גוסטב פלובר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ r2.6.6) (בוט מוסיף: sv:Gustave Flaubert |
|||
שורה 19:
* "העתיד גורם לנו ייסורים, העבר אוחז בנו, ובגללם ההווה נמלט מאתנו."
* "הטיפשות היא לרצות לסיים את המלאכה."
* "ריחמתי על עליבותם של כל האנשים שגינו את האישה המסכנה על שום שפתחה את הרגליים לזין אחר מזה שאושר לה ע"י הרשויות."
* "הדרך היחידה לא להיות אומלל היא להסתגר בתוך האמנות ולהחשיב את כל השאר חסר ערך."
* "הגאווה מפצה על הכול אם היא יושבת על בסיס מוצק."
* "כמה דמעות אנוסות להישפך בגלל המילה הנוראה הזאת, "אושר"? בלי המילה הזאת אפשר היה לישון ביתר רוגע ולחיות ביתר נועם."
* "היה זמן שבו חשבתי שאני מכיר את עצמי, אבל מרוב שניתחתי את עצמי אין לי מושג יותר מי אני."
* "הדמעות ללב הם כמים לדג."
* "האושר הוא אדרת אדומה עם בטנת סמרטוטים. כשאתה מבקש להתכסות בה הכל מתפזר ברוח, ואתה נותר כרוך בסחבות הקרוב האלה שחשבת כי יחממו אותך."
* "איך הכול הולך! העלים נכרכים שוב סביב העצים, אך איה אותו חודש מאי שישיב לנו את הפרחים היפים שאיבדנו, ואת הניחוחות הגבריים של עלומינו?"
* "לי יש תחושה שאני זקן בלי שיעור, בא בימים יותר מאובליסק. חייתי לאין קץ, וסביר מאוד שכאשר אהיה בן שישים ארגיש צעיר מאוד. זה מה שהופך את העניין לבדיחה מרה כל כך."
* "מעולם לא ראיתי ילד מבלי לחשוב על כך שיהיה לזקן, או עריסה מבלי לחשוב על קבר. מראה אישה עירומה מעלה בדמיוני את השלד שלה. זו הסיבה שמחזות של שמחה מעציבים אותי ומחזות עצובים כמעט שאינם משפיעים עלי כלל."
* "אני אוהב להקיף את עצמי בזכרונות, כמו שאיני מוכר את בגדי הישנים. לעיתים אני עולה אל עליית הגג, שבה הם שמורים, מתבונן בהם וחושב על הזמן שבו היו חדשים ועל כל הדברים שעשיתי כאשר לבשתי אותם."
* "נשים רוצות להיות מרומות; הן מכריחות אותך לרמות אותן, ואם אתה מתנגד, הן מאשימות אותך."
* ""הלוואי שלא הכרתי אותך!" – איני יכול להעלות בדעתי ביטוי אמיתי יותר של חיבה."
* "אני אוהב את העם הזה [הערבים], המחוספס, העקשן, שופע החיים, מופת אחרון של החברות הפרימיטיביות, אלה שנחים בצהרי היום בצל תחת בטני הגמלים שלהם, ותוך כדי עישון נרגילה שמים ללעג את הציביליזציה הנכבדת שלנו, הרועדת מזעם למולם..."
* "בכל חפץ בנאלי ישנם סיפורים מופלאים. ייתכן שלכל אבן במדרכה יש מקום משלה בנצח."
* "יש בי גועל עמוק מן העיתון, אני מתכוון מן החולף, מן הרגעי, מכל מה שחשוב היום ולא יהיה מחר."
* "אינני מודרני יותר מכפי שאני עתיק, לא צרפתי יותר מסיני; ומושג ארץ המולדת – הווה אומר החובה לחיות על פיסת אדמה הצבועה באדום או כחול על המפה, ולתעב את הפיסות האחרות הצבועות בירוק או שחור – תמיד נראה בעיני צר, מוגבל ומטומטם להחריד. אני אח לכל מה שחי, לג'ירף ולקרוקודיל כמו לאדם; אני בן עמו של כל מי שמאכלס את המלון הגדול והמרוהט שנקרא היקום..."
* "אלוהים (אם יש אלוהים) קורא את מצפוני (אם יש לי מצפון)."
* "לא מספיק שיהיו לך כנפיים. הן גם צריכות לשאת אותך מעלה."
* "אקסיומה: החיים הם נחמה על המוות, והמוות הוא נחמה על החיים."
=== פנקסים ===
| |||