מרטין בובר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ r2.7.2) (בוט מסיר: uk:Бубер Мартін |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
* " מספרים כי נורדוי בא פעם אל הרצל בבהלה וקרא: 'שמעתי שיש בארץ ישראל תושבים ערבים. אם כן, הרי אין הצדק על צדנו!'; אם נכונה אמרה זו מתגלה בה נאיביות מופלאה. החיים, מעצם היותם חיים, כרוך בהם עוול. ... על כל פנים אין חיים בלא השמדת חיים. אם נתבונן היטב, נראה כי בכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את 'מרחב מחייתו'...בתקופת מפעל-התישבותנו, שהיה למעשה כיבוש בדרכי שלום, לא התכוונו הטובים שבינינו להישאר זכאים בעיני עצמם במלחמת קיום לאומית זו שלנו, לפי שבאנו להבטיח מקום לדורותינו הבאים, נאלצים היינו לצמצם את המקום לדורות הבאים של העם הערבי."
* "חינוכה של קבוצה אינו אפשרי, אלא אם כן מכיר המורה כל יחיד ויחיד שבה, ונדרש אליהם בבחינת יחידים, ובא במגע עמהם בבחינת יחידים. מגע – הרי זה יסודו ושורשו של החינוך."
* "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח, ובייחוד שבייחוד במדעי החברה. כאן מתחילה רשותה של השיטה הסוקראטית, שכוונתה לשכלל את הווית האדם על-ידי שיפור הכרתו. מעשה במושלה של אחת ממדינות סין העתיקה, שעלה בדעתו להזמין את קונפוציוס לעמוד בראש ממשלתו. שאל תלמיד אחד את קונפוציוס, באילו תיקונים יפתח את פעולתו. ענה הרב: "בתיקון המושגים". וכשראה שאין דבריו סבורים לתלמיד, הוסיף ופירש: "מקום שהמושגים אינם נכונים, הדיבורים אינם הולמים, וכשהדיבורים אינם הולמים, המעשים אינם נעשים" ודבריו הם אמת לאמיתה: שהרי בנקודה זו, נקודת בהירותם ואי-בהירותם של המושגים, קובע מעמד התודעה במידה רבה את מעמד ההוויה."
{{פוטנציאל}}
{{מיון רגיל: בובר, מרטין}}
| |||