונם וברובם הגדול- מוסלמים לפי דתם. קשרי לשון קיימים ביניהם לבין שאר הערבים וקשרי דת עם כל המוסלמים שביתר בארצות. אולם הניתוח ההיסטורי מגלה לפנינו קוים רבי עניין בנוגע למוצאם ולהרכבם הגזעי. ראשית כל, יש לקבוע שהפלחים לא באו לארץ עם הכיבוש המוסלמי בשנת 636 לספירת הנוצרים. אלא התקיימו בה, ברובם הגדול, דורות רבים לפני הכיבוש הזה. ואמנם, גייסות הערבים שבאו עם [[W:עומר בן אל-ח'טאב|הח'ליף עומר]] וכבשו את ארץ ישראל לפני 1300 שנה לא מצאו לפניהם ארץ שממה, כי אם ארץ נושבת ובה ערים וכפרים עם פלחים - חקלאים. ~[[W:יצחק בן צבי|יצחק בן צבי]], "למוצאם הישראלי של הפלחים בארצנו", שנתון [[W:דבר (עיתון)|דבר]] תשי"ד.
* "לא היה דבר כזה פלסטינאים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם מעולם לא היו עם." ~ [[גולדה מאיר]], עיתוני הסאנדיי טיימס והוושינגטון פוסט, 15 ביוני 1969
|