השואה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19:
* "האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות, ותפילת 'שמע ישראל' על שפתיו." ~ [[ויקטור פראנקל]]
* "אנו עומדים דוממים לפני תופעת השואה ואין בפינו תשובה. 'ואמונתך בלילות' - זהו אחד הניסיונות שמנסה הקב"ה אותנו. למרות הכל, אנחנו ממשיכים לדבוק בקב"ה, בחינת 'ברחנו ממך אליך', אבל תשובה - אין! חוגים מסוימים ורבנים מסוימים מספיקים הסבר ותשובה לכל צרה ואסון. הם יודעים לענות, למשל, למה נהרגו מספר ילדים. פעמים רבות הם תולים זאת בחטאם של אחרים... מוכנות לספק תשובות לעשרה ילדים שנהרגו משמעה סילוק השואה מתודעתנו הדתית. מי שלא סילק את השואה מתודעתו הדתית, לעולם לא יאמר: 'יש לי תשובה'." ~ הרב [[יהודה עמיטל]]
* "אצל האנליטיקאים לא האמת והצדק מקודשים אלא כללי המשחק, ההגדרות. מכיוון שכך הם העמידו את הרשע הנאצי על קוטב אחד: גזענות. לא רק שאסור להפלות בין בני-אדם, אסור גם לשייך אותם למושג בדוי כמו לאום וגזע. טענה זו, לבד מזה שהיא דבר הבל, יש לה גם השלכות מרחיקות לכת - היא יוצרת השוואה בין נאצי שרצח יהודים לאדם דתי שאינו מעוניין שבנו יישא גויה. שניהם גזענים, שניהם שותפים לאידאולוגיה של הרשע שממנה צמחה השואה. משיחה שערכתי עם בחורה ששירתה במסגרת השירות הלאומי ב"יד ושם" למדתי שזהו תוכנו החינוכי העיקרי של "יד ושם" כיום - זיהוי הרשע שבשואה עם הגזענות. '''כך, בעצם, מושג הגזענות נוכס על-ידי מנציחי השואה באופן שמשמש להגשמת האידאל של עולם ריק מיהודים'''." ~ [[w:נדב שנרב|נדב שנרב]], [http://www.bmj.org.il/files/1101292507613.pdf ‏ריקנות האנליטי: מסה בעקבות ספרו של מיכאל אברהם]
 
==אושוויץ==