אורי שגיא: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 35:
* "אני מבין שבהרבה מקומות נצטרך להגיע לפשרה עם שכנינו ועל חלק מהחלום שלנו נצטרך לוותר. דין [[W:צומת תפוח|צומת תפוח]] הוא לא כמו דינו של [[W:קיבוץ|קיבוץ]] [[W:דגניה א'|דגניה]], שבעיני הוא אחד מאבני היסוד של ה[[W:ציונות|ציונות]]. אם [[W:מנרה|מנרה]] תיפול - נכשלנו. אם תיפול [[W:חמדיה|חמדיה]] - נכשלנו. אם לשם לא יבואו בנים ויתיישבו, עם או בלי קשר למכסת המים, עם או בלי קשר לפיצוי בגין שינוי ייעוד הקרקע - גם אז נכשלנו. היישובים האלה, כל היישובים האלה, צריכים לעגן כל יום מחדש את הזכויות שלנו [[W:מדינת ישראל|כאן]], בארץ הזאת, לאו דווקא כחקלאים, אלא כ[[W:יהודים|יהודים]] וכישראלים." ~ מתוך ספרו "היד שקפאה", הוצאת "ידיעות ספרים", 2011, עמוד 132.
* "ל[[ירושלים]] יש כל מיני סוגי פתרונות. אבל מי שחושב שאנחנו נוכל להתקיים ולשמר את ירושלים מאוחדת במתכונת החד־צדדית, לא יודע מה הוא סח. הוא לא חי באותה מציאות שאני מבין אותה. מי שמשתמש במנטרות וסיסמאות של עיר שחוברה לה יחדיו, כנראה חי בירושלים אחרת ממה שאני מכיר" ~ מתוך הכתבה "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע" מאת אבי צור, "ביטאון הלוחם", ‏ אפריל 2010 - גיליון 222, כפי שהועלה באתר "תנועה לשלום ישראל-סוריה", ([http://www.is-peace.org/wnDispPage.asp?Item=692 מקור]).
* "משום שראויה מדינת ישראל, אחרי למעלה מ-56 שנה של קיומה פה. אחרי שהיא התיישבה. התנועה הציונית הגיעה להצלחה בלתי רגילה, על כל שבטיה ופלגיה. ולא תיארתי את השבט של ישראל הוותיקה שעשה פנומן מבחינה ציונית - קלט בשנות החמישים קרוב לשני מיליון יהודים. יותר מוצלח פחות מוצלח, אבל עובדה כעת חיה, כך מדינת ישראל מתקדמת. אם כך אני סבור, כמו על כל תוכנית שהיתה בעידן המודרני של מדינת ישראל, אני יכול למנות לא רק את תוכנית ההתנתקות אלא על תוכניות נוספות את כל הפגמים. תוכנית אוסלו היתה תוכנית רעה. תוכנית מבצע קדש, 1956, היתה תוכנית רעה. תוכנית מבצע שלום הגליל, היתה כנראה תוכנית לא מספיק טובה, בלשון המעטה. אבל מדינת ישראל חיה ונושמת ומתקיימת. תוכנית ההתנתקות יש בה את כל הפגמים האפשריים, אבל יש בה ניסיון לחתור לפיתרון לייצוב הגבולות, להגדרת הבעלות, להגדרת השייכות וליכולת שלנו להפנים את התשומות פנימה שמדינה הזאת תתקיים באותה איכות שאני כל כך מודאג מסדיקתה" ~ בהרצאה במכון ון-ליר ביום עיון בנושא תוכנית ההתנתקות שהתקיים ב-21 בפברואר 2005 ([http://www.youtube.com/watch?v=nqx2K7q-OpM מקור]).
 
==דברי ההספד שספד למפקדו וחברו האלוף [[אמיר דרורי]]==
* "אחינו הבכור [[אמיר דרורי|אמיר]], אנא זכור חסד נעורים, הליכתנו במדבר אחריך ארבעים שנה בדרך לא זרועה. רציתי לדבר על הדוגמא האישית, הצניעות והיושר. תבעת מפיקודך עד כלות ולעצמך לא נטלת ולא כלום. רבים סבורים שהאמת אין בלתה היא אופציה בשלל אפשרויות אך בעבורך, כפי שהקרנת לנו, הינה אחת ויחידה אולטימטיבית. אני חפץ להגן בשמך על זכות השתיקה. כמובן לא במונחים המשפטיים המוכרים לנו היום. ביליתי במחיצתך דקות, שעות וימים של שתיקה. אינכם מבינים את עוצמתה של זו, ואני מדבר כאן אליך ומסביבי צילה אשתך וילדיך גילי, דניה, אסא וכל משפחת גולני וחבריך ממחוזות אחרים, אבל אני מדבר גם עליך. זו, כך אני מבטיח, פעם ראשונה ואחרונה שאני ממרה את פיך ומדבר כה הרבה. אכן, אמרת לי כי כשאין מה לומר עדיף לשתוק, אבל השתיקות היו חזקות ממילים. שתיקה של דאגה, שתיקה של שמחה, שתיקה של עצב או סתם תקשורת המובנת רק ליודעי חן. רשת הקשת המבצעית של [[W:חטיבת גולני|גולני]] כשקותי (אלוף [[W:יקותיאל אדם|יקותיאל אדם]] ז"ל) שתקן בזכות עצמו, אתה [[W:מג"ד|מג"ד]] [[W:גדוד 13 (גדעון)|13]], אנוכי מפקד ה[[W:סיירת גולני|סיירת]] המנסה אף הוא לשתוק ומאמצים אלינו שתקן מפורסם כ[[W:יהודה פלד|יודק'ה פלד]] (תא"ל במיל') שהביא את השתיקה והתקשורת הבין אישית לשיאים חדשים. כן, זו התקשורת במיטבה, רמזים, קטעי דברים, 'ממני תראו וכך תעשו', והפלא ופלא - הבנו כל דבר. מי שהתקשה בהבנה נאלץ להסתגל." ~ הספד שנשא על קברו של מפקדו וחברו אלוף (מיל') [[אמיר דרורי]] ([http://www.rishonim.org.il/kiryat-ata/info/hi_show.aspx?id=29009 מקור]).