ארז גרשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 45:
* "זכור לי במיוחד אירוע שבו התקבל במפקדת עוצבת הגליל שבפיקודי דיווח על זיהוי מחבלים בגזרה המערבית מעבר לגדר המערכת. בעודנו נערכים לפעולה, נקט ארז, אז כבר [[W:מפקד גדוד|מפקד גדוד]] ב[[W:חטיבת גולני|גולני]], יוזמה. על אף ריחוקו באותה שעה מן הגזרה, נע ארז לשטח בראש לוחמיו, יצר מגע אש עם המחבלים וחיסל אותם. יצאתי לאתר הקרב, התרשמתי עמוקות מהיוזמה, מהנחישות, מקור הרוח, מהחתירה למגע ומהדוגמא האישית של ארז ופקודיו." ~ רא"ל [[שאול מופז]] על גרשטיין, מתוך הספר "תמצית געגוע" מאת אהוד ערן, עמוד 12.
* "אומץ לבו ונוכחותו האישית בקו הראשון סחפו את הלוחמים שפעלו תחת פיקודו. באחת הפעולות, כאשר יצא עם כוח לסיור רגלי בג'בל א- רפיע, נתקל הכוח שבפיקודו בשני מחבלים. ארז, שהיה ידוע ביכולת קליעה יוצאת דופן, נהג לשאת נשק בעל טלסקופ, ולכן הצליח לפגוע במחבלים במכת האש הראשונה. שנים רבות לאחר אותה היתקלות הייתי נוכח בויכוח ער בין לוחמים על טווח הפגיעה הדמיוני באותו אירוע." ~ תא"ל [[משה תמיר|משה "צ'יקו" תמיר]] מספר על גרשטיין בספרו "מלחמה ללא אות" מאת עמוד 221.
* "ארז גרשטיין היה סֶמֶל. רק בן 39 במותו, לא היה בצה"ל בתקופתו מפקד מוכר יותר, או אהוד ממנו על הלוחמים. גבה קומה, כריזמטי ודעתן, בלט תת-אלוף גרשטיין באומץ לבו, אך גם בכישרון בלתי מבוטל לחולל שערוריות ולהוציא את מפקדיו משלוותם. הוא היה פרא אדם, שהכול נסלח לו עקב כישוריו כמפקד ולוחם. בעינינו, אומר קצין ששירת אתו בצפון, ארז היה בן אלמוות. הדמות האחרונה שבאמת נראתה גדולה מהחיים. ביוני 1982, ביום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, הצטיין גרשטיין, אז מפקד צוות ב[[W:סיירת גולני|סיירת גולני]], בקרב הבופור. מאז, עשה את רוב שירותו באזור הביטחון בדרום לבנון. מינויו, בתחילת 1998, למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), נחשב צעד טבעי. מי עוד היה בקיא כמוהו בלחימה בלבנון?" ~ מתוך הספר "קורי עכביש" מאת: עמוס הראל, אבי יששכרוף, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, עמוד 15 ([http://www.e-vrit.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F.aspx מקור]).
* "פגשתי לראשונה את ארז גרשטיין כאשר היה מח"ט החטיבה המזרחית במרג' עיון, ואני סמ"פ צעיר ב[[W:יחידת מגלן|מגלן]], נדמה לי סביב שנת 93-94. התפלאתי שהוא, המח"ט, מקדיש לי חצי שעה מזמנו כדי לתדרך אותי באופן אישי לקראת כניסה לפעולה באזור ריחן-עיישיה. מקרים ותגובות וכו. זה כבר היה חריג. התדריך של ארז היה שונה משל כל מפקד שפגשתי עד אז. שלא כמו אחרים שכל הזמן הדגישו את הזהירות, את הוראות הבטיחות ו'להחזיר את החיילים בשלום', אצל ארז המסר היה פשוט: להרוג מחבלים. לא לפחד. הוא גם ידע לסמן בדיוק את הדגשים הנכונים--איפה לעקוף עמוד חשמל (כי החיזבאללה עלולים למקש שם), איפה לעצור ולתצפת, איך כוח החוד צריך להתפרס וכו'. עם שערו המעט פרוע (כי הוא לא אהב לחבוש קסדה), עם הנשק ביד- כי גרשטיין סירב לחבר רצועה לנשק- 'לוחם חייב להחזיק את נשק'- ובעיקר עם אופטימיות, תמציתיות וחתירה למגע- גרשטיין השרה ביטחון על אלפי הלוחמים ששירתו תחתיו. מאז, במשך ארבע שנים (הוא מונה בינתיים למפקד יק"ל), תמיד קיויתי שפעולותיי יהיו בגיזרה של ארז. ידעתי- כמו כל לוחמי צה"ל בדרום לבנון בשנים אלו- שעם ארז גרשטיין אתה בידיים טובות. בחזרה מאחת הפעולות העניינים טיפה הסתבכנו, ונאלצנו לחזור קילומטרים רבים ברגל, במקום רכוב. מפקד אחר היה מפקח על העניינים מהחמ"ל. במקרה זה- לפתע באמצע השטח- ארז הגיע עם הקשר שלו, לראות במו עיניו שהעסק מתקתק. כשראיתי אותו, ידעתי שיהיה בסדר." ~ [[W:נפתלי בנט|נפתלי בנט]] על תא"ל ארז גרשטיין. מתוך המאמר "[http://www.myisrael.org.il/action/1363 שלוש עשרה שנים לנפילתו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל – סיפור קטן על מפקד גדול]", מתוך אתר ישראל שלי, ‏ 27.02.2012.
* "כך הוא אמר פעם בראיון: 'מפקד נבחן ביכולת שלו להשפיע ולהיות בנקודת ההכרעה. זה מפחיד, מעצבן, לא נעים. בזה נמדד המפקד - איך הוא נכנס אל אירועים, איך הוא מתפקד בהם ואיך הוא יוצא מהם... אינני פוחד מאש. זה לא מפריע לי בכלל. זה בגלל ההכרה שאם אני מפחד זה יפגע ביכולת המבצעית שלי. מי שנמצא בתפקידי פיקוד מרכזיים צריך לדעת שהוא עלול להיהרג. זה חלק מהחיים שלנו.' ארז גרשטיין נהרג ב1999 ממטען בעת שנסע בציר חצביא - מרג' עיון, בדרום לבנון.לצדו נפלו נהגו, רס"ב עמאד אבו ריש, הקשר שלו, סמ"ר עמר אל-קבץ וכתב קול ישראל הוותיק, אילן רועה. הרבה פעמים חשבתי- כמו בוודאי רבים מפקודיו- כיצד היה נראה צה"ל לו ארז היה חי, והופך לרמטכ"ל. יהי זכרו ברוך." ~ [[W:נפתלי בנט|נפתלי בנט]] על תא"ל ארז גרשטיין. מתוך המאמר "[http://www.myisrael.org.il/action/1363 שלוש עשרה שנים לנפילתו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל – סיפור קטן על מפקד גדול]", מתוך אתר ישראל שלי, ‏ 27.02.2012.