מעמד האישה ביהדות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יוסף בן מתתיהו: קישור לנגד אפיון בויקיטקסט
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
__TOC__
 
==יוסף בן מתתיהו==
* "התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה. כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון". ~ [[S:נגד אפיון#כד 2|נגד אפיון ב, כד]]
 
==משנה, תלמוד וספרות המדרש==
שורה 57 ⟵ 54:
* "אשה, פסולה (לעדות), וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." ~ חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד
* "לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו." ~ חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'
 
==יוסף בן מתתיהו==
* "התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה. כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון". ~ [[S:נגד אפיון#כד 2|נגד אפיון ב, כד]]
 
==[[מנחם אלון]]==
* "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: "אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו" (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית-משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." ~ [[W:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מתוך הספר "מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה"]]
 
==מנהגים==
* "זה מה שהרמב"ם רוצה להגיד, שבארצות המזרח הנשים הנשואות, הרי אי אפשר לשים אותה בבית הסוהר, הרמב"ם בעצמו כותב בפרק י"ג שהולכת לבית אביה, צריכה ללכת לבית המשתה, יש לה שמחות, צריכה לגמול חסד אז היא יוצאת לפעמים מתי שצריך, והיתה יוצאת מכוסה. הבנות הרווקות בכלל לא יצאו, כך היה מקובל בארצות המזרח, שהרווקות היו בבית ולא יצאו בכלל." ~[[W:יצחק רצאבי|יצחק רצאבי]], השיעור השבועי פרשת כי תצא התש"ע
 
== ספרות תנועת השכלה ==
* "אשה עבריה מי ידע חייך?<br />בחשך באת ובחשך תלכי<br />עצבך ומשושך, שברך מאוייך<br />יולדו תוכך, יתמו תוככי.<br />הארץ ומלוֹאה, כל טוּב ונחת<br />לבנות עם אחר לסגֻלה נתנה.<br />אך חיי העברית עבדות נצחת,<br />מחנותה לא תצא אנה ואנה;<br />תהרי, תלדי, תניקי, תגמולי,<br />תאפי ותבשלי ובלא עת תבולי<br /><br />ומה כי חננת לב רגש ויופי<br />כי חלק האל לך כשרון ודעת?<br />הן תורה לך תפלה, יופי לך דופי<br />כל כשרון לך חסרון, דעת מגרעת.<br />קולך ערוה ושער ראשך מפלצת;<br />ומה את כולך? חמת דם ופרש!<br />זוהמת הנחש מאז בך רובצת<br />וכמו דוה עמך יזרך ויגרש<br />מבית הספר מהיכל אלוה<br />ומבתי משוש לשאת רק נוֹה<br /><br />טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך,<br />כי בית אלוהיך בפניך נעלוּ<br />כי עתה לא תשמעי ברכת מנאציך<br />"שלא עשם אשה" יום יום יתפללו<br />כעכו"ם וכעבד את למו נחשבת<br />כתרנגולת לגדל אפרוחים עומדת.<br />למה, עגלה דשה, פרה חולבת,<br />למה לך אפוא היות מלומדת?<br />למה על חינוכך יעמלו חינם-<br />וההולך בעצתך יורש גיהנם?" ~ [[י.ל. גורדון]], קוצו של יו"ד