עוזי חיטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
* בגיל 11 אושפזתי בבית חולים, והורי רצו לפנק אותי, ואמא שלי שאלה אותי: 'עוזק'לה (ככה היא קראה לי עד יומה האחרון), איך אתה רוצה שנפנק אותך?' ואני לחשתי אמרתי 'גיטרה' מתוך ידיעה ו/או מחשבה שאין סיכוי בעולם שאני אקבל גיטרה, כי הפרוטה לא הייתה מצויה בבית למעט אוכל, שזה אצל ניצולי שואה המקרר צריך להיות תמיד מלא, חינוך, תרבות, ספרים, מוסיקה, ציור (אבי לקח אותי תמיד לתערוכות ציור במוזיאון ת"א). והגעתי הבייתה בריא ושלם, ועל המיטה שלי חיכתה גיטרה. לא העזתי לבקש כסף כדי ללמוד כי ידעתי שאין סיכוי, והתחלתי לקשקש בכוחות עצמי בלי להבין מה אני עושה" עוזי חיטמן על הגיטרה הראשונה שקיבל ([http://www.youtube.com/watch?v=Ad766aNNcKk "לגעת ברוח"] ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).
 
* "היצירה שלי הייתה יצירה בלי לכוון. בלי קהל יעד, בלי מטרה - לא הגדרתי מטרות! בשנת 1978 שלחתי שיר לפסטיבל שירי ילדים, ושרתי אותו, והשיר נקרא ''''אלוהים שלי רציתי שתדע''''. זה היה בעקבות בואו של [w: אנואר סאדאת| אנואר סאדאת] לארץ. והשיר הזה קיבל תהודה גדולה. אני זוכר שבאותה שנה לא היה לי אף שיר ילדים, והזמינו אותי למופע ילדים, ואין לי שום רפרטואר לילדים. אמרו לי לא חשוב...תבוא תשיר את השיר הזה שלוש פעמים ותלך הביתה" עוזי חיטמן על לידתו של השיר ''''אלוהים שלי'''' ([http://www.youtube.com/watch?v=yoeIWyHHimA "שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל"], ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).
 
* "הבית היה בית מוזיקלי. תמיד. אבא שלי היה שליח ציבור (למד חזנות אצל קוסיבצקי). אמא שלי מאוד מוזיקלית למרות שהיא לא שרה. אחי מאוד מוזיקלי למרות שהוא לא הפך את זה למקצוע. תרבות תמיד היה בבית, ואני יכול להעיד שהטרנזיסטור תמיד היה פתוח עם מוסיקה ברקע. המון תקליטי חזנות יחד עם החיפושיות, האבנים המתגלגלות, אנריקו מסיאס - פלורליזם של תרבויות שאבא שלי נותן לי לשמוע הכול, לעכל את הכול, ומזה לעשות את מה שאני עושה היום" עוזי חיטמן על בית אבא ואמא ([http://www.youtube.com/watch?v=yoeIWyHHimA "שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל"], ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).